ת"א פותחת באדום: קבוצת דלק עולה ב-1.04%
הבורסה לניירות ערך בתל אביב פותחת את יום הדיווחים האחרון לרבעון השני של השנה בירידות שערים קלות, זאת למרות פערי ארביטראז' חיוביים מכיוונם של המניות הישראליות בוול סטריט.
מדד ת"א 25 פותח בירידה של 0.18% לרמת 710.68 נקודות, מדד ת"א 100 משיל 0.19% לרמת 715.25 נקודות, ומדד התל טק 15 מאבד 0.89% לרמת 390.67 נקודות.
מניות בנק דיסקונט פותחות את המסחר בירידה של 0.28%. הבוקר דיווח הבנק על נפילה של 7.4% ברווחי הרבעון השני של השנה ל-189 מיליון שקל. יחד עם זאת, רווחי המחצית של הבנק השלישי בגודלו במדינה צמחו ב-9.7% ל-352 מיליון שקל והתשואה על ההון הגיעה ל-11.3%, לעומת 11.1% במקבילה ו-9.3% בכל 2004.
מניות בנק הפועלים נסחרות בפתיחה בירידה של 0.97%. הבנק דיווח הבוקר כי הוא רוכש חברת ברוקראז' אמריקנית בשם אינווסטק. הבנק התקשר בהסכם לרכישת Investec (US) Incorporated שהנה חברה שהתאגדה ורשומה בארה"ב כ-Broker-Dealer. בבנק הפועלים מציינים כי אינווסטק פועלת בכפוף לפיקוח רשות ניירות הערך האמריקנית ה-SEC ואחרות.
מעברות דיווחה הבוקר על תוצאותיה לרבעון השני ולמחצית הראשונה של 2005. מדוחות החברה עולה כי ההכנסות ברבעון החולף גדלו בכ-34% והסתכמו ב-85.8 מיליון שקל, הכנסות למחצית הראשונה של השנה עמדו על 174.4 מיליון, עלייה של כ-27% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה, רשמה החברה במחצית הראשונה של השנה גידול של כ-44% ברווח הנקי שהסתכם בכ-12 מיליון שקל ורווח של 5.4 מיליון שקל ברבעון השני, גידול של כ-38%. מניית החברה תחל להיסחר בשעה 10:30
"ידיעות אחרונות" דיווח הבוקר כי בנק לאומי ייאלץ למכור את מניותיו בחברת הביטוח מגדל או בחברה לישראל, כך עולה מתקנות של בנק ישראל והוראות של המפקח על הבנקים. בין הסיבות הם ריבוי התחומים של פעילות חברת הביטוח מגדל. מניות לאומי ומגדל יורדות ב-1.13% וב-0.54% בהתאמה, ומנגד מניות החברה לישראל עולות ב-0.79%.
מניות גרנית הכרמל נסחרות ללא שינוי בפתיחה. החברה עשויה להציע פרישה מרצון ל-10% מעובדי סונול, כך עולה מדיווחי "מעריב" הבוקר. החברה שבשליטת קבוצת בורוביץ' לא מסתפקת בשיפור בתוצאות הכספיות ברבעון האחרון, מהדוחות של החברה עולה, כי חברת הבת סונול בניהולו של יוסי אנטוורג, מגבשת תוכנית לפרישה מרצון של העובדים.
אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל
בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים
הלבנת הון במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם.
מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש.
בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים,
ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון
שקל.
הליך היבוא התקני
הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית.
- 5 בכירים באוטומקס נעצרו בחשד לעבירות רבות
- נחשפה תשתית להלבנת הון בקריפטו בהיקף עשרות מיליוני דולרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים.
וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.
