הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
פנסיה
צילום: gettyimages, THEPALMER

צלילה בתשואות? זה מתחיל להיות מכוער במערכת הפנסיה בארה"ב

שילוב מסוכן וקטלני: קרנות הפנסיה הציבוריות בארה"ב עדיין מוגדרות ע"פ זכויות, ולכן לא ניתן לגעת בזכויות המבוטחים; בעוד תשואות האג"ח נופלות בימים האחרונים לשפל כל הזמנים קרנות הפנסיה עדיין משתמשות בריבית ההיוון של 7.5%-6.8%. אם זה לא מספיק, החשיפה שלהן לשוק המניות בשיא
עמית נעם טל | (9)
נושאים בכתבה פנסיה שער הדולר

שוק האג"ח הממשלתית רותח מתחילת השנה בעולם התשואות על אגרות החוב של ארה"ב חוזרות לרדת כעת בחדות ונסחרות כעת ברמות שפל כל הזמנים. התשואות הנמוכות מכרסמות במודלים העסקיים של החברות הפיננסיות - בנקים וחברות ביטוח. עם זאת, בהסתכלות רחבה יותר על ארה"ב - הצניחה בתשואות האג"ח יוצרות בעיה גדולה במערכת הפנסיה וזה מתחיל להיראות מכוער במיוחד. 

 

על מנת להבין את הבעייתיות הנוכחית של מערכת הפנסיה בארה"ב, יש צורך בהכרת 2 מושגים: קרנות פנסיה המוגדרות ע"פ זכויות (defined benefit או בקיצור DB), ותוכנית פנסיה המוגדרות לפי תרומה (defined contribution) או בקיצור DC. בקרנות פנסיה מסוג DB, המבוטח יודע מההתחלה את הזכויות שהוא זכאי להם בגיל פרישתו. מנגד, קרנות פנסיה מסוג DC, אינן מתחייבות לשיעור או לגובה מוגדר מראש של התשלום התקופתי. התשלום נקבע על פי חישוב אקטוארי המבוסס על תוחלת החיים של העמית, מלאי הנכסים של הקרן ופרמטרים נוספים (כמו בארץ). 

 

עד לעשורים האחרונים, רוב הקרנות פנסיה בארה"ב היו מסוג DB, אך לנוכח הגירעונות שנצברו בקרנות אלו בעקבות השינויים הדמוגרפים, מאז 1980 החל הסקטור הפרטי בארה"ב לעבור בהדרגה לקרנות מסוג DC, דבר שמאפשר לחברות לבצע איזונים אקטוארים. עם זאת, תהליך זה לא התרחש בסקטור הממשלתי ברוב המוחלט של המדינות בארה"ב.

חוסר היכולת לבצע שינויים במערכת הפנסיונית הציבורית בארה"ב, ביחד עם השינויים הדמוגרפים שמתרחשים כעת בארה"ב, הגדילו בצורה דרמטית את הגירעונות של קרנות אלו. נכון לסוף 2017, סך ההתחייבויות הנוכחיות של קרנות הפנסיה הציבוריות בארה"ב גבוה בקרוב ל-4 טריליון דולר ביחס לסך הנכסים שברשותם. 

ריבית היוון של 7%, נשמע הגיוני?

העובדה כי קרנות הפנסיה הציבוריות בארה"ב הן מסוג DB, למרות ההיסטוריה הבעייתית של קרנות מסוג זה, היא רק בעיה אחת. הבעיה הגדולה יותר היא שקרנות הפנסיה בארה"ב משתמשות בערכים אקטוארים לא ריאליים. לדוגמא: שימוש בריבית היוון גבוהה בהרבה מהנדרש. 

על מנת להבין את החשיבות של פרמטר זה, נדגים זאת ע"י חישוב פשוט של היוון תזרימי מזומנים לתקופה אינסופית. נניח לדוגמא כי קרן פנסיה מסוימת צריכה לשלם בעתיד סכום קבוע של 1,000 שקלים (בהנחה ששאר הפרמטרים קבועים), הערך הנוכחי של ההתחייבויות בריבית היוון של 7.5% עומד על 13,333 שקלים. לעומת זאת, בריבית היוון של 3%, הערך הנוכחי של הנוכחי של ההתחייבויות עומד על 33,333 שקלים. מדובר בפער עצום, בפרט כאשר מדובר בסכומי כסף גדולים בהרבה. לפיכך, ע"י שימוש בריבית היוון גבוהה יותר, קרנות הפנסיה יכולות להציג תמונה ורודה יותר של המאזנים – והאמריקנים מנצלים זאת עד הסוף. 

באופן מפתיע, למרות החשיבות שיש לריבית ההיוון על מצבן הפיננסי של קרנות הפנסיה, לא נקבעה עדיין דרך אחידה להערכת ריבית זו, והיא תלויה במקבלי ההחלטות בכל מדינה. נכון להיום, יש מחלוקת ב-2 גישות עיקריות. גישה אחת טוענת כי ריבית ההיוון צריכה לשקף את ההחזר ההיסטורי של תיק ההשקעות של הקרן. כך לדוגמא: אם קרן הפנסיה הצליחה להשיג תשואה של 7.5% ב-2 העשורים האחרונים, ריבית ההיוון צריכה לעמוד על 7.5%. נכון להיום, גישה זו נתמכת ע"י כל קרנות הפנסיה הציבוריות בארה"ב, כאשר ריבית ההיוון עומדת בטווח של 7.5%-6.8%. 

 

גישה אחרת טוענת כי גישה זו איננה מקובלת כיוון שהיא לא עומדת בתקינה החשבונאית המקובלת, והיא למעשה ניסיון של קרנות הפנסיה ליצר תמונה אופטימית בנוגע להתחייבויות העתידיות. ע"פ הגישה האחרונה, ריבית ההיוון צריכה לשקף את הסיכון של ההתחייבויות ולא את הסיכון של הנכסים. לפיכך, בעקבות העובדה כי קרנות הפנסיה ממומנות ומבטוחת ע"י הממשלה, ריבית ההיוון צריכה לשקף את התשואה בשוק האג"ח על נכסים חסרי סיכון כמו אג"ח ממשלתיות. בסיטואציה כזו, ריבית ההיוון צריכה להיות נמוכה בהרבה, במיוחד לנוכח העובדה שהתשואות בשוקי האג"ח הממשלתי נמצאות כעט בשפל היסטורי. 

קיראו עוד ב"גלובל"

במהלך 2015 ניסה הבנק המרכזי בארה"ב (FED) להתייחס לסוגייה, כאשר הוא בחן מה הגורמים לשוני בהערכות לגבי ריבית ההיוון. המחקר של הפד' אמנם קבע יש הצדקה לקביעת ריבית היוון שונה בין קרנות הפנסיה השונות בארה"ב, אך במקביל הוא מאשר את הקונצנזוס בקרב הכלכלנים סביב הערכה כי קרנות הפנסיה במגזר הציבורי מבצעות את הערכותיהן בנוגע לשווי ההתחייבויות הנוכחיות ע"פ ריבית היוון גבוהה מהנדרש. 

מסקנותיו של הפד' הוזנחו, מהסיבה הפשוטה שאם היו מיושמות, המשמעות הייתה פשיטת רגל של מערכת הפנסיה הציבורית בארה"ב. לדוגמא: שימוש בריבית היוון של 3.2%, היה מעלה את השווי הנוכחי של ההתחייבויות בקרן הפנסיה הממשלתית של קליפורניה פי 3, ולמעשה הקרן הייתה צריכה להודיע כבר על פשיטת רגל.

השפעות על שוקי המניות

טענה נוספת של המתנגדים לשיטת החישוב הנוכחית של קרנות הפנסיה היא שהשיטה הנוכחית למעשה מעודדת את מקבלי ההחלטות בקרנות הפנסיה לבצע השקעות בנכסים מסוכנים – ע"י השקעה היום בנכסים מסוכנים כמו מניות, ניתן להשיג תשואה גבוהה יותר, ושימוש בתשואה זו כריבית היוון תגרום להורדה של השווי הנוכחי של ההתחייבויות בתקופה הבאה- דבר שנוגד על התיאוריות במימון בנוגע לתוחלת/סיכון.

בתוך כך, העובדה כי התשואות המעניקות אגרות החוב ירדו לשפל היסטורי בשנים האחרונות, והדרישה להשיג תשואה של בערך 7% לשנה הובילה בשנים האחרונות לגידול משמעותי בחשיפה של קרנות הפנסיה לשוק המניות.  

לפי הפרסומים האחרונים של מאזני הקרנות, החשיפה של קרנות הפנסיה הממשלתיות בארה"ב לשוק המניות עלתה בשנה האחרונה לרמה של 50%-60%, וזאת לעומת יחס היסטורי של 35%-30% וזאת במטרה להשיג תשואה גבוהה יותר, אך הסיכון לתיק ההשקעות של הקרנות עלה משמעותית.

במילים פשוטות: על מנת להתגבר על הריבית הנמוכה בשוק, קרנות הפנסיה בארה"ב חשופות בצורה קיצונית לשוקי המניות. הדרך היחידה למנוע פשיטת רגל של מערכת הפנסיה בארה"ב היא שוק מניות עולה בצורה חדה. מה קורה במקרה של ירידות בשווקים כמו בחודש האחרון?

התשובה לשאלה -  קרן הפנסיה הציבורית של קליפורניה (CalPERS) הודיעה בשבוע שעבר כי בעקבות הירידות בשבוע האחרון של פברואר, ערך הנכסים המנוהלים על ידה ירד מ-400 מיליארד דולר לרמה של 385 מיליארד דולר בלבד. נציין כי עוד לפני הירידות האחרונות יחס המימון של הקרן(funded ratio), כלומר הייחס בין הנכסים להתחייבויות העתידיות עמד  70%-75%. בנוסף נציין כי CalPERS משתמשת בשנה הנוכחית בריבית היוון של 7% - רחוק מהריבית חסרת סיכון.

 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    שלומי 07/03/2020 15:40
    הגב לתגובה זו
    מספיק להלחיץ את הציבור, פנסיה זה חסכון לטווח ארוך. מידי פעם יש ירידות, לא צריך לעשות מזה יותר מידי רעש.
  • 7.
    דניאל 06/03/2020 20:21
    הגב לתגובה זו
    הרי הקרן לא נועדה לשמור על ערך הכבף לנצח אלא לתקופת הפרישה בלבד.
  • 6.
    הקורונה היא התרופה למשבר הפנסיה (ל"ת)
    פסימיסט 06/03/2020 13:45
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שמעון 06/03/2020 09:47
    הגב לתגובה זו
    גם בארץ זה קיים פנסיה תקציבית
  • 4.
    דירה=קורת גג 06/03/2020 01:09
    הגב לתגובה זו
    דירה=קורת גג=קורת גג=צורך בסיסי של האדם
  • 3.
    ושמתם איווט ומכלוף מזוזה בשערי נתב"ג ובביתך (ל"ת)
    כתר קורונה דרעי 10 05/03/2020 19:57
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ברבור שחור (ל"ת)
    י 05/03/2020 19:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוני 05/03/2020 18:31
    הגב לתגובה זו
    רגילים. רוצים שכל שנה ערך הנכסים יוכפל ישראלים חזרזרים
  • עכשיו יתרגלו לירידה דו ספרתית (ל"ת)
    המבין 05/03/2020 20:17
    הגב לתגובה זו
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
דיוויד קוסטמן מנכל אאוטבריין
צילום: נועם גלאי
דוחות

הרווח נעלם: טידס מתקשה להתייצב אחרי המיזוג עם אאוטבריין

הכנסות החברה המאוחדת קפצו ב-42% ל-318.8 מיליון דולר, אך נרשם הפסד נקי של 19.7 מיליון דולר. ההנהלה מבטיחה צעדים לשיפור הרווחיות, בזמן שתחום הטלוויזיה המחוברת ממשיך לצמוח



אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אאוטבריין

חברת הפרסום הדיגיטלי טידס הולדינג Teads Holding -45.93%  פרסמה דוח רבעוני מעורב. ההכנסות זינקו ב-42% והגיעו ל-318.8 מיליון דולר, אך במקביל נרשם הפסד נקי של 19.7 מיליון דולר, לעומת רווח של 6.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.הנתונים משקפים את המורכבות של המיזוג שהחברה עדיין מנסה לעכל והמניה צונחת ב-48%. אמש דיווחה גם טאבולה, שלעומת זאת זינקה ב-8% בתגובה לדוחות.


המיזוג יצא לפועל בפברואר השנה, כשאאוטבריין הישראלית רכשה את טידס הצרפתית בעסקה של כמיליארד דולר. מדובר היה במהלך שנועד לשלב בין תחומי ההתמחות של שתי החברות: אאוטבריין, המתמקדת בהמלצות תוכן, וטידס, שפועלת בתחום הפרסום בווידאו ובטלוויזיה. במסגרת העסקה שילמה אאוטבריין 725 מיליון דולר במזומן, 25 מיליון בתשלום נדחה, וחלק נוסף במניות ובמניות המירות. עבור אאוטבריין, העסקה הייתה הזדמנות אסטרטגית. אלטיס, החברה האם של הוט והבעלים של טידס, נאלצה למכור נכסים בשל חובות של כ-60 מיליארד דולר. טידס, שתכננה הנפקה ב-2021 לפי שווי של 3 מיליארד דולר אך נסוגה ממנה, נמכרה לבסוף בשווי נמוך בהרבה. נזכיר כי אלטיס רכשה את טידס ב-2017 תמורת 307 מיליון דולר בלבד.


אף שהמיזוג אמור היה ליצור חברה חזקה ומגוונת יותר, המציאות מורכבת. מנכ"ל החברה המאוחדת, דיוויד קוסטמן, הודה כי הרבעון הנוכחי לא עמד בציפיות. לדבריו, החברה נוקטת צעדים ממוקדים לשיפור הרווחיות ולהאצת הצמיחה, תוך דגש על יצירת תזרים מזומנים חיובי. בנוסף, מונה מנהל חדש למחלקת המכירות בעקבות שינוי מבני שבוצע לאחר המיזוג.


המספרים

הרווח הגולמי עלה ב-116% ל-105.7 מיליון דולר, ושיעור הרווח הגולמי גדל מ-21.8% ל-33.2% - בעיקר בזכות הפעילות של טידס, המאופיינת במרווחים גבוהים יותר. עם זאת, ההפסד הנקי כולל 3.7 מיליון דולר הקשורים לעלויות רכישה ואינטגרציה, ועוד 0.7 מיליון דולר כתוצאה מארגון מחדש. המדד המרכזי מבחינת החברה הוא הרווח הגולמי בניכוי עלויות רכישת תנועה (Ex-TAC gross profit). כאן נרשם שיפור משמעותי: 130.5 מיליון דולר לעומת 59.7 מיליון דולר בשנה שעברה - עלייה של בדרך 119%.


ה-EBITDA המתואם עמד על 19.2 מיליון דולר לעומת 11.5 מיליון ברבעון המקביל, עלייה של 66%. עם זאת, תזרים המזומנים ממשיך להוות אתגר: החברה השתמשה ב-23.7 מיליון דולר בפעילות התפעולית שלה, לעומת תזרים חיובי של 13.7 מיליון דולר אשתקד. גם תזרים המזומנים החופשי המתואם נותר שלילי, בגובה 24 מיליון דולר.


להמשך הכתבה לחץ כאן