הסליחות שלא אמרנו

בימים אלו מבקשים איש מרעהו סליחה. כותב הטור ואנשי המערכת מצטרפים לבקשות, מתוך תקווה כי הבקשות תתקבלנה
יהודה קונפורטס |

ערב יום הכיפורים הוא יום של חשבון נפש אישי, כמו גם לאומי. זהו יום שלקראתו נוהגים לבקש סליחות, וליישר קו, במיוחד בין אדם לחברו. השיחות שמתנהלות בשבוע שבין כסה לעשור בין האנשים, מסתיימות באיחולי "גמר חתימה טובה". בעולם העסקים, מרחב הבקשות לסליחה - רחב יותר וקשור בכל מיני דברים שקורים תוך כדי החיים השוטפים: התרגזויות, מריבות, מאבקים משפטיים מיותרים ועוד. כותב הטור, ואנשי המערכת שתחתיו, אשר עובדים בכלי תקשורת המבטאים את הקורה בענף אותו אנו מסקרים, מנדבים בזאת כמה סליחות מגזריות - בתקווה שאלו תתקבלנה.

המגזר העסקי-טכנולוגי

סליחה בשם הספקים, האינטגרטורים והמיישמים למיניהם, על פרויקטים שלא עמדו בלוחות זמנים ותכולה, על תקציבים שחרגו הרבה מעל המתוכנן, על מערכות שיושמו ולא ממש עובדות, על רמת שירות מובטחת, SLA, שתמיד טעונה שיפור.

סליחה בשם הלקוחות, שלא תמיד יודעים מה הם רוצים. סליחה נוספת על שמדי פעם הם "מוציאים את הנשמה" לספקים, כדי להוכיח שניתן היה לחסוך בהוצאות, ולו גם בעוד כמה דולרים בודדים.

סליחה בשם כל האנליסטים, החוזים ומנתחי השוק למיניהם, שגם השנה לא דייקו בכל התחזיות שחזו, וסליחה עתידית על אלו שלא ממש תתגשמנה.

המגזר הציבורי-ממשלתי

סליחה מהמדען הראשי, על הקיצוצים המתמשכים בתקציבי המחקר והפיתוח, בטענה השקרית, שאין כסף, בעוד שתקציבים רבים אחרים, מועברים לסעיפי הוצאות ממשלה שהם לא ממש מחויבי המציאות. סליחה מטעם המדען ואנשי צוותו, מכל אותן חברות, יזמים וסטארט-אפים, שיש להם את הטכנולוגיה הכי חמה, אלא שלא נמצאו לה התקציבים הדרושים, שוב בטענת השווא, של "אין כסף".

סליחה מכל 25 אלף המוחות המבריקים, אשר לא מצאו מקום בישראל והשכירו את מוחם לעמק הסיליקון שליד סן פרנסיסקו.

סליחה בשם משרד החינוך, המופנית אל כל אותם תלמידים בוגרי תיכון, שיוצאים לאזרחות ולא זכו ללמוד מתמטיקה חמש יחידות. לא מפני שאין להם יכולת ללמידה זו, אלא מפני שלא נתנו להם מספיק משאבים ותשומת לב.

סליחה מכל אותם בני נוער וילדים באזורי מצוקה ובעיירות פיתוח שאין להם את המותרות הבסיסיות: לגלוש באינטרנט ולשחק במחשב מתי שהם רוצים, כי להוריהם אין את הכסף הנדרש לכך.

סליחה בשם כל הלא מפרגנים באשר הם, שחבטו במשך כל השנה בפרויקטי מיחשוב ציבוריים וממשלתיים - מרכבה, ממשל זמין, שידרוג מערכות קיימות והעלאה לאוויר של החדשות. סליחה בשם כל אלו שכעת, אחרי ששני המותקפים הראשיים שניהלו את הפרויקטים באגף החשב הכללי - החשב וסגנו הבכיר - כבר לא יהיו, ולא יהיה לאיש האומץ והעוז לומר להם: סליחה, טעינו.

ולסיום, ואנחנו - המשמשים כשופר של הענף, מבקשים להוסיף:

סליחה שלא דיווחנו על תקלות בפרויקטים,

סליחה על שלא התרענו מראש על קריסות עתידיות של חברות,

סליחה אם ציטטנו תחזיות והערכות שבדיעבד לא היו נכונות,

סליחה על שלא פרסמנו את כל מה שאנחנו יכולים ורוצים לפרסם - אבל פשוט לא הספקנו.

סליחה אם לא ענינו על כל הציפיות והשאיפות של כל אחד ואחת מכם - הקוראים והקוראות.

גמר חתימה טובה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

בני לנדא
צילום: יחצ

המלאך המושיע של בית הדפוס הדיגיטלי של לנדא: קרן פימי

הקרן צפויה להזרים 80 מיליון דולר ל"לנדא קורפוריישן" שהצליחה לצבור חובות של כ-1.7 מיליארד שקל; אם המתווה יאושר פימי תהפוך לבעלים המלאים ותנסה להחזיר את בית הדפוס למסלול

מנדי הניג |

לנדא קורפוריישן חברת ההדפסה הדיגיטלית שהקים בני לנדא ושנתפסה במשך שנים כאחת ההבטחות הגדולות בתחום, נקלעה למשבר עמוק שהביא אותה לצו עיכוב הליכים ולחובות בהיקף עתק. חברת "לנדא דיגיטל פרינטינג", שהוקמה על ידי בני לנדא אחרי שמכר את אינדיגו ל‑HP תמורת 850 מיליון דולר, פנתה בסוף יוני להליך של עיכוב הליכים במטרה לקבל הגנה זמנית מנושים ולמצוא רוכש חדש שיחלץ אותה מהמשבר, עכשיו היא מתקרבת לעסקה שעשויה להיות גלגל ההצלה שלה וגם של למעלה מ-4,500 העובדים, קרן פימי מתכננת להזרים 80 מיליון דולר, למחוק את המניות הקיימות ולקבל לידיים את השליטה.

היקף החובות של לנדא עומד כיום על קרוב ל-1.7 מיליארד שקל, מתוכם היא חייבת כ-1.4 מיליארד למשקיעים ובעלי מניות וכ-300 מיליון נוספים לספקים ולבנקים. מול זה, הנכסים של ביתהדפוס הדיגיטלי בלי "הקניין הרוחני" מוערכים בכ-420 מיליון שקל. במסגרת העסקה המסתמנת, לפחות 20 מיליון דולר מתוך הכספים שתזרים פימי ינותבו כדי לפרוע בצורה חלקית את החובות העוצמים וכדי לממן את ההליכים המשפטיים. המהלך יובא לאישור הנושים, ואחרי זה להכרעת בית המשפט.

החברה פיתחה טכנולוגיה להדפסת דיו מבוסס מים, והגנה את הפיתוחים שלה בפטנטים. הטכנולוגיה רלוונטית לדפוס המסחרי, להדפסת אריזות והוצאה לאור. לנדא פרינטינג הציגה את עצמה לאורך השנים כמי שיכולה לשנות את פני הענף, אבל בפועל היא לא הצליחה להמיר את ההבטחות להכנסות יציבות. ההשקעות העצומות בפיתוח ובייצור הכבידו עליה, וכל הכנסה הופנתה לכיסוי חובות. החובות הלכו ותפחו, מבלי שיישאר מרווח להשקיע בצמיחה.

פימי לא רק לוקחת שליטה - היא לוקחת את ההגה לידיים  

קרן פימי שנכנסת כעת לתמונה היא מהקרנות הגדולות והמנוסות בישראל, וכזו שיודעת להתמודד בדיוק עם מצבים מהסוג הזה. הקרן, שהוקמה ב-1996 על ידי ישי דוידי, מנהלת כיום הון של למעלה מ-8 מיליארד דולר ומתמחה בהשבחת חברות שנמצאות בצומת קריטית. בשונה ממשקיעים פסיביים שמסתפקים בהזרמת הון, פימי פועלת מתוך תפיסה אקטיבית – היא לוקחת שליטה, מחליפה הנהלות במידת הצורך, מתערבת בניהול השוטף ומובילה מהלכים שמטרתם לשפר תפעולית וניהולית את החברות שבהן היא מחזיקה.

לאורך השנים השקיעה פימי ביותר מ-100 חברות בתעשייה ובטכנולוגיה, על פי רוב בפימי מחפשים חברות ישראליות או עם זיקה לישראל.  רשימת ההשקעות שלה ארוכה ומוכרת: קמהדע, ריטליקס, ריווליס, נובולוג, מגל, תמי 4, המלט, אורמת, סקופ, חמת, גילת, מטרו מוטור, תדיראן קשר, פורמולה סיסטמס, נייר חדרה, רפא, עמיעד ועוד עשרות חברות נוספות.