אין מיתון ברכישת רהיטים לפסח: גידול של 5% במכירות לכ-520 מיליון שקל
אין מיתון ברכישת רהיטים לפסח. בשבועיים האחרונים במיוחד מורגשת תנועת קונים ערה של רהיטים לקראת החג. דבר שהביא להתעוררות בענף. מכירות הרהיטים לקראת חג הפסח גדלו בכ-5% בממוצע בהשוואה לפסח אשתקד, והם הסתכמו בכ-520 מיליון שקל.
כך מסר אמנון שוורץ, יו"ר איגוד תעשיות הריהוט בהתאחדות התעשיינים ויו"ר ומנכ"ל קבוצת עמינח.
שוורץ מציין, כי מנתוני היצרנים עולה, כי ערב פסח חלה עליה של 5% במכירות ריהוט ביתי, גידול של 3% נרשם במכירות ריהוט חדרי שינה, גידול של 6% נרשם במכירות כורסאות, ופינות ישיבה, עליה של 8% נרשם בפינות אוכל וכסאות ועליה של 6% נרשמה במכירות המזרנים ערב החג.
יו"ר איגוד תעשיות הריהוט בהתאחדות התעשיינים מציין, כי יותר מ- 80% ממכירות הרהיטים לפסח הינם מתוצרת כחול-לבן.
לטענתו, הסיבות להעדפת הריהוט הישראלי הינן התאמת הרהיט לטעמו ולצרכיו של הצרכן הישראלי, שיפור משמעותי באיכות, זמני האספקה המהירים, המחירים האטרקטיביים ותנאי התשלום הנוחים.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
