אולמרט: קנס של עד 200 אלף שקל למי שיחרוג מתקן רשמי
משרד התמ"ת המכביד את ידו על מפירי התקנים. הקנס הגדול ביותר גדל ל-200 אלף שקל ועד שנה מאסר, מול קנס של 26 אלף שקל בלבד בעבר. "הגיעה העת שהממשלה תיתן יותר אמון בציבור מבעבר, בתנאי שתוכבד היד כנגד מי שמנצל זאת לרעה ומפר את האמון שניתן בו", כך אמר שר התמ"ת, אהוד אולמרט, עם אישורו הסופי של התיקון לחוק התקנים.
במשרד התמ"ת מציינים כי בתיקון לחוק הוחמרה הענישה ונקבעו קנסות גבוהים בהרבה מאלה הקבועים בחוק היום במיוחד בעבירות שלהלן: עמידה בדרישות תקן רשמי - ייצור, מכירה, ייבוא או ייצוא מצרך שלא עמד בדרישות תקן רשמי ובמידה שהתקן מסדיר את נושא ההתקנה, התחזוקה או ההפעלה של מצרך או בעבירה של הפרת הוראות התקן בעניינים אלה. מי שלא יעמוד בדרישות הללו עלול להקנס בסכום של עד 200 אלף שקל או להכנס לכלא לתקופה של כשנה.
הפרעה לממונה בביצוע תפקידי הביקורת, אי קיום אחת מהוראותיו או הפרת צו מנהלי שהוציא - שנה מאסר וקנס של 200,00 שקל.
אי סימון מוצר בתו תקן מקום שהדבר מחויב לפי החוק או סימון בתו תקן שלא בהתאם להיתר מיוחד מטעם מכון התקנים הישראלי: קנסות בין 67,000 שקל לבין 200,000 שקל.
עוד עולה מהתיקון לחוק כי יוענקו סמכויות מנהליות חדשות לממונה על התקינה: הממונה על התקינה יורה בצו מינהלי זמני להפסיק או להימנע ממעשה שעלול לגרם לפגיעה בבריאות הציבור, בבטיחותו או באיכות הסביבה עקב הפרה של הוראות תקן רשמי. לדברי התמ"ת, מדובר בכלי מניעתי חשוב מאוד שיוכל לסייע בהגנה על הציבור עוד טרם הגשת כתב אישום.
אם יש לו יסוד להניח כי אדם עבר עבירה על החוק, רשאי הממונה על התקינה לקבל מהאדם, בהסכמה, כתב התחייבות לפיו מתחייב להימנע מביצוע העבירה, להחזיר כסף או נכס שקיבל אגב ביצוע העבירה או לפרסם מודעות ברבים בעניין העבירה.
זוהי חלופה להגשת כתב אישום ובסיטואציות מתאימות היא תוכל לאפשר, לעתים טוב יותר מהחלופה הפלילית, הפסקה של עבירה. הפרת כתב התחייבות תביא, בין היתר, לחילוט ערובה שיחזיק הממונה.
הממונה על התקינה, גרישה דוייטש מציין כי ההחמרה בענישה ובבקרה המנהלית נדרשת לא רק לעצם חיזוק האינטרסים המוגנים בתקינה רשמית, אלא גם כמשקל נגד לליברליזאציה בבדיקות עמידה בתקן בייבוא. צו יבוא חופשי קובע לגבי טובין שחל עליהם תקן רשמי, כי תנאי לייבוא הטובין הוא המצאת תעודת בדיקה על עמידה בדרישות התקן הרשמי.
בענין זה אימצה הממשלה את מסקנותיה של ועדה מקצועית בראשות פרופ' סיני דויטש, אשר המליצה לבצע הקלות בבדיקות הייבוא על ידי קביעת קטגוריות של טובין לפי רמות הסיכון שלהם, כך שטובין מסוימים ייבדקו כמו היום בבדיקות עמידה בתקן ממש, אחרים ייבדקו רק על ידי בדיקת מסמכים (תצהירים ותעודות בדיקה זרות) ויהיו כאלה שכלל לא ייבדקו.
יחד עם זאת, המליצה הועדה ליישם הקלות אלו רק בכפוף להחמרת הענישה. באימוצה את ההמלצות האלה החליטה הממשלה גם להגביר את יכולת הבקרה שלה בשווקים.
בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?
אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.
בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.
מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?
אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.
גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה ימתן את המדד?
מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.
השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
