ההטבות של ONE ZERO למילואימניקים
הבנק הדיגיטלי ONE ZERO הודיע כי ייתן פטור לכל החיים למילואימניקים מדמי מנוי בחשבון One, שמאפשר בין היתר פטור מעמלות עו"ש ומדמי כרטיס, 0% עמלת המרת מט"ח, עמלות מסחר מוזלות בני"ע ועוד
בנק ZERO ONE פרסם את מתווה ההקלות שלו למשרתי המילואים. הבנק דיווח כי יעניק לכל מי שמחזיק בתעודת משרת מילואים בתוקף (ולבני/בנות זוגם, הן כחשבון יחיד והן כחשבון משותף) את מסלול הדגל של הבנק, One, המוצע היום לכלל לקוחות הבנק בעלות חודשית של 49 שקלים בחודש, בחינם לכל החיים.
בשנתיים הראשונות, ללא כל התחייבות וללא כל תנאי והחל מהשנה השלישית ואילך התנאים יישמרו והמסלול יוצע ללא עלות, לכל חייהם, בכפוף להעברות חודשיות של 5,000 שקל בחודש. בשנתיים הראשונות להצטרפות משרתי המילואים יוכלו להנות משירותי הבנק ללא כל התחייבות של העברת משכורת ובכלל זה לא ידרשו לשלם עמלות עו״ש ודמי כרטיס, יהנו מ-0% עמלת המרת מט״ח בעסקאות בחו״ל, 0% עמלות רכישות והעברות מט״ח בחשבון, פטור מלא מדמי משמרת במסחר בני״ע, עמלות מוזלות במסחר בשוק ההון, פיקדונות בריבית הגבוהה בישראל ללא כל מיקוח ומגבלת סכום ועוד תנאים מועדפים.
החבילה כוללת גם פטור מדמי משמרת ניירות ערך וכן עמלות מסחר מוזלות של 0.1% קניה/מכירה (מינימום 8 דולר לפעולה בני״ע זרים ו-10 שקלים לפעולה בני״ע ישראלים ופטור מלא מעמלות קניה/מכירה בגין רכישת קרנות אקטיביות כולל קרנות כספיות).
"לאחר שהסתכלנו על מתווה ההטבות שהציעה המערכת הבנקאית לבקשת בנק ישראל, הבנו שאם רוצים להציע הטבות אמיתיות ומשמעותיות בתחום הבנקאות לאוכלוסיות שישראל חבה להם חובה ענקית, לא רלוונטי להעניק הטבות זמניות וקצרות טווח שחוסכות 100-200 שקלים בלבד", מסר אייל גפני, מנכ"ל בנק ZERO ONE. "ההצעה שבנינו למשרתי ומשרתות המילואים ולבני משפחותיהם, לוקחת בחשבון את הקושי לייצר הכנסה קבועה ורציפה בתקופה זו, בפרט למשרתי מילואים עצמאים ולבני/בנות זוג שנדרשים להתגייס למלא את החסר המשפחתי ולכן אנחנו מציעים את התנאים הבנקאיים המשתלמים ביותר מבלי להתנות זאת בהעברת משכורת/פעילות בשנתיים הראשונות, בתקווה שלאחר תקופה זו, תהיה חזרה שלמה לשגרה וניתן יהיה להמשיך ולהנות מחשבון בנק ומעטפת בנקאית ללא עלות גם בהעברות חודשיות נמוכות של 5000 שקלים בכל חודש, וזאת לכל החיים״.
- בנק ONE ZERO מציג: מסחר בניירות ערך ללא עמלות, לכל החיים ולכל הגילאים
- "ריבית של 5.5% בפיקדון בוואן זירו, זה אמיתי?" האותיות המאוד קטנות שבחוזה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה הכריז בנק ישראל על מתווה הקלות לציבור בהיקף של כ-3 מיליארד שקל, סכום מזערי לעומת רווחים של עשרות מיליארדים שנרשמים במערכת הבנקאית. בהמשך למתווה של בנק ישראל, בנק לאומי למשל הודיע על הטבות לאוכלוסיות שנפגעו מהמלחמה (משרתי מילואים, מפונים בצפון ובדרום, נפגעי הנובה ועוד), כשבין ההטבות: דחיית תשלומי הלוואות ללקוחות פרטיים ועסקיים לתקופה של שלושה חודשים, זאת ביחס ליתרת הלוואות בסכום מצטבר של עד 100,000 שקלים (דחיית תשלום הקרן והריבית הנה ללא עלויות ריבית בגין הדחייה). הקפאת תשלומי משכנתא לתקופה של עד 24 חודשים (דחיית תשלום הקרן והריבית הינה ללא עלויות ריבית בגין הדחייה). פטור מעמלות עו"ש נפוצות. פטור מריבית על יתרת חובה בחשבון העובר ושב (אוברדראפט).
הבנק גם יעניק ריבית על יתרת זכות בחשבון העובר ושב - לקוחות הבנק
בעלי יתרת זכות בחשבון עובר ושב של עד 10,000 שקל (מעבירי משכורת + בעלי מוצר בנקאי נוסף), יקבלו ריבית של 2% על יתרת הזכות שלהם בעו"ש, כלומר רק 200 שקל.
בנק מזרחי גם כן מציע ריבית של 2% על העו"ש אבל ליתרות של עד 30,000 שקל, כלומר ריבית של 600 שקל. הבנק גם הודיע על מענק רבעוני של 500 שקל לבעלי משכנתאות - מהטבה זו ייהנו משקי בית שלקחו בבנק הלוואה לרכישת דירה יחידה (לא להשקעה), אשר במועד העמדת ההלוואה שווי הנכס היה קטן מ-2.5 מיליון שקל, שיעור המימון בהלוואה היה מעל 60% ויחס ההחזר היה מעל 30%. בנוסף, לקוחות פרטיים, שיש להם גם משכנתה וגם מסגרת עו"ש במזרחי-טפחות, יהיו פטורים מתשלום ריבית על המינוס עד גובה החזר המשכנתה, או עד לסכום של 6,000 שקל בחודש, הנמוך מביניהם.
- 1.מלוי 29/04/2025 21:33הגב לתגובה זונו באמת מישהו עדיין מספיק תמים או כל כך טיפש להאמין לבנק וזה ממש לא משנה איזה בנק תרגיל שיווקי או מלכודת דבש. תזהרו מאוד מהרמאים האלה כל מטרתם היא לעשוק אתכם . חבורת גנבים בחסות המדינה המטורללת ץ
- פצ 30/04/2025 08:40הגב לתגובה זוחייבים להמשיך לממן את הבנקים הגדולים כדי שהדוחות שלהם ימשיכו להיות מעולים
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
