אופציות בינאריות: ועדת הרפורמות אישרה את החוק האוסר מסחר בחו"ל

מורן ישעיהו | (1)

ועדת הרפורמות אישרה היום (ב') את הצעת החוק של שר האוצר לתיקון חוק ניירות ערך, האוסר על זירות סוחר שפועלות מישראל להציע ללקוחות בישראל ומחוץ לישראל מסחר באופציות בינאריות. הצעת החוק תועבר להצבעה ולאישור הכנסת בקריאה שנייה ושלישית. 

הצעת החוק קובעת כי הצעת מסחר באופציות בינאריות, תהווה עבירת מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, וזאת נוכח המאפיינים העברייניים שעשויים להתלוות לתעשייה זו. על פי המצב המשפטי הקיים, זירות סוחר הפועלות מישראל רק כלפי לקוחות זרים עדיין יכולים לסחור במכשירים פיננסיים שונים, ובכלל זה באופציות בינאריות, ללא כל הסדרה או פיקוח. 

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר: "מעבר לפגיעה הכלכלית החמורה באזרחי העולם, זירות הסוחר המציעות מסחר באופציות בינאריות גורמים לנזק תדמיתי והרסני חמור שהולך וגובר וצובר תאוצה ומלבה את האנטישמיות כלפי היהודים בכלל והישראלים בפרט. החוק יאפשר לרשות ניירות ערך לפעול באופן תקדימי נגד אותם גורמים הפועלים היום מישראל מול לקוחות מחוץ לישראל, תוך הטלת סנקציות אזרחיות ופליליות חמורות עד לכדי מאסר בפועל".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    עכשיו נזכרו (ל"ת)
    דב 07/08/2017 14:54
    הגב לתגובה זו
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".