ריבית בנק ישראל ירדה ב-0.25%. 

בנק ישראל הפתיע בהורדת ריבית של 0.25% ל-4%.  "סביבת האינפלציה התמתנה. מדד המחירים לצרכן ירד בחודש נובמבר ב-0.5% והאינפלציה השנתית עומדת על 2.4%. החזאים צופים שבמדד דצמבר תחול עליה מסוימת בקצב האינפלציה השנתי, ולאחר מכן הוא ירד לסביבת מרכז היעד", מסבירים בבנק ישראל את ההחלטה. מדובר בהודעה חשובה לרבים - הלווים ישלמו פחות, החזרי משכנתא ממוצעת ירדו בכ-100-150 שקלים בחודש (למשכנתא ממוצעת). הבורסה מקבלת רוח גבית - ריבית נמוכה טובה למניות.

מעבר לכך, ריבית יורדת, מורידה גם את התשואות על אגרות החוב הנסחרות והמשמעות היא עליית שערים באגרות החוב - אלו מגמות שהתעצמו מהודעת הריבית.  למעשה המגמות הבולטות הן עלייה באג"ח השקלי לצד זינוק במניות הנדל"ן.  אגב, מניות הבנקים ירדו ב-2%, מניות הנדל"ן זינקו ב-7%, הנה הסיבה: למה הבנקים ירדו ומה הקפיץ את מניות הנדל"ן? 

בנק ישראל סיפק תחזית אינפלציה לשנה הקרובה של 1.7% והעלה את תחזית הצמיחה השנה ל-5.2%. כמו כן בנק ישראל הציג יעד ריבית של 3.5% לטווח של השנה הקרובה. 

"המשק הישראלי הפגין חוסן מרשים. אתמול והיום התקיימו דיוני הוועידה לצורך קבלת החלטת הריבית", אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, "בסוף הדיון החלטנו על הורדת הריבית. מאז ההחלטה הקודמת, סביבת האינפלציה התמתנה. היא תרד על פי החזאים למרכז היעד כבר בחודשים הקרובים. יש הקלה במגבלות ההיצע בשוק העבודה. בנוסף פרמיית הסיכון שוררת ברמה ערב המלחמה".    

• פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
• מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הנגיד פירט בשיחה את הסיבות שהביאו אותו להוריד את הריבית והדגיש את החוזק של המשק, את שערי החליפין, והתייחס בהרחבה לשוק התעסוקה. שוק העבודה יכול להיות גורם "מסכן" לאינפלציה באם יש תעסוקה הדוקה וזה "שוק של עובדים". בבנק ישראל אומרים שהשוק אומנם הדוק, אבל הם רואים האטה בעליית השכר.    

חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית. התחזית גובשה תחת ההנחה שהפסקת האש תישמר והיקף המילואים יוסיף לרדת. להערכת החטיבה כי במהלך תקופת התחזית המגבלות בצד ההיצע יצטמצמו בהדרגה, תוך עלייה מדודה בביקוש המקומי כך שעודף הביקוש יתמתן. על פי הערכת החטיבה, התוצר צמח ב-2.8% בשנת 2025 ועל פי תרחיש זה התוצר צפוי לצמוח בשנים 2026 ו-2027 ב-5.2% וב-4.3% בהתאמה.  בשנים 2026 ו-2027 שיעור האבטלה הרחבה בגילי העבודה העיקריים (64-25) צפוי לעמוד בממוצע על 3.3% ו-3.5% בהתאמה. שיעור האינפלציה במהלך שנת 2025 צפוי לעמוד על 2.5% לעומת 3% בתחזית ספטמבר, ובמהלך 2026 ו-2027 על 1.7% ו-2% בהתאמה. האומדן לגרעון התקציבי בשנת 2025 עומד על 4.8% תוצר ובשנת 2026 על 3.9%. החוב הציבורי צפוי לעמוד על כ-68.5% תוצר ב-2025, 2026 ו-2027. למרות שתחזית זו מאופיינת ברמה פחותה של אי ודאות בעקבות הפסקת האש, הסיכונים לתחזית עדיין ניכרים.

האינדיקטורים השוטפים לפעילות המשק מצביעים על המשך התרחבות. נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי מצביעים על המשך גידול ברבעון הרביעי של השנה, ונעים סביב קו המגמה. המאזן המצרפי בסקר המגמות בעסקים של הלמ"ס (בניכוי עונתיות) לחודש נובמבר יציב, אך עדיין נמוך מרמתו טרם המלחמה. על פי הסקר (ועל פי נתוני הלינות והפדיון), בחודש נובמבר, חלה התאוששות בפעילות בענף המלונאות. בענף הבינוי מספר העובדים המשיך לעלות ברבעון השלישי. מדד אמון הצרכנים בנובמבר התייצב ברמה גבוהה אחרי עלייה משמעותית בחודש אוקטובר. גיוסי ההון במגזר ההייטק ברבעון הרביעי של השנה מוסיפים לשהות ברמה גבוהה . בחודש נובמבר יצוא ויבוא הסחורות הוסיפו לעלות, ויצוא השירותים באוקטובר עלה ב-4.9% בהמשך לעליה של 8% בספטמבר. ברבעונים השני והשלישי של 2025 נרשמה ירידה חדה בעודף במאזן הסחורות והשירותים. ברבעון השלישי, לראשונה מאז 2013, החשבון השוטף (מאזן התשלומים) עבר לגירעון, גם לאור גידול ברווחי חברות הייטק הנמצאות בבעלות זרה ששמרו את רווחיהן בישראל, ועל כן נרשמו כהשקעה בחשבון ההון.

הגירעון המצטבר בתקציב המדינה ב-12 החודשים האחרונים, עמד על 4.5 אחוזי תוצר בחודש נובמבר. הממשלה אישרה את הצעת התקציב לשנת 2026 עם תקרת גירעון של 3.9 אחוזי תוצר. תקבולי הממשלה ממיסים ישירים בחודש זה (במחירים קבועים ובניכוי שינויי חקיקה והכנסות חד פעמיות) נמצאים ברמה גבוהה בהשוואה למגמה ארוכת הטווח.

ריבית בנק ישראל ירדה ב-0.25%. 

שוק העבודה נותר הדוק, אך בנתוני הקצה ישנה אינדיקציה להקלה במגבלות ההיצע. זו משתקפת בעלייה בשיעורי ההשתתפות והתעסוקה, בירידה בשיעור הנעדרים בשל שירות מילואים, ובירידה בקצב עליית השכר במגזר העסקי. שיעור התעסוקה ושיעור ההשתתפות בגילי העבודה העיקריים (64-25) עלו בחודש נובמבר ועמדו על 79.4% ו-81.7% בהתאמה. שיעור האבטלה הרחבה בגילי העבודה העיקריים (64-25) נותר יציב ועמד בחודש נובמבר על 3.1%. שיעור הנעדרים זמנית מהעבודה בשל שירות מילואים בחודש נובמבר ירד קלות ועומד על 0.5%. בחודשים אוגוסט-אוקטובר השכר במגזר העסקי עלה ב-5.3% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, זאת בהשוואה ל-5.9% בחודשים יולי-ספטמבר. לצד זאת, היחס בין מספר המשרות הפנויות למספר המובטלים יציב ברמה גבוהה. שיעור המשרות הפנויות עלה קלות ועמד בחודש נובמבר על 4.6%.

• פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
• מה זאת ריבית פריים, על ההבדל בין ריבית קבועה למשתנה - 10 סוגי ריביות שונות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בשוק הדיור, המשיכה מגמת הירידה במחירי הדירות: בחודשים ספטמבר-אוקטובר ירדו מחירי הדירות ב-0.5%, וקצב העלייה השנתי של המחירים התמתן ל-0.1%. מספר העסקאות בדירות ירד בחודש אוקטובר, ומלאי הדירות הלא מכורות נותר גבוה. בחודש נובמבר הועמדו משכנתאות בסך של כ-9 מיליארדי ₪. קצב העלייה השנתי של סעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים (שכר דירה בחוזים חדשים ומתחדשים) ירד בחודש נובמבר ל-2.6%, מ-3.1% באוקטובר. קצב העלייה בחוזים בהם הייתה תחלופת שוכר ירד מ-5.5% באוקטובר ל-4.7% בנובמבר. לצד זאת, רמת הפעילות בענף הבנייה גבוהה. ע"פ נתוני הלמ"ס, הקצב השנתי של התחלות הבניה המשיך לעלות ברבעון השלישי לכ-81 אלף יחידות דיור, עליה של כ-31% ביחס לארבעת הרביעים הקודמים. גם רכישות הקרקעות של הקבלנים במכרזי רמ"י שמרו על רמה גבוהה בשנת 2025, ובפרט בסופה. לעומת זאת, סיומי הבנייה הסתכמו בכ-58 אלף יחידות דיור, עליה של כ-4.3% ביחס לארבעת הרביעים הקודמים. הפער בין התחלות הבנייה לסיומי הבנייה נובע בעיקר מהעלייה במשך זמן הבנייה הממוצע, שהגיע ל-37 חודשים, דבר המשקף, בין היתר, את המחסור בעובדים בענף זה במהלך המלחמה.