הזליגה הישראלית של השקעות המקומיים בשווקים בחו"ל החלה להיות גורם משמעותי, כך עולה מנתוני בנק ישראל המתפרסמים הבוקר. הישראלים הגדילו את ההשקעות שלהם בשווקים זרים בכ-16% במחצית הראשונה והן הסתכמו בכ-19.3 מיליארד דולר, כשני שליש מהגידול (2 מיליארד דולר) נבעו מרכישות אג"ח חברות זרות.

יחד עם זאת, יתרת התחייבויות המשק מול חו"ל הסתכמה בכ-138 מיליארדי דולרים בסוף יוני 2005, מדובר בגידול של 3.5 מיליארד דולר במחצית. הגידול העיקרי חל ברבעון הראשון ומקורו בהשקעות תושבי חוץ בישראל על רקע העלייה באטרקטיביות של המשק, ההתאוששות בשוקי ההון בעולם והעלייה בתנועות ההון הבינלאומיות למשקים מתעוררים, בהמשך למגמה ששררה בשנת 2004.

אך ה"זרים" נרגעו ברבעון השני. בבנק ישראל דיווחו כי המגמה התמתנה באופן משמעותי. יתרת ההשקעות הישירות של תושבי חוץ הסתכמה ב-34.4 מיליארדי דולרים בסוף יוני 2005. הגידול בהן שהסתכם ב-2.2 מיליארדים נבע בעיקר מהשקעה בחברה אחת בתחום הפרמצבטיקה, ומהשקעות במספר חברות הזנק.

יתרת ההשקעות בתיק ני"ע למסחר של תושבי חוץ הסתכמה בסוף יוני 2005 ב-56 מיליארדי דולרים, גידול של כ-2.7 מיליארדים לעומת סוף 2004. ההשקעות של תושבי חוץ במחצית הראשונה ב-2005 נמשכו ברציפות, עם ירידה מסוימת בחודשים אפריל ומאי.

תושבי חוץ השקיעו כ-1.5 מיליארד דולרים במניות וכ-600 מיליון דולר באג"ח, בהשוואה ל-500 מיליון דולר בלבד בכל שנת 2004. במחלקה לפעילות המשק במט"ח מסבירים כי הגידול בהשקעות במחצית הראשונה של 2005 התרחש על רקע שיפור בתנאי הרקע המקרו כלכליים של המשק הישראלי: המשך הרפורמות המבניות; הרמה הגבוהה של אמינות המדיניות המוניטרית והפיסקאלית; האצת הצמיחה הכלכלית; המשך ההפרטה של חברות ממשלתיות; והשיפור בתנאים הגיאו-פוליטיים.

מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח בבנק ישראל נמסר בנוסף כי בסך הכל עמדה יתרת ההתחייבויות נטו של המשק מול חו"ל בסוף יוני שחלף בכ-29 מיליארדי דולרים, מדובר בירידה של 5.7 מיליארדים במחצית הראשונה של 2005, המשקפת עלייה מהירה יותר של נכסים בחו"ל לעומת ההתחייבויות מול חו"ל.

יתרת הנכסים של הישראלים בשווקים זרים זינקה ב-8.4% והסתכמה בכ-109 מיליארדי דולרים בסוף יוני 2005. מחצית מהעלייה - 5 מיליארדי דולרים - נובעת מהפקדות של מערכת הבנקאות בבנקים בחו"ל, בעיקר ברבעון הראשון. על רקע הצמצום בפער הריביות שבין השקל לדולר פרעו תושבי ישראל אשראי במט"ח והגדילו פיקדונות במט"ח, מה שיצר עודפי מקורות במט"ח במערכת הבנקאות, שהופקדו בבנקים בחו"ל.

מבנה הנכסים וההתחייבויות של המשק הישראלי מתאפיין בנכסים בחו"ל עם אופק השקעה לטווח קצר, בעוד שההתחייבויות של המשק לחו"ל הן בעיקר לטווח ארוך. כך, ההשקעות הישירות וההשקעה במניות פורטפוליו מהוות 20% בלבד מהשקעות תושבי ישראל בחו"ל, בעוד ההשקעות הזרות באותן קטגוריות מהוות קרוב ל-50% מתיק ההשקעות של תושבי חוץ בישראל.

ישראל מקיימת גם עודף גבוה של נכסים (מכשירי חוב) לזמן קצר, מצב הנובע מן העובדה כי החוב הממשלתי, הוא ברובו לזמן ארוך, ואילו יתרות מט"ח של בנק ישראל והנכסים (מכשירי חוב) של המגזר הפרטי בחו"ל הם בעיקר לזמן קצר.

עוד נמסר מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח, כי החוב החיצוני נטו שהינו שלילי מאז 2001 (המשק מלווה נטו לחו"ל) המשיך לקטון במהלך המחצית הראשונה של 2005 ב-9.3 מיליארדי דולרים, ויתרת עודף נכסי החוב מול חו"ל הסתכמה בסוף יוני 2005 בשיא של כ-21 מיליארדים.

החוב ברוטו של המשק ירד מעט במהלך המחצית הראשונה של 2005. משקל החוב הסחיר בסך החוב החיצוני המשיך לעלות והגיע ל-31% בסוף התקופה הנסקרת, רמה המשקפת את המשך השתלבותו של המשק הישראלי בשווקים הפיננסיים הגלובליים, ומעידה על יכולתם של המגזרים השונים במשק לגייס אשראי מחו"ל.