הפיתוח גלובלי - התרבות לוקלית
מעבדת סאפ עברה לא מעט זעזועים בשנה האחרונה, בין היתר בעקבות פרישתו של שי אגסי, לשעבר סגן נשיא סאפ העולמית, שגררה אחריה פרישות של בכירים אחרים. המעבדה מנוהלת כיום על ידי שלושה בכירים למעשה: מיקי מגדל, המשמש כנשיא המעבדות ושהגיע לסאפ ממרקורי; מיקי שטיינר, מנכ"ל המעבדות בישראל וליאו אפותקר, המשנה למנכ"ל סאפ, שמונה כאחראי על המעבדות בישראל במקומו של אגסי.
מינויו של אפותקר הרגיע במידה מסויימת את הרוחות במסדרונות הקומפלקס הנאה של סאפ ברעננה. במבנה הושקע יותר מחצי מיליארד דולרים, ועובדים בו כ-800 אנשים. בתוך הקומפלקס ישנה גם מעבדת הפיתוח של sap business one, זרוע ה-SMB של סאפ. בקיץ האחרון נחנך מבנה נוסף שצמוד למעשה למבנה הנוכחי. בסאפ אומרים שבשנים הקרובות לא צפויה הרחבת בניה נוספת, אך יחד עם זאת אומר שטיינר, כי החברה ממשיכה לגייס אנשים כל הזמן כאשר הגיוס הוא בעיקר רוחבי, לפי תחומי התמחות ומישרות.
עד כה השקיעה סאפ במרכז הפיתוח למעלה מחצי מיליון דולרים. תקציב המעבדה הוא 100 אלף יורו בשנה. המעבדה כוללת חמש קבוצות פרויקטים ייחודיות: NetWeaver, SMB, דואט, SCM (בעקבות רכישת אופק מהרצליה) ו-MDM - טכנולוגיית מאסטר דייט. ישנה גם קבוצה המפתחת את ה-CRM. המעבדה בישראל היא אחת משבע המעבדות שסאפ מפעילה מחוץ לגרמניה. מעבדות כאלו ניתן למצוא בבולגריה, קנדה, סין, הונגריה, הודו, ארה"ב וישראל.
מאחר ומדובר בתהליכי פיתוח שנעשים בבמקומות שונים בעולם, הדילמה העיקרית של כל מנהל מעבדה כמו כל מפתח היא לשמור על האיזון בין לוקליות וגלובליות. שטיינר אומר, כי בסאפ יש משנות סדורות כיצד לשמר את האופי הלוקלי של מרכזי הפיתוח מבלי לפגוע בגלובליות הכללית. בישראל הדבר הרבה יותר קריטי ובסאפ רעננה מנסים לעצב מודל של סאפ ישראל שעובדת עם סאפ העולמית. שטיינר הוסיף בזהירות, כי אחד מסודות ההצלחה של המעבדה הישראלית היא העובדה שכנראה הצליחו למצוא את התמהיל המתאים בין גלובליות לבין לוקליות. בעוד שהפיתוח מוכתב מלמעלה, הרי שהתרבות הארגונית והאופי המקומי של המערכות הוא הערך המוסף שכל מעבדה מביאה עמה לעולם, ועל כך מופקד בין היתר המנכ"ל.
לנהל מעבדת פיתוח הוא תפקיד לא קל. מדובר במכונות אנושיות ברמה גבוהה שתפקידן הוא להיות יצירתיים כל הזמן, ומהצד השני לעמוד במסגרות של זמן ודרישות שוק. למרות שהמעבדות אינן מקור להכנסות, הרי שהן נמדדות בשורה של פרמטרים קפדניים ביותר מעבר ללוח זמנים ואיכות. כמובן שמשאירים מקום גם ליצירתיות ולפיתוח רעיונות מקוריים של העובדים עצמם, אבל חייבים לשמור על מסגרת אחת כוללת, שהיא חלק מתרבות פיתוח גלובלית.
מה המוצר הכי סקסי שאתם מפתחים?
"ללא ספק דואט. המוצר מפותח במשולב עם קבוצת פיתוח בהודו, וברעננה מפתחים את הפלטפורמה. מעבר לכך, מפתחים דור חדש של הפורטל בו יש תכונות רבות. כמו כן, כפי שאפותקר סיפר בעת ביקורו האחרון, אמורה בקרוב לצאת שותפות בגרסת ה-ERP החדשה של סאפ. מובן מאליו שישראל מעורבת בפיתוחים ויישומים רבים עליהם סאפ מכריזה, כחלק מפיתוח כלל עולמי".
האם התאוששתם מטראומת עזיבת שי אגסי?
"אי אפשר להגיד שהיתה טראומה, אבל היו ללא ספק חששות. אי אפשר לקחת את התרומה הענקית של אגסי למעבדות, ואני לא נכנס כרגע לנסיבות פרישתו, אבל אני חייב לומר שמינויו של אפותקר לתפקיד הרגיע מאוד את האנשים. הוא מוכר לנו, הוא אוהד ישראל, מרבה לבקר כאן ומעבר לכך, מעמדו הבכיר בסאפ בוודאי לא יזיק לנו לקבל סיוע בכל מה שנדרש".
האם אפותקר מתכנן שינויים באופי העבודה?
"ככל הידוע לי לא. כל אחת מהחטיבות כאן נמדדת בביצועים שלה ובפרמטרים אחרים. בסך הכל שביעות הרצון של סאפ העולמית מהמעבדה ברעננה היא טובה מאוד ואין סיבה לערוך זעזועים. יכול להיות שפה ושם יהיו ניואנסים שונים, אבל זה יקרה תוך כדי עבודה. בשלב זה הכל ממשיך כרגיל ובמלוא הקצב".
איך אתם שומרים כאן על כוח האדם?
"זו אחת מהמשימות המרכזיות שעומדות לנגד עיני. כוח האדם כידוע הוא המשאב הכי חשוב כאן ויש לנו מערכת משומנת של משאבי אנוש. אנחנו מקבלים פניות כל הזמן, הן בעקבות פרסומים שלנו, והן בעקבות העובדה שמעבדות סאפ הן בין המקומות בהן אנשים רוצים לעבוד. זה שילוב של תרבות ארגונית, הצלחות ואנשים בעלי רמה גבוהה ביותר. אנחנו מאמינים ומטפחים את שיטת הגיוס של חבר מביא חבר, וזה מוכיח את עצמו שוב ושוב".
ג'קוזי, ג'יפים, וכל השאר?
"זה מעולם לא היה כאן וגם לא יהיה. סאפ היא מסוג החברות השמרניות וזו הסיבה שבמשך כל התקופות הקשות לא עשינו כאן שינויים דרמתיים בכוח האדם. אתה תוכל לראות בחניון מכוניות סטנדרטיות של העובדים וזה בסדר גמור מבחינתם".
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
