IFF - בדוח סביר, אבל המשקיעים חוששים מהקורונה
פרוטרום חברת הטעמים איי.אפ.אפ (IFF) שעד היום בבוקר היתה החברה הגדולה בבורסה במונחי שווי שוק ואיבדה את מקומה לטבע בעקבות הדוחות הטובים של טבע, מדווחת על תוצאות פושרות ברבעון האחרון של השנה.
החברה שרכשה את פרוטרום (ולכן נרשמה בבורסה המקומית, לצד מסחר בניו יורק) דיווחה על הכנסות של 1.28 מיליארד דולר, בהתאם לתחזיות האנליסטים, וגם הרווח למניה היה טוב לעומת הקונסנזוס - 1.46 דולר למניה לעומת 1.42 דולר שציפו האנליסטים. אך החברה סובלת משחיקה ברווחיות ( ירידה של 5% ביחס לשנה קודמת) והמשקיעים חוששים מפגיעה בעקבות הקורונה.
המדהים הוא שהמשקיעים לא יכולים לבצע פעולות (למעט במערכות של אחרי המסחר בוול סטריט) למעט בבורסה המקומית - עוד יתרון לחברות שעושות רישום דואלי. מניית החברה יורדת בשיעור של 3.3% - משקיעים זרים שמודעים לרישום הכפול יכולים לבצע פעולות הרבה לפני שוול סטריט נפתחת (ויש גם מחזורים משמעותיים)
כך או אחרת, איי.אפ.אפ דיווחה לאחרונה על עסקת ענק בתחום המזון והבריאות - מיזוג עם חטיבת התזונה והביוסנס של חברת הכימיקלים דופונט. לאחר המיזוג, בעלי מניות דופונט יחזיקו ב-55.4% ממניות החברה הממוזגת, בעדו בעלי המניות של IFF יחזיקו ביתר. בנוסף, תשלם IFF לדופונט כ-7.3 מיליארד דולר.
- IFF: הרווח נפל ב-39% אך עקף את צפי האנליסטים
- IFF: ההכנסות עלו ב-4%; עקפה את צפי האנליסטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי ההערכות, הכנסותיה של החברה הממוזגת בשנת 2019 יגיעו ליותר מ-11 מיליארד דולר והרווחים לפני מס יעמדו על 2.6 מיליארד דולר. דירקטוריון החברה החדש יורכב משבעת חברי הדירקטוריון של IFF, ושישה שימונו על ידי דופונט. באסיפה השנתית ב- 2022 ימונו שישה דירקטורים מכל חברה. אנדראס פיביג מנכ"ל ויו"ר IFF ימשיך לכהן כמנכ"ל ויו"ר החברה.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
