זעזוע בשוק הסלולר: בצלאל לא העמיד ערבות לקבלת הרישיון - ביקש הארכה

בצלאל, הבעלים של קבוצת אקספון/מרתון, היה צריך להעמיד עד כניסת השבת ערבות בסך של 710 מיליון שקל
מערכת Bizportal | (5)

דרמה של ממש התרחשה היום בשוק הסלולאר הישראלי וזאת לאחר שאיש העסקים, חזי בצלאל, לא הצליח להעמיד ערבות לקבלת רישיון הסלולאר ממשרד התקשורת.

בצלאל, הבעלים של קבוצת אקספון/מרתון, היה צריך להעמיד עד כניסת השבת ערבות בסך של 710 מיליון שקל, אלא שעד כה בצלאל לא הצליח להעמיד ערבות וביקש הארכה של מספר ימים.

משרד התקשורת מתכוון לקיים התייעצות משפטית עם המלווה המשפטי של המכרז, עו"ד עמור דקל, על מנת לוודא שאין באישור הבקשה חריגה מכללי המכרז.

אתמול הגישה קבוצת סלקט עתירה מנהלית כנגד משרד התקשורת, בה מירס היא צד שלישי. סלקט טוענת כי ישנה הפרה מהותית בזכייה של מירס היות ועל פי כללי המכרז החברה, הזוכה אמורה להיות רשומה בישראל ולמעשה החברה שהייתה רשומה למכרז בפועל היא זרה. סלקט הגיעה עד לרף ה- 705 מיליון שקל במכרז, ואם היא אכן תקבל את התדר היא תצטרך להעמיד סכום זה כערבות.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    המדינה אורבת כמו עורב (ל"ת)
    ערבות 28/05/2011 18:27
    הגב לתגובה זו
  • האפריקאי 29/05/2011 09:53
    הגב לתגובה זו
    זה מה שקורה שלא עושים בדיקת נאותות כמו שצריך, כל מצורע הרוצה פרסום משחק אותה טיקון
  • אני יודע 30/05/2011 14:20
    הוא צדיק, מלח הארץ ופעל בשם מדינת ישראל. ואתה משמיץ בן אדם כזה בלי להכיר אותו. רשע לשמו. מהשמיים ישלמו לך...
  • 2.
    מה הזעזוע? היה ברור מראש (ל"ת)
    לא מבין 27/05/2011 23:07
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מה הם יעשו עם זה? 27/05/2011 18:38
    הגב לתגובה זו
    המדינה יכלה לעשות מכרז הפוך על מחירי הסלולר אבל זה לא משתלם למדינה כי הם נהנים ממסים, מיסי חברות ומיסים על דבידנדים. אז מי השתתף במכרז? דרהי שהוא כבר שודד את הציבור עם הוט, ומישהו לא מוכר אולי סוחר נשק אולי עוף מוזר. אז המדינה יצרה פירמידה והפירמידה קרסה. מסתבר שיש גבול לכמות הכסף שהמדינה יכולה לגבות כמס.
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.