פייננשל גרדיאן: "המשבר הביא את הלקוחות האמידים לחזור להשקעה לפי העקרונות הבסיסיים"
המשבר הכלכלי בשווקים נתן את אותותיו גם על ההשקעות של העשירונים העליונים בעולם. קובי פיגנבוים, מנכ"ל בית ההשקעות פייננשל גרדיאן, אומר היום כי "אנו חוזים כיום בהשתנות הרגלי השקעה של לקוחות אמידים בכל העולם, שינוי שעיקרו הינו חזרה לעקרונות הבסיסיים בהשקעה".
המשבר הכלכלי שינה לחלוטין את מפת העושר בישראל. מחד, כמות המיליונרים בישראל פחתה במידה ניכרת. מאידך, בבנקים בישראל יש היום שיא של כסף נזיל שמחפש אפיקי השעה אשר יניבו תשואה סבירה בסיכון נמוך.
לדבריו של פיגנבוים, עשירי ישראל, שנפגעו פגיעה אנושה במשבר שינו בצורה משמעותית הן את אופי השקעותיהם והן את יחסם לבתי ההשקעות והבנקים הממליצים. "באופן די גורף ניתן לומר, כי היום יותר מתמיד, בעלי ההון בישראל מחפשים להקטין את הסיכון בהשקעת מה שנותר מכספם ולקבל מענה שלם לצרכיהם הפיננסים."
בבית ההשקעות פייננשל גרדיאן, המתמחה בתחום ה-Familly Office, ניהול פיננסי כולל למשפחות עשירות, מכירים את התופעה מקרוב. בית ההשקעות מספק שירות ללקוחות אשר בבעלותם 5 מיליון שקלים נזילים ומעלה. כאמור, על אף הציפייה שלאחר המשבר יקטן מספר הלקוחות העונה לדרישה זו, בפועל מספרם עולה בשל הזרמת הכספים המאסיבית שנעשתה בחודשים האחרונים מאפיקי ההשקעה והחיסכון שנשחקו לאפיקי השקעה זמינים ונטולי סיכון או אף לעו"ש.
לדבריו של קובי פיגנבוים, "אם לפני המשבר חזינו ברדיפת המשקיעים אחרי תשואות, תוך התעלמות מוחלטת מרמת הסיכון הגלום בהשקעה, היום רדיפת התשואות נחשבת לרוב להרפתקה מיותרת ולא אחראית."
פיגנבוים סבור כי ניתן לתמצת את עיקר השינוי בהרגלי ההשקעה של לקוחות אמידים למספר נקודות עיקריות:
1. ניהול סיכונים-בחינה מדויקת של הסיכון הגלום בהשקעה במוצר מסוים, והשפעת הסיכון על כל רכיבי ההשקעה.
2. הסתכלות כוללת על סך הנכסים-בחינה כוללת של כל נכסי המשפחה באשר הם כמקשה אחת.
3. פיזור גלובלי-השקעה מפוזרת ,שמביאה לחשיפה נכונה בשווקים השונים.
4. פיזור מטבעי-לא עוד השקעה באמצעות מטבע אחד אלא פיזור בין מספר מטבעות מובילים בעולם.
5. נזילות-המשבר האחרון הביא לכך שלקוחות אמידים שהיו מושקעים באחוזים גבוהים מתיק ההשקעות שלהם,דאגו להנזיל חלק מההשקעות ולא לסכנו ללא צורך.
6. קירבה לניהול הנכסים המשפחתיים- משקיעים מרגישים צורך להיות קרובים יותר לניהול הכסף. חלקם העבירו כספים ניכרים מחו"ל לישראל ואחרים מינו יועצים מקומיים לטיפול בכלל הנכסים.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מצד אחד, אין ספק, ההנהגה הבכירה של החמאס, בעזה ובחו"ל כאחד, חוסלה כמעט לחלוטין. מעתה הוויכוח בין חמאס עזה לחמאס חוץ יתנהל בגיהינום, שם שוהה כל ההנהגה המחוסלת. מהבחינה הזאת, חמאס שינה ועוד ישנה את פניו ללא הכר.
מצד שני, אסור להתעלם מהאמת הקשה. החמאס הוא לא רק ארגון, הוא רעיון, תנועה, אידיאולוגיה. השם המלא מגלה הכל: "חרכת אלמוקאוומה אל אסלאמיה" (حركة المقاومة الإسلامية), תנועת ההתנגדות האסלאמית.
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
המסע החל בשנות השמונים. החמאס התחיל כתנועה לא פוליטית ולא צבאית, וחלחל לתודעת כל עזתי באיטיות מחושבת. למרבה ההפתעה, זכה לתמיכת ממשלת ישראל שראתה בו תנועה מתחרה לאש"פ. החמאס פתח בתי ספר, מסגדים, מוסדות רפואיים ומרכזי סיוע. אלה הנחילו באופן איטי אך שיטתי את תודעת האסלאם הפוליטי בעזה.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם השנים התבררה האמת הכואבת: החמאס הוא עזה, ועזה היא החמאס.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותא"ע הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.08% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
