בורסת הונג קונג; קרדיט: טוויטרבורסת הונג קונג; קרדיט: טוויטר

מגמה מעורבת באסיה; חברות הרכב נפגעות בעקבות טראמפ

המדדים באסיה מצביעים על תמונה מעורבת בשוק, כשברקע טאיוואן ויפן נוקטות צעדים למול מכסים חדשים ושינויים גיאופוליטיים

אביחי טדסה |

המדדים באסיה במגמה מעורבת, כאשר מדד ההאנג סאנג עולה ב-0.8%, הניקיי היפני יורד ב-0.8%, ומדד שנגחאי עולה ב-0.3%. מניות יצרניות הרכב באסיה יורדות לאחר שנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הודיע על הטלת מכסים על רכבים שאינם מיוצרים בארה"ב, שייכנסו לתוקף ב-2 באפריל. טויוטה, הונדה, ניסאן, מאזדה, מיצובישי, קיה וכן ניאו ו-Xpeng הסיניות רשמו ירידות חדות. המכסים צפויים להכניס לממשל מעל 100 מיליארד דולר בשנה, אך יעלו את עלויות הייצור גם לכלי רכב שמורכבים בארה"ב - בשל תלות ברכיבים מיובאים, בעיקר מסין. מומחים מעריכים שהמכסים יובילו לפגיעה ברווחיות היצרניות או לעליית מחירים לצרכנים. באירופה גינו את המהלך, ומומחים צופים פגיעה בענף הרכב בשבועות הקרובים.


טאיוואן מקדימה תרופה למכה

בעקבות כוונת ממשל טראמפ להטיל מכסים חדשים על מדינות עם עודף סחר משמעותי מול ארצות הברית, טאיוואן מכינה צעדים מקדימים שנועדו לרכך את המכה ולשמר את היחסים הכלכליים בין הצדדים. בין ההצעות שעל הפרק: הגברת ייבוא אנרגיה מארה"ב, השקעה בפרויקטים של גז טבעי והפחתת מכסים על מוצרי צריכה.טאיוואן נכללת במה שמכונה בוושינגטון "The Dirty 15" - רשימת המדינות עם עודף הסחר הגבוה ביותר מול ארה"ב, לצד סין, דרום קוריאה והאיחוד האירופי. לפי נתוני הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה, טאיוואן ייצאה לארה"ב מוצרים בהיקף של יותר מ-111 מיליארד דולר בשנה שעברה - עלייה של 83% ביחס לשנה קודמת, בעיקר בזכות ביקוש גבוה לשבבים ומוצרי טכנולוגיה מתקדמים. הכוונה להטיל מכסים נוספים, שתתפרסם ככל הנראה ב-2 באפריל, הביאה את טאיוואן להקים צוות משימה ייעודי, שכבר החל לקדם צעדים לתגובה. סגנית שרת הכלכלה, סינתיה קיאנג, ציינה בפרלמנט כי יש תוכניות ראשוניות להגדיל את יבוא האנרגיה מארה"ב ולחזק את שיתוף הפעולה בתחום. בין היתר, טאיוואן כבר חתמה החודש על הסכם עם חברת גז באלסקה לרכישת גז טבעי ולהשקעה בפרויקט.


כחלק מהניסיון לאזן את מאזן הסחר מול וושינגטון, בוחנים בטאיפיי גם הפחתת מכסים על שורה של מוצרים – ובהם תוספי בריאות ורכב. שרת האוצר צ’ואנג צו-יו הסבירה כי מדובר במהלך שנועד להראות גמישות כלפי ארה"ב ולתרום לאיזון מחדש של היחסים הכלכליים. לשאלת חברי פרלמנט, השיבה סגנית שרת הכלכלה כי קיימות כבר טיוטות מפורטות לצעדים אלה, כולל התייחסות לאפשרות של הקלות במיסוי רכבים, לאור תוכניתו של טראמפ להטיל מכס של 25% על ייבוא רכבים.


יפן שואפת להעלות את תקציב הביטחון

יפן וברזיל חתמו השבוע על הסכם שיתוף פעולה מדיני וביטחוני, במסגרת ביקורו הרשמי של נשיא ברזיל, לולה דה סילבה, בטוקיו. ההסכם כולל תוכנית פעולה לחמש שנים, שמתמקדת בדיאלוג מדיני-כלכלי, שיתופי פעולה בתחום האקלים וחיזוק הקשרים הביטחוניים - כולל שיתוף פעולה בטכנולוגיה וציוד צבאי. ראש ממשלת יפן, שיגרו אישיבה, הדגיש בפגישה את החשש מצעדים חד-צדדיים שמערערים את היציבות העולמית, בין השאר על רקע המתיחות באוקראינה, המזרח התיכון ומזרח אסיה. בתוך כך, יפן שואפת להעלות את תקציב הביטחון שלה ל-2% מהתמ"ג עד 2027, על רקע החשש מהיחלשות מחויבות ארה"ב להגנתה תחת מדיניות החוץ ה"עסקית" של הנשיא טראמפ, שהטיל גם מכסים חדשים על יבוא רכבים מיפן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דיאן קיטון. קרדיט: רשתות חברתיותדיאן קיטון. קרדיט: רשתות חברתיות

דיאן קיטון בנתה אימפריה של 100 מיליון דולר ומורשת השקעות מרשימה

השחקנית האגדית שהלכה אתמול לעולמה, הייתה אייקון קולנוע בתקופה שהשכר היה בקנה מידה אחר, ועשתה את מירב כספה מתפיסת עולם מוצלחת במיוחד לגבי השקעות נדל"ן

רן קידר |

דיאן קיטון, שהפכה את התשוקה שלה לארכיטקטורה ולעיצוב למכונת כסף שהכניסה לכיסה יותר מאשר כל האוסקרים והבלוקבסטרים שלה ביחד. כשנפטרה אתמול בגיל 79 בביתה בקליפורניה, קיטון הותירה מאחוריה לא רק מורשת קולנועית עצומה, אלא גם תיק השקעות נדל"ן מרשים. 

שווי הרכוש המוערך שלה עמד על 100 מיליון דולר - ולא, רובו המוחלט לא הגיע מכך ששיחקה מול אל פצ'ינו או זכתה באוסקר. התובנה הגדולה של קיטון לא הייתה בדרך לזכות בליבו של וודי אלן, אלא במשהו שרוב כוכבי הוליווד לא מבינים: הכסף האמיתי לא נמצא בצ'קים מהאולפנים, אלא ברכישה של נכס מוזנח, החזרתו לחיים, ומכירה של הנכס המחודש למישהו עם חשבון בנק עמוק יותר. בעולם שבו רוב השחקנים משקיעים בהפקות או במותגי אופנה שנכשלים, קיטון הבינה משהו בסיסי: נדל"ן בלוס אנג'לס הוא תמיד הימור טוב.

הבסיס: קריירת משחק שהניבה מיליונים - אבל לא מאות מיליונים

נתחיל עם הדבר שכולנו מכירים - הקריירה הקולנועית המרשימה. קיטון החלה בברודווי בשנת 1968, כשכיכבה בהצגה "שיער" וזכתה למועמדות לטוני כבר בשנה שלאחר מכן עבור "שחק אותה, סם" של וודי אלן. אבל הפריצה הכספית האמיתית הגיעה ב-1972, כאשר פרנסיס פורד קופולה בחר בה לתפקיד קיי אדמס ב"הסנדק". הסרט הפך לאחד מהמצליחים בכל הזמנים, וקיטון חזרה על התפקיד בשני סרטי ההמשך - עסקה שהבטיחה לה הכנסה יציבה לאורך שנים רבות.

ואם לא די בכך, ב-1977 הגיע רגע שהקפיץ עוד יותר את הקריירה שלה וכך גם עשה לארנק: "הרומן שלי עם אנני". הסרט לא רק זיכה אותה באוסקר לשחקנית הטובה ביותר, אלא גם הפך אותה לאייקון תרבותי - וזה הוביל להכנסות גבוהות יותר לכל פרויקט עתידי. לאחר האוסקר, שווי השוק שלה קפץ באופן דרמטי. שחקנית שבעבר קיבלה שכר סטנדרטי פתאום הייתה במעמד של "זוכת אוסקר", וזה אומר צ'קים גבוהים יותר, מיקומים יותר מרכזיים בכרזות וחלק גדול יותר מהרווחים.

לאורך שנות ה-80 וה-90, קיטון המשיכה לבחור בפרויקטים שהניבו רווחים נאים. "בייבי בום" ב-1987 היה הצלחה מסחרית וזיכה אותה במועמדות אוסקר נוספת. אבל ההצלחה הכלכלית האמיתית הגיעה עם "מועדון האקסיות " ב-1996 - הסרט הכניס 105 מיליון דולר בקופות, ונתח ההכנסות של קיטון מסרט כזה, כשחקנית ראשית, היה משמעותי למדי. בשנת 2003, "באהבה אין חוקים" עם ג'ק ניקולסון הביא לה מועמדות אוסקר נוספת וגלובוס הזהב, והסרט הכניס כמעט 125 מיליון דולר בארה"ב בלבד.

גימי דיימון
צילום: טוויטר

ג'יימי דיימון מציג: 1.5 טריליון דולר לחיזוק העצמאות האמריקאית

הבנק הגדול בארה"ב משיק תוכנית של עשור להשקעות ומימון תעשיות קריטיות משרשראות אספקה ועד טכנולוגיות ביטחוניות; דיימון הדגיש כי המטרה היא להפחית את התלות בסין ולבסס מחדש את חוסנה הכלכלי והאסטרטגי של ארצות הברית
אדיר בן עמי |

ג׳יי פי מורגן JPMorgan Chase & Co תשקיע עד 10 מיליארד דולר באופן ישיר בחברות שפועלות בתחומים שהבנק מגדיר כקריטיים לביטחון האמריקאי. מדובר בחלק מתוכנית רחבה יותר של עשור שמטרתה להניע ולממן 1.5 טריליון דולר בתעשיות אסטרטגיות. המהלך מגיע בדיוק בזמן שממשל טראמפ מקדם את מדיניות "אמריקה קודם״.


ג'יימי דיימון, מנכ"ל ג׳יי פי מורגן ואחד הקולות המשפיעים ביותר בוול סטריט, לא השאיר מקום לספקות לגבי המניע. לדבריו, אמריקה הפכה תלויה מדי במקורות לא אמינים של מינרלים קריטיים, מוצרים וייצור שכולם חיוניים לביטחון הלאומי. התוכנית מתמקדת בארבעה תחומים שהבנק רואה כקריטיים: שרשראות אספקה וייצור מתקדם, תעופה וחלל וביטחון, עצמאות אנרגטית וחוסן, וטכנולוגיות חדשניות אסטרטגיות. 10 מיליארד הדולר יגיעו מכספי הבנק עצמו וירכזו בעיקר בחברות אמריקאיות. מדובר בהשקעות הון ישירות שנותנות לבנק בעלות בחברות המושקעות.


לגבי היעד הרחב יותר של 1.5 טריליון דולר, הבנק מבהיר שהוא כבר תכנן להניע ולממן כטריליון דולר בעשור הקרוב לתמיכה בלקוחות בתעשיות החשובות האלה. עכשיו הוא מעלה את היעד ב-500 מיליארד דולר נוספים. למרות שטראמפ לא מוזכר במפורש בהודעה, קשה לפספס את הקשר בין היוזמה של ג׳יי פי מורגן לאג'נדה של הבית הלבן. הממשל הנוכחי דוחף בכוח להבטיח שתשתיות קריטיות וטכנולוגיות מפתח יהיו נוכחות בארצות הברית. מינרלים נדירים הם דוגמה מושלמת. סין שולטת בשוק הזה, ומעניקה לבייג'ין מינוף משמעותי במשא ומתן מסחרי מול וושינגטון.


דיימון הוא מהדמויות המשפיעות ביותר בוול סטריט, והוא לא מוותר על הזדמנויות להצהיר על הפטריוטיות שלו בהופעות פומביות. בנקים כבר עשו בעבר מהלכים דומים וקבעו יעדי מימון עצומים שמתיישרים עם מדיניות ציבורית. ג׳יי פי מורגן עצמה הודיעה ב-2021 שהיא שואפת ליותר מ-2.5 טריליון דולר על פני עשור כדי לקדם פתרונות לשינויי האקלים. ההכרזה מגיעה בתקופה שבה גופים פיננסיים גדולים מנסים למצוא את האיזון הנכון בין אחריות חברתית, לחצים פוליטיים ואינטרסים עסקיים. תחת ממשל טראמפ, המוקד עבר מנושאים כמו אקלים וגיוון לנושאים של ביטחון לאומי ועצמאות אסטרטגית.


השאלה המעניינת היא עד כמה זה באמת שינוי באסטרטגיה ועד כמה זה רטוריקה. רבים מהלקוחות של הבנק כבר פועלים בתחומים האלה, והמימון היה זורם אליהם ממילא. עם זאת, העובדה שהבנק מתחייב להגדיל את המימון ב-50 אחוז ולהשקיע 10 מיליארד דולר בבעלות ישירה מעידה שכנראה יש כאן יותר מדיבורים.