אם הסוכן מרוויח - הלקוח מפסיד
הדיון הנצחי מה עדיף - ביטוח בעזרת סוכן או ביטוח ישיר, כשמו כן הוא: נצחי. וכמוהו המלחמה השיווקית בין חברות ביטוח ישיר לבין חברה שמציעה ערך מוסף באמצעות סוכן. הביטוח הישיר חוסך זמן וכסף והסוכן נמצא שם בשבילך מול חברת הביטוח כשהאותיות על הפוליסה קטנות מדי. בזה סיימנו את הדיון.
אלא שתשעה מיליון חושבים שלא.
'תשעה מיליון' מצליח, בסדרת הפרסומות הנוכחית שלו, ללכוד זווית חדשה בדיון הישן. אז אמרנו שסוכן עולה יותר כסף. ואמרנו שבביטוח ישיר אתה משלם פחות. אבל בתשעה מיליון החליטו למתג את הכסף הנוסף שאתה משלם לסוכן ככסף מיותר ומבוזבז. זה לא שאתה צריך לבחור בין יחס אישי שאולי מיותר לך. אתה מממן בו את הבזבוזים של הסוכן, שגם לא יהיה שם בשבילך.
כדי להמחיש את זה מספרים לנו סיפור על שוקה, סוכן ביטוח שמתעשר באופן דקדנטי מהכסף שלך. יחס אישי הוא ממנו והלאה - דמותו ניבטת אלינו רק מאחורי זכוכית חלבית, והוא מגן על פרטיותו באמצעות מזכירתו הכסילה.
תשעה מליון מספר את הסיפור של אותה מזכירה, דרכה אנחנו למדים על שוקה. שוקה, גם כן שם.. אמור לי מיהי מזכירתך ואומר לך מי אתה.
המזכירה שלנו, המגולמת בידי שני כהן האלופה, היא פריחה צעירה סטייל רל"שית של אלוף צה"לי, שמעריצה (מעריסה) את הבוס באופן טוטאלי ואבסולוטי, ושואבת את סמכותה מסמכותו. המזכירה מונעת רק מכסף וסטטוס, והיא מגנה בחירוף נפש על האינטרסים ועל הקפיטל של שוקה.
אם לא תעשה אצלו ביטוח אתה פוגע בסגנון החיים החזירי בזבזני שהוא מנהל. ואז הבת שלו תפסיק את החוג לאנגלית, הבריכה לא תהיה מחוממת והוא יצטרך להחזיר את סוס הפוני לחנות, וכן הלאה.
הסיפור בהמשכים, וככל שהתנועה של הלקוחות לכיוון של תשעה מיליון גוברת - כך מתפתחת ההיסטריה של המזכירה ונחשפים עוד ועוד אבסורדים ממודל הריווחיות של הסוכן...
בסרט האחרון אנחנו רואים מסיבת בריכה מלוקקת בווילה הנובו-רישית של שוקה, אלא שרק אנחנו והמזכירה והמלצר יודעים שאיש לא הגיע למסיבה.
בשיחת טלפון מעוד לקוח שמודיע שהוא עובר לתשעה מיליון, מרימה שני כהן הצגה שלימה של חיפוי על המסיבה הריקה וכמובן - על הבוס המושלם שלה.
היא מדמה לקוחות מעריצים, מפעילה במגה-פון, ("שוק-שוקה שוקה איזה יופי של סוכן"), צרחות של אורחים, אפילו את זריקתה למים - אפקט קולי שהיא משיגה דרך דחיפת המלצר לבריכה.
המציאות הבדויה נועדה להכחיש את האמת: אנשים מהדור החדש, שמבינים צרכנות נבונה מהי, כבר לא עושים ביטוח אצל סוכן. הם עוברים לביטוח ישיר. וביטוח ישיר, על פי תשעה מיליון - זה תשעה מיליון.
הפרסומת נכנסת לכל פינה אפשרית שמרמזת על מבנה מחיר הפועל נגד הלקוח (ומאד בעד הסוכן) ולא משאירה אבן אחת לא הפוכה. עולמו של הסוכן, על מזכירתו המחומצנת והמקורנפת, הוא עולם של פעם והוא מעליב את מי שעוד חי בו.
- 11.עמוס 14/04/2012 19:59הגב לתגובה זועלויות הפרסום של חברות ביטוח ישיר 5555 ו- 900000 עולות מליוני שקלים בשנה וזאת הסיבה שהביטוח בביטוח ישיר אינו זול יותר מעלותו של סוכן ביטוח מאחר וחברות הביטוח המסורתיות חוסכות את העלות הגבוהה של פרסום . הסוכן הוא הפרסום הטוב ביותר של חברות הביטוח !
- 10.עמוס 14/04/2012 19:56הגב לתגובה זועלויות הפרסום של חברות ביטוח ישיר 5555 ו- 900000 עולות מליוני שקלים בשנה וזאת הסיבה שהביטוח בביטוח ישיר אינו זול יותר מעלותו של סוכן ביטוח מאחר וחברות הביטוח המסורתיות חוסכות את העלות הגבוהה של פרסום . הסוכן הוא הפרסום הטוב ביותר של חברות הביטוח !
- 9.מנסה להבין 26/09/2011 10:30הגב לתגובה זואיך גברת עטרה בילר מפרסמת טור כל כך ארוך המתאר את הסרטים (אנחנו רואים אותם, לא צריכים תרגום בגוף הסרט). איפה הניתוח? איפה זווית מעניינת?
- 8.כתבה מצוינת. צודקת בכל מילה. (ל"ת)שוקה 22/09/2011 11:50הגב לתגובה זו
- 7.אדם בניוטראל 22/09/2011 11:30הגב לתגובה זוגברת מחברת, יש מצב שאת עובדת ב-9 מליון או בגליקמ סמסונובן ? ... לכתוב באופן כל כך חד צדדי שמצדיקה בעיוורון מלא את הסיפור שמספרים שם... אגב, אני מבוטח ב-9 מליון :)
- 6.אמיר 22/09/2011 03:02הגב לתגובה זוזו פרסומת נוראית, היא בדיוק ההפך מהמחאה כי היא בעד להמיר אנשים פרטיים עם פרצוף במכונות ענק. זה אותו ההיגיון שהביא להפרטה.
- 5.קורא רגיל 21/09/2011 18:30הגב לתגובה זוקיים ניגוד אינטרסים במקרה של בטוח ישיר החברה המשלמת לא יכולה לייצג את הלקוח מול עצמה??? במי היא תתמןך???
- 4.אריאל 21/09/2011 16:22הגב לתגובה זוטובה? רעה? סתמית? מבריקה? קולעת? מפוספסת? אם זה טור ביקורת - תנו ביקורת !
- 3.בני 21/09/2011 14:40הגב לתגובה זובפועל, 75% מהאנשים עדיין עושים ביטוח אצל הסוכן. אה כן, בהרבה מאוד מקרים המחיר שלו יהיה גם נמוך יותר. לא מאמינים? יש אתר השוואות מחירי ביטוח בשם Wobi שמציג מחירי סוכן וישנם האתרים של החברות הישירות. כנסו ותבדקו. (ולא אני לא מטעם אף אחד מהגופים שציינתי)
- 2.עמית 21/09/2011 13:15הגב לתגובה זוהפרסומת חופרת וכל המהלך כבר נותן הרגשה שתשעה מליון הם המיושנים שרק יורדים על המתחרה בצורה לא מחוכמת ומעניינת. אם כבר לרדת על המתחרה אז לפחות בחכמה ולא בבהמיות, כגון אפל נגד פי סי. הפרסומות לא נעימות וצווחיניות..הראשונה עוד היתה בסדר והבנו את הפרנציפ, אבל ההמשך כבר משעמם ומאולץ. המשרד חייב להתקדם למהלך יותר שנון ומחוכם.
- 1.המטבחון- אמילי 21/09/2011 13:15הגב לתגובה זוע"פ הכותבת עדיף לדאוג לפרנסתו של טייקון ביטוח מאשר לסוכן, הפרסומת נמוכה מים המלח, מציגה מצג שווא. מעניין מה היית כותבת אם היה מדובר ברשתות שיווק אימתניות שהופכות את בעל המרכול לנובוריש רמאי.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
