מדינת ישראל עברה בלילה שבין שבת לראשון לשעון חורף. הסיבה לכך אינה קשורה במזג האוויר, בעונות השנה או באירוע מיוחד שמתחולל סביב כדור הארץ, אלא באמונתם ומנהגיהם של חלקים מסוימים באוכלוסייה הישראלית. הוויכוח סביב שעון הקיץ ושעון החורף מתנהל כבר כמעט שני עשורים וההחלטה על המועדים היא החלטה פוליטית. זאת למרות שרבים נוטים לשכוח, ויש גורמים בשלטון שעוזרים להם לא לזכור, כי הסיבה העיקרית למעבר לשעון קיץ היא חיסכון באנרגיה.

מומחים שונים הראו שכאשר מאריכים בשעה את אור היום, חוסכים הרבה מאוד חשמל. פירוש הדבר - חיסכון כספי למשק ובעיקר חיסכון באנרגיה שאינה ידידותית לסביבה. אבל הויכוחים הרי לא יסתיימו לעולם, והמגזרים השונים במשק מתחילים להתוודע לאט לאט לצורך בסביבה ירוקה, כאשר המניע הוא קודם כל כלכלי. בענף ה-IT, המונח ירוק מתקשר אוטומטית לנושא של דטה סנטרים - מרכזי המיחשוב שזוללים חשמל, נדל"ן וכוח אדם.

עליהם מייד מתלבשת תיאורית הקונסולידציה, שבעזרתה ניתן לשנות את תצורת הרכב השרתים בדטה סנטר ולחסוך הרבה מאוד כסף. העניין הוא שגם כאן ההסכמה שהדטה סנטרים מהווים מקור לחיסכון ניכר, טרם הגיעה אל קומת ההנהלה. שוב, עומדים המנמ"רים בפני דילמה אמיתית - איך לקחת את כל המספרים שמתנקזים דרכם, ולהראות לבעל הבית כמה כסף הוא משלם על צריכת אנרגיה מיותרת.

אז איך משכנעים את בעל הבית?

סטיב סם, נשיא יבמ גלובל סרוויסס, מציע כמה טיפים למנמ"רים כיצד ניתן לשכנע את האנשים המתאימים בארגון מדוע חשוב להשקיע עוד כסף בדטה סנטרים. ראשית, יש להסביר למנהלים מה עושה הדטה סנטר ולמה הוא זולל חשמל - בעיקר כדי לקרר את השרתים. ככול שיש פחות שרתים - שבתצורה נכונה יכולים לתת את אותה תפוקה לארגון, תוך שימוש בהרבה פחות אנרגיה - חשבון החשמל יהיה קטן יותר. אלא מה? את חשבון החשמל לא רואים עובדי הדטה סנטר ולא רואה המנכ"ל. רואה אותו מנהל הכספים והחשבים שעובדים תחתיו. אבל גם אלו לא מסוגלים לבודד את הערך של עלות מספר רב מדי של שרתים והשפעתו על חשבון החשמל, כי בסך הכל הם מקבלים חשבון אחד, כולל, שהסכום הכללי בו עולה כל הזמן, מבלי שהם ידעו לנתחו.

בארגוני ענק, ההוצאות על דטה סנטרים תופסות חלק קטן מהוצאות הכלליות ולכן טרם שמענו על קולות זעקה שהגיעו מכיוון מועצות המנהלים. אבל אם המנמ"רים יצליחו לשכנע את המנכ"לים שעלויות החשמל בשלוש השנים האחרונות משתוות לעלות של רכישת כל השרתים שפועלים בתוך מרכזי המיחשוב, מן הסתם מנהלי הכספים היו מצטרפים לקואליציה יחד עם מנהלי התשתיות ויוצאים למסע רכישות מסיבי ומיישמים קונסולידציה בכל דבר שמזכיר מרכזי מיחשוב.

אנליסטים בארצות הברית יודעים לספר כי מנכ"לים שהצליחו להיחשף לחיסכון הכספי הפכו להיות גורואים של איכות סביבה וירוק. הם מורידים הנחיות מלמעלה עד למטה כדי לחסוך כל קיל-וואט חשמל, ואוי לו למנהל הכספים שלא יוכיח להם שזה בוצע כבר אתמול. חישובים שנעשו בארגונים גדולים מעלים כי בממוצע, 50% מסך הוצאות האנרגיה הן עבור צריכת החשמל של העובדים והמשתמשים וכל היתר הן הוצאות שניתן לייעלן, בין היתר, בכל מה שקשור לקירור שרתים.

מחשבים "מלוכלכים"

אבל דטה סנטרים אינם העיקר, וכבר יש מומחים שמזהירים לא להיתפס לבאז הזה ולחשוב שהוא פותר כל דבר. לפני שעושים פרויקט איחוד שרתים חשוב לראות מי הם היצרנים של המחשבים. ספר חדש שיצא לא מכבר בארצות הברית, "מחשבים ואיכות סביבה", סוקר בהרחבה את כל האלמנטים שמסביב למוצר שנקרא מחשב אישי, ונותן עצות כיצד ניתן לכלכל את צעדינו מראש בצורה חסכונית, על ידי רכישת מחשבים שיוצרו בסביבה ירוקה ונכונה. במדינות שונות במזרח הרחוק הנושא של מחשבים ירוקים הפך להיות טרנד לאומי. כך למשל אחת התובנות בספר הזה מגלה שמשקל הגז והדלק ה"המלוכלכים" שמשמשים לייצור מחשב אישי אחד הוא 240 ק"ג, כמעט פי 10 ממשקלו של המחשב האישי.

מבחינה זו, תעשיית ייצור המחשבים בעולם היא תעשיה "מלוכלכת" בהשוואה למגזרי תעשיה אחרים. ערך משקל הדלק והגז שנצרכים לצורך ייצור מכונית שווה ערך למשקלה של המכונית. הפתרון אליו הולך האיחוד האירופי הוא שימוש בחומרים ממוחזרים, עם הנחיות ברורות איך ליישם ולהרכיב נכון את המחשבים כך שגם כאשר הם יסיימו את חייהם לא יחזרו אל הטבע ויזהמו אותו. הכוח, כמובן, תמיד יהיה בידי הצרכן, שיידע להבחין היטב בין מחשבים שיוצרו בסביבה ירוקה ומחומרים ממוחזרים לבין מחשבים שלא יוצרו בסביבה זו. כך יהיה גם הכוח בידי מנהלי התשתיות והמנמ"רים שרוכשים שרתים, לפני שהם רצים לעשות קונסולידציה.

ומה אצלנו? בעידן שבו מדברים הכל על בצורך בחיסכון באנרגיית חשמל, ובמדינה שבה חברת החשמל היחידה שיש, מזהירה כי בתוך כמה שנים כבר לא תוכל לספק חשמל, אפשר היה להניח כי אילו שיקולים כלכליים היו מנחים את פרנסי המדינה, הרי שלפחות השנה היו משנים את הזזת שעון הקיץ ומעבר לשעון חורף. אבל אצלנו כנראה גם החיסכון באנרגיה תלוי בחסדי שמיים.