סרטן היא מחלה של ה-DNA. כשמופר האיזון בין פעילות הגנים המעודדים את חלוקת התאים, לבין פעילות הגנים המונעים חלוקת תאים עודפת - נוצר גידול סרטני. שרידות הגידול, תלויה בשינוי המתמשך של הגן המורה לתא להמשיך ולהתחלק.

חברת לוקסו אונקולוג'י (סימול: LOXO) מתמקדת בפיתוח טיפולים לסרטנים הנובעים ממוטציות בגן מסוים, בתקווה שעיכוב הגן הסורר יאפשר לרפא את הסרטן. היתרון בגישה של לוקסו הוא שבאמצעות התערבות באותו הגן ניתן לטפל במגוון רחב של סרטנים. גישה זו שונה מזו שננקטה בפיתוח תרופות קודמות לסרטן, שהתמקדו באיבר עצמו בו התפתח הגידול הסרטני.

בעשורים האחרונים נרשמה התקדמות רבה בהבנת המנגנונים שגורמים לתאי סרטן לשגשג. תגליות אלו כללו את גילוים של האונקוגנים - גנים רגילים שעברו שינוי כתוצאה ממוטציה ועלולים להביא לתהליך סרטני). במצבם התקין, בטרם הגנים עברו שינוי, מכונים גנים אלו פרוטו-אונקוגנים או קדם-אונקוגנים.

התרופות שמפתחת לוקסו מנסות לעכב את אותם אונקוגנים במטרה למנוע את שגשוגו של הגידול הסרטני.

תוצאות מבטיחות ב-17 גידולים שונים

המוצר המוביל של לוקסו, LOXO-101, הוא תרופה אוראלית המעכבת את החלבון TRK. חלבון זה מקודד על ידי קבוצת גנים המכונה NTRK. קבוצת הגנים הזו היא פרוטו-אונקוגנים ומוטציה בגנים עלולה להביא להיווצרותם של סרטנים שונים בגוף. באמצעות עיכוב החלבון, לוקסו מקווה שתוכל למנוע את הישרדותו של הגידול הסרטני.

• כשמדע וכסף מתנגשים: המרוץ לתרופות חדשות לסרטן
• המהפכה שיכולה לשנות את שוק התרופות לכולסטרול
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ביוני האחרון הציגה לוקסו נתונים קליניים מניסויים בשלב 2 ובשלב 1/2 שערכה ב-55 חולים, שאובחנו באחד מ-17 סוגי גידולים ממאירים שונים. בין הסרטנים בהם בוצע הניסוי ניתן למצוא סרטני ריאה, מעי גס, לבלב, בלוטת תריס, מלנומה ועוד.

מהנתונים עולה כי 38 מבין 50 החולים הראשונים שקיבלו את הטיפול (76%) הגיבו לטיפול (ORR). ב-12% מהחולים אף נרשמה הפוגה מלאה במחלה. כמו כן, שלושה ילדים שלא התאימו לניתוח לפני הטיפול בתרופה, התאימו לניתוח לאחר שהגידול מהם סבלו התכווץ בתגובה לטיפול. באחד מהילדים, האפשרות לניתוח מנעה את קטיעת רגלו.

לוקסו מעריכה שתוצאות אלו יאפשרו לה לקבל אישור שיווק לתרופה ממנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) במהלך השנה הבאה.

המשקיעים לא נותרו אדישים לתוצאות הניסויים של לוקסו והמניה זינקה בחדות. לוקסו ניצלה את התנופה במניה לגיוס של כ-261 מיליון דולר, במסגרתו נכנסו להשקעה במניה משקיעים רבים שקיוו שתוצאות הניסוי המבטיחות יביאו למכירתה של החברה.

• שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
• נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית

אכזבה בשווי 1.55 מיליארד דולר

בינתיים, התוצאות המרשימות של לוקסו אפשרו לה לחתום על עסקת מסחור ענקית לתרופה LOXO-101 ולתרופה נוספת, LOXO-195 – מעכב TRK נוסף שנמצא כעת בשלב קליני 1/2.

על פי תנאי ההסכם, לוקסו קיבלה תשלום של 400 מיליון דולר במזומן ותהיה זכאית לעוד 1.15 מיליארד דולר, בהתאם לעמידה באבני דרך שונות (סה"כ 1.55 מיליארד דולר). במקרה של אישור התרופות לשיווק, לוקסו תהנה ממחצית מהכנסות בארה"ב.

עוד נקבע כי באייר תחזיק במלוא זכויות השיווק מחוץ לארה"ב, אך תשלם ללוקסו תמלוגים בשיעור דו-ספרתי מהמכירות.

עסקה זו תסייע ללוקסו לשווק את התרופה בהצלחה ולממן את הפיתוח של התרופות הנוספות שבצנרת התרופות שלה. על אף החדשות החיוביות, המניה הגיבה לעסקה בירידות, כנראה לאור תקוותם של המשקיעים למכירת החברה.

האם מסחור המוצר המוביל של לוקסו שם סוף לחלומות המשקיעים למכירת החברה בפרמיה משמעותית? יתכן שכן. אולם ההיסטוריה מלמדת, שגם במקרים של הסכמי מסחור משמעותיים כמו זה, מתבצעות עסקאות מיזוגים ורכישות.

סיכויים אלו גוברים כשמדובר בתרופה לסרטן, כמו זה שפיתחה לוקסו, ועשויה להשתלב בעתיד כחלק מקומבינציית תרופות למחלה. כך או כך, בשבועות האחרונים קיזזה מניית לוקסו את עיקר הירידה, והחברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-2.5 מיליארד דולר. מתחילת השנה זינקה מניית החברה ביותר מ-150%.

מרחיבה את צנרת התרופות

בסוף יולי נראה שלוקסו מצאה שימוש ראוי לקופת המזומנים שלה, כשרכשה מחברת רדקס את תוכנית מעכב חלבון ה-BTK שפיתחה, תמורת 40 מיליון דולר. לוקסו לא תידרש לשלם תמלוגים או מענקים נוספים בגין עמידה באבני דרך.

לחלבון BTK תפקיד מרכזי בקולטן תאי ה-B שבמערכת החיסון, והוא משתתף בוויסות התפתחותם וצמיחתם של התאים. כך למשל, החלבון BTK עלול להיות מופעל בצורה קבועה ולאפשר לתא הסרטני לשגשג בדם, במח העצם ובבלוטות הלימפה.

ניסויים קליניים מצאו שבאמצעות עיכוב החלבון, ניתן לחסום את פעילותם של חלבונים המאיצים את הגדילה והחלוקה של התאים הסרטניים, ובכך גורמת למותם.

מעכבי BTK כבר קיימים בשוק, אך הם סובלים מחיסרון משמעותי: ב-20% מחולי הסרטן המטופלים במעכב BTK, המחלה חזרה לאחר 4 שנים של טיפול. נתונים אלו התגלו במחקר שערכה אוניברסיטת אוהיו סטייט ופורסם בפברואר השנה. עוד נמצא כי 85% מהחולים שנאלצו להתמודד על חזרת המחלה, נושאים את המוטציה C481S.

הישנות המחלה לאחר תקופת ההפוגה נובעת ממכניזם הפעולה של מעכבי ה-BTK הקיימים היום בשוק. בתרופות אלו מעכב ה-BTK צריך להיקשר למקום ספציפי על הקולטן. לעומת זאת, בחולים הנושאים את המוטציה, המעכב מתקשה להיקשר לקולטן ולכן ברוב החולים הסרטן חוזר.

התרופה שמפתחת לוקסו, LOXO-305, מיועדת לחולים הנושאים את המוטציה C481S, ובכך למנוע את הישנות המחלה. ניסויים קליניים בתרופה צפויים להתחיל כבר בשנה הבאה.

התרופה שנרכשה מצטרפת לתרופה נוספת בצנרת התרופות של לוקסו שנמצאת כבר בניסויים קליניים- LOXO-292. התרופה היא מעכב חלבון RET הנמצא כעת בניסוי קליני שלב 1, שמוטציה בו עלולה להביא לסרטן הריאה, המעי וסרטנים נוספים.

הכותב הוא שניר הנדלר, יועץ לקרנות גידור ולקוחות כשירים בתחום הביומד ומנהל הבלוג ביולוג