זינוק של 42% בהכנסות המ-לט ברבעון ל-18 מיליון ש'

הרווח זינק ב-200% ל-2.9 מיליון שקל. גידול בלט במכירות למגזר המוצרים לתעשייה התהליכית והן למגזר המוצרים האולטרה נקיים
שי פאוזנר |

חברת המ-לט (המלט ) העוסקת בפתוח, יצור, ושווק רכיבים מיוחדים למערכות הולכת נוזלים וגזים עבור מערכות תעשייתיות, מפרסמת את תוצאות הדוחות הכספיים לרבעון השני של 2006.

מכירות החברה ברבעון השני של 2006 הסתכמו בכ-18.3 מיליון דולר, גידול של כ-42% בהשוואה למכירות בסך 12.8 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. במחצית הראשונה של השנה, הסתכמו המכירות לסך של 32.8 מיליון שקל, גידול של כ-30% בהשוואה למכירות בסך 25.1 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד.

הרווח הנקי ברבעון השני 2006 הסתכם בכ-2.9 מיליון דולר, בהשוואה לכ-800 אלף דולר בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הנקי במחצית הראשונה של השנה הסתכם לסך של 4.3 מיליון דולר, בהשוואה לרווח נקי בסך 1.6 מיליון דולר במחצית הראשונה בשנת 2005, גידול של כ-160%.

עלייה זו נובעת מגידול במכירות הן למגזר המוצרים לתעשייה התהליכית והן למגזר המוצרים האולטרה נקיים. מכירות מוצרים אולטרה נקיים במחצית הראשונה הסתכמו לסך כ- 16 מיליון דולר לעומת כ- 12 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-36%. גידול זה נובע מעלייה בביקושים למוצרים בשוק המוליכים למחצה ומביקוש מוגבר בעקבות פרוייקט בו זכתה חברת הבת ביפן.

מכירות מוצרים לתעשייה התהליכית הסתכמו לסך כ-17 מיליון דולר במחצית הראשונה לעומת כ-13 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-26%. גידול זה נובע מהצלחת מאמצי שיווק שהושקעו על ידי הקבוצה כחלק מהאסטרטגיה השיווקית שלה.

הרווח הגולמי של החברה ברבעון השני 2006 הסתכם בכ-8 מיליון דולר, המהווה 44% מהמכירות, לעומת רווח גולמי בסך 5.2 מיליון דולר ברבעון השני של 2005, המהווה 40% מהמכירות. גידול של כ-56%. במחצית הראשונה של השנה, הסתכם הרווח הגולמי לסך של 14.3 מיליון שקל (44% מהמכירות), גידול של כ – 36% בהשוואה למחצית המקבילה אשתקד (42% מהמכירות). העלייה בשיעור הרווח הגולמי מהמכירות לעומת שנת 2005 נובעת מהגידול בהיקפי היצור בחברה, כתוצאה מהעלייה במכירות הקבוצה בשני תחומי פעילותה.

הוצאות המכירה והשיווק במחצית הראשונה של השנה הסתכמו לסך של 6.2 מיליון דולר, גידול של כ-21% בהשוואה להוצאות בסך 5.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. עלייה זו נגזרת ברובה המכריע, מהרחבת פעולות השיווק והמכירה שמבצעת הקבוצה באמצעות החברות הבנות בחו"ל, שהתבטאה בגיוס אנשי מכירות נוספים ובפעילות שיווקית להחדרת מוצריה לטריטוריות נוספות.

הרווח התפעולי ברבעון השני של 2006 הסתכם בכ-3.2 מיליון דולר (כ-17% מהמכירות), לעומת רווח בסך 1.6 מיליון (כ-12% מהמכירות) דולר ברבעון המקביל אשתקד. במחצית הראשונה של השנה, הסתכם הרווח התפעולי לסך של 5.2 מיליון דולר, גידול של כ-70% לעומת רווח תפעולי בסך 3 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. העלייה ברווח התפעולי היא בעיקרה כתוצאה מהעלייה במכירות בשני תחומי הפעילות של הקבוצה.

העלייה המשמעותית ברווח הנקי, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, הנה בעקבות הגידול במכירות בשני תחומי פעילותה, שלווה בהתייעלות טכנולוגית במסגרת הקבוצה.

תזרים המזומנים החיובי מפעילות שוטפת הסתכם במחצית הראשונה של השנה לסך של כ-4.5 מיליון דולר, לעומת תזרים חיובי בסך 40 אלף דולר בתקופה המקבילה אשתקד. העלייה בתזרים המזומנים החיובי מפעילות שוטפת היא כתוצאה מהגידול בתקבולים מלקוחות, בשל העלייה במכירות הקבוצה, שקוזז בחלקו בגידול בתשלומים לספקי חומרי גלם.

EBITDA, הרווח לפני מימון מסים, פחת והפחתות במחצית השנה הראשונה של 2006 הסתכם לסך של כ-6.7 מיליון דולר (המהווה כ-20% מהמכירות), לעומת כ-4.9 מיליון דולר (המהווה כ-20% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד.

שמואל טופז, מנכ"ל ויו"ר דירקטוריון המ-לט, מסר: "במחצית הראשונה של 2006 אנו קוצרים את פירות האסטרטגיה של החברה. מפת הדרכים האסטרטגית של החברה בנויה מ-5 נדבכים: - צמיחה, רק אם היא רווחית - מוצרים חדשים

- מיסוד יתרונות טכנולוגיים משמעותיים בתהליכי הייצור - מדיניות מכירות במגזרי שוק שונים - רכישת חברות. צמיחה, רק אם היא רווחית: באופן שיטתי אנו מתכננים גידול במחזורים כל עוד ברור לנו שכל תוספת מכירה מביאה לתוספת רווח. ברבעון הראשון והשני של 2006 חל גידול במכירות, כלפי רבעון קודם, ב-17% וב-26% בהתאמה, בעוד שהרווחיות הנקייה גדלה ב-63% וב-116% בהתאמה.

מוצרים חדשים: ב-6 החודשים הראשונים של שנת 2006 תרמו 3 קווי מוצר חדשים מעל 4 מיליון דולר למכירות הקבוצה, המהווים כ- 12% מסך המכירות באותה תקופה. מיסוד יתרונות טכנולוגיים משמעותיים בתהליכי הייצור: במחצית הראשונה של 2006 פותח והוכנס לפעולה בחברה מערך ייצור רובוטי, מפוקד מחשב, המעלה תפוקה בעשרות אחוזים ללא תוספת כח אדם, תוך שמירה על גמישות ייצור בסדרות קטנות. קו זה, שפותח ע"י מהנדסי החברה בשיתוף חברות נוספות בישראל, מהווה מודל לקווי ייצור נוספים העתידים להיכנס למערך הייצור של החברה בישראל ברבעונים הקרובים.

במהלך הרבעון האחרון הוכנסה לפעילות (לאחר פיתוח של כשנה) מערכת בקרה מבוססת אינטרנט, המאפשרת שליטה במערכי הייצור מכל נקודה בעולם.

מדיניות מכירות במגזרי שוק שונים: במחצית הראשונה של 2006 הגדילה הקבוצה את מחזור המכירות שלה בשני מגזרי הפעילות שלה, תוך שמירה על איזון בהיקף המכירות במגזר המוצרים האולטרה-נקיים ובמגזר המוצרים לתעשייה התהליכית. רכישת חברות: במקביל לצמיחה הפנימית, מתכננת החברה צמיחה גם באמצעות רכישת חברות. הרכישה המוצלחת של חטיבת ה- UCV ממוטויאמה היפנית, מהווה נדבך חשוב במיסוד אסטרטגיית הרכישות של החברה. הוכחנו לעצמנו כי אנו יכולים לבצע רכישה ולהשביח אותה מהותית במשך מספר רבעונים, הן בהיקפי המכירות והן ברווחיות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.