חג המולד בוטל: בריטניה בהיסטריה בגלל זן קורונה חדש ומדבק יותר
נתחיל מהחדשות "הטובות": לפחות כרגע, זן הקורונה החדש שהתגלה בבריטניה ושמדבק בכ-70% יותר מהזן הקיים, על פניו, גם אינו קטלני יותר. למרות זאת, מוקדם מדי כדי לחגוג. עד כמה מוקדם? אין דרך טובה יותר לתאר זאת אלא כהיסטריה רבתית שאוחזת בבריטניה שמביאה לא מעט תושבים לברוח מעיר הבירה, מפחד ההגבלות. זו כמובן חרב פיפיות. כי כפי שראינו את מה שהתרחש בניו יורק, התושבים שברחו הדביקו קהילות נוספות בנגיף וגרמו להחמרת ההתפשטות.
אבל לפני הכול, כעמוד האש שלפני המחנה, בריטניה חזרה לימים של תחילת המגפה וסגרה את השמיים. גם פה בישראל כ-120 נוסעים שהמריאו מלונדון, ייכנסו ל-14 ימי בידוד כפוי. זאת לפי החלטת הממשלה שהתקבלה היום. החלטה שסגרה את השמיים גם מדנמרק – שם התגלה זן חדש של קורונה שהגיע מחורפנים – וגם הטיסות מדרום אפריקה נחסמו. גם מרבית מדינות אירופה חסמו כניסה של מטוסים מהממלכה.
ההצהרה של מנכ"ל משרד הבריאות הבריטי, פרופ' קריס וויטי מאמש, הובילה את ראש הממשלה בוריס ג'ונסון – שכבר חלה בקורונה והיה מורדם ומונשם בתחילת המשבר – להוסיף מגבלות חדשות. זאת לאחר שכ-1,100 נדבקים בזן החדש התגלו עד לכתיבת שורות אלה, מתוך כ-24 אלף נדבקים חדשים בכל יום.
"אנחנו לומדים עוד ועוד על הזן החדש תוך כדי תנועה", אמר אתמול ג'ונסון. "אבל אנחנו חייבים לפעול. כי כשהווירוס משנה את שיטת התקיפה, עלינו לשנות את שיטות ההגנה. מדובר במידע ראשוני בלבד, אבל הוא בהחלט מתפשט בצורה מהירה", הוסיף ג'ונסון לפני שהנחית את ההגבלות החדשות על תושבי בריטניה.
- עליבאבא מצליחה להכות את הצפי לראשונה מזה שלושה רבעונים
- כל מה שצריך לדעת לפני שמקימים חנות אינטרנטית לעסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההגבלות החדשות קובעות כי לא יתקיימו מסיבות קריסמס או כל אירוע אחר הקשור לחג המולד. בנוסף, נסגרו כל החנויות שלא הוגדרו כחיוניות בלונדון ובכל דרום בריטניה. "זה כואב לי מאוד להגיד את זה, אבל אנשים יצטרכו להקריב את חג המולד השנה", המשיך ג'ונסון.
כשהם מעודדים מהחדשות על החיסון הממשמש, מרבית הבנקים הגדולים באירופה חזו בחודשים האחרונים כי גם אם היבשת הישנה תיכנס לסבב סגרים חדשים, עובדה זו לא תפגע בכלכלה בצורה קשה וחזו צמיחה חזקה באירופה.
אז כנראה שזה נגמר. בראיון עם נדב אופיר, אסטרטג השווקים בפועלים שפורסם בסופ"ש ע"י ניצן כהן, הוא הסביר איך השוק מתמחר רק את האופטימיות ולא את החדשות הרעות (לקריאה נוספת: אופוריה? "השוק מתמחר את החיסונים ולא מתמחר כמעט שום מהמורה"). כבר כתבנו כאן את משל המשקפיים הוורודים, שבהם כל הדגלים האדומים פשוט נראים כמו דגלים.
- השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
- 3.חיים 20/12/2020 17:55הגב לתגובה זועוד לחץ רק שיהיה שוב תירוץ לביבילה להמשיך לשלוט בנו למרות שהןא כלל לא נבחר וגנץ לקח את הקולות שלנו ומסר את הקולות ללא רשות לנוכליהו
- 2.מתי ניסגור כבר את השמיים רק מחלות מייבאים (ל"ת)רמי 20/12/2020 17:44הגב לתגובה זו
- 1.המונים מתחסנים כל יום ואתה רושם שסופה אינו נראה לעין? (ל"ת)תום 20/12/2020 17:33הגב לתגובה זו
- עדיין לא ברור אם החיסון יעיל נגד הזן החדש של הנגיף (ל"ת)משיקע ותיק 21/12/2020 09:58הגב לתגובה זו
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
