הוועד האולימפי של קטאר הודיע רשמית על כוונתו להתמודד על אירוח אולימפיאדת הקיץ והפראלימפיאדה של 2036. מדובר בניסיון שלישי למדינה, אחרי שנכשלה בנסיונות לאירוח משחקי 2016 ו‑2020. הפעם, כך נטען, מדובר בקטאר שונה: כזו שיש לה תשתיות כמעט מלאות (כ‑95% מוכנות), שורת אצטדיונים מתקדמים, מערכת מטרו, נמל תעופה חדש וניסיון מוכח מארגון אירועי ספורט בינלאומיים, בראשם מונדיאל 2022 ואליפויות עולם באתלטיקה, שחייה, כדוריד, טניס ומירוצי פורמולה 1. הניסיון הזה הוא חלק מהמאמצים הכבירים של קטאר ל"הלבין את שמה". קטאר קונה עסקים, קונה קבוצות כדורגל, רוכשת נדל"ן ברחבי העולם, כדי שאנשים בעולם יתפסו אותה בצד הנכון של המפה - "בצד של הטובים"  למרות שהיא חשודה כמסייעת לטרור, לא דמוקרטית ומזהמת. 

מדינת הנפט העשירה הזאת משתמשת בהון הגדול שלה כדי לנסות להשתלב בעולם גם כי היא מבינה שהנפט לא יהיה לעד. ההכנסות ממנו בירידה, והיא מנסה לפתח מנועי צמיחה כלכלים - תיירות זה אחד מהם ומונדיאל ואולימפיאדה מזניקים אותה גם בהיקף התיירים. 

קטאר מדגישה כי היא מגישה את הבקשה כחלק מחזון ארוך טווח: "ליצור מורשת כלכלית, חברתית וסביבתית", כך אומר שייח' ג’וואן בן חמד אל ת’אני, נשיא הוועד האולימפי המקומי. אך למרות הניסיון וההשקעה, האתגרים הפוליטיים, החברתיים והאקלים נותרו משמעותיים, ויש מי שמפקפק אם ההצעה תעבור את מבחן ועדת הבחירה של הוועד האולימפי הבינלאומי. אאל שכעת, הסיכויים טובים הרבה יותר ממה שהיה בעבר. 

מונדיאל 2022 אמנם סיפק לקטאר במה מרכזית לתצוגת תכלית של תשתיות מרשימות, לאחר השקעה של כ-300 מיליארד דולר, אך עם זאת גם חשף שורה של בעיות עמוקות. לפי דיווחים, אלפי עובדים זרים מתו או נפצעו קשות בתנאי העסקה בעייתיים במהלך הבנייה האינטנסיבית של המתקנים. אמנסטי וארגוני זכויות אדם אחרים קראו לפיפ"א ולממשלת קטאר להבטיח פיצוי לנפגעים. 

• היום שבו פרצה אחת המלחמות הקשות שידע העולם ומה קרה היום לפני 41 שנה
• סיכום האולימפיאדה בפריז - מי המובילות ואיפה ישראל נמצאת?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מערכת הקפאלה, שהיא שיטת פיקוח על עובדים זרים, שהייתה נהוגה במדינות רבות במפרץ הפרסי, כולל קטאר, סעודיה ואיחוד האמירויות. מדובר במנגנון משפטי שמחייב כל עובד זר להיקשר באופן ישיר למעסיק מקומי, ששולט בניידות העובד, עוררה ביקורת חריפה. גם חופש הביטוי הוגבל, עם חוקים שמאפשרים מעצר של מפגינים בטענה ל"הפרת הסדר הציבורי", כולל דיווחים על מעצרים בתנאים קשים. 

בשנים האחרונות תופעת איזרוחם של שחקנים זרים וצירופם לנבחרת הלאומית הלכה והקצינה באירופה. אם בעבר מתאזרחים היו שחקנים זרים ששיחקו שנים רבות במדינה, התגוררו בה, נישאו למקומיות (ובמקרה שלנו, לעתים גם התגיירו). והיו חלק מתרבות הכדורסל של אותה המדינה, אנחנו עדים לתופעה שבה שחקנים כמעט ללא זיקה למדינה משחקים בנבחרת שלה, תמורת כסף בלבד.

נבחרת פולין, למשל, בחרה להתחזק באמצעות ג’ורדן לויד, אקס מכבי תל אביב, שקיבל אזרחות פולנית הקיץ, למרות שאין לו שום זיקה לא לפולין וגם לא לכדורסל הפולני. לויד כיכב בנצחונות של פולין עד כה, כולל בנצחון של פולין על ישראל, וניתן להתווכח האם יש מקום לאיזרוחים ציניים שכאלה במסגרת נבחרות לאומיות, אבל עם זאת, הכל חוקי ותקין, היות ותקנון פיב"א מאפשר שיתוף של מתאזרח אחד במדי הנבחרת ולא מכתיב באילו תנאים מתבצע האיזרוח.

אצלנו, בישראל, המצב עדיין לא כזה קיצוני והמתאזרח שלנו, קאדין קרינגטון, משחק בהפועל ירושלים מאז 2022 ואף נשאר בארץ גם לאחר פתיחת המלחמה ב-7.10. עם זאת, התרומה שלו עד כה פחות משמעותית משל לויד "הפולני", למשל. 

שכר שחקני הנבחרת

ראשית, חשוב לציין שייצוג הנבחרת כמעט ואינו כרוך בשכר. לפני כשנה הסכים ארגון שחקני ושחקניות הכדורסל לחתום על חוזה שמפחית משמעותית את שכרם של השחקנים והשכר היומי עומד על סכום מינימלי של פחות מ-300 שקל, שנועד בעיקר לצרכי ביטוח ופנסיה. כדי לסבר את האוזן לגבי הסכומים הלא גבוהים, ההעפלה לאליפות אירופה זיכתה כל שחקן בסכום של 13 אלף שקל בלבד. במידה והנבחרת תעלה על כל הציפיות ותעפיל לחצי הגמר, ותסיים במקומות 1-4, יקבל כל שחקן בנבחרת ירוויח סכום של 33 אלף שקל. אם הנבחרת תגיע לרבע הגמר, ותסיים למקומות 5-8 הסכום יעמוד על 16 וחצי אלף שקל. ניצחון באליפות שווה 2,900 שקל לכל שחקן בנבחרת. 

• הראל ביטוח תהיה נותנת החסות הראשית של נבחרות ישראל בכדורסל
• כמעט מביך: מה שווי השוק של שחקני הנבחרת לעומת צרפת, בלגיה ואיטליה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ולהבדיל מהשכר הסמלי של השחקנים כשהם מייצגים אותנו עם המדים הלאומיים, כשהם משחקים בקבוצות המקצועניות, הסכומים משתנים לחלוטין. הנה רשימה קצרה, מהמשתכר הבכיר: 

דני אבדיה - חתום בפורטלנד טריילבלייזרס מה-NBA והוא צפוי להשתכר השנה כ-13.1 מיליון דולר.