הדולר מתחזק לקראת הכרזות הריבית בגוש האירו ובבריטניה
ספקולציות אלו הביאו להחלשותו הדרמטית של הסטרלינג אל מול הדולר כשהוא נעצר רק סביב הרמות של 2.0260. השטר הירוק קיבל תמיכה משמעותית מפירסום סקר ADP למשרות החדשות ללא מגזר החקלאות אשר הצביע על עליה של 189K לעומת הערכות מקדימות אשר עמדו על 50K. סקר זה מקדים את הפירסום הרישמי של יום שישי ואותת על סבירות גבוהה לנתון מעודד בסוף השבוע אשר מקטין משמעותית את ההסתברות לקיצוץ נוסף של 0.5% בריבית על ידי ה Fed בפגישתו שבוע הבא. הדולר נסחר סביב הרמות של 1.4605 אל מול האירו, 110.95 אל מול היין ו 2.0290 אל מול הסטרלינג ב 05:24 (GMT).
הלחץ על הבנק המרכזי האירופי לצאת מאדישותו גובר כאשר יותר ויותר בנקים מרכזיים נוקטים במדיניות מרחיבה מאז היווצרות מחנק האשראי. המשברים האחרונים בשוק האשראי ובשוק המשכנתאות המשני בארה"ב אשר גופים פיננסים אירופים רבים נחשפו לו, לא הביאה עד הלום, את הבנק המרכזי האירופי לשנות את סדרי העדפויותיו וגישתו הניצית כלפי האינפלציה. היום בשעה 13:30 (GMT) יכנס נגיד הבנק המרכזי האירופי מסיבת עיתונאים לאחר פירסום הריבית ב 12:45 (GMT) כשהמשקיעים יבחנו את דבריו בדקדקנות יתר. במידה ויביע טרישה חשש מהאטה כלכלית חריפה ויאותת על נכונות להוריד את הריבית בהמשך הדרך עשוי האירו להמשיך ולהחלש משמעותית אל מול הדולר.
צלילתו של הסטרלינג ביממה האחרונה תרכז את תשומת לב המשקיעים גם אל עבר פירסום היצור התעשייתי והתפוקה התעשייתית ב 09:30 (GMT). נתונים אלו צפויים להראות על שיפור מסויים ולהעניק תמיכה לסטרלינג החבול. אולם, הרגישות לנתונים שלילים תיהיה גבוהה יותר ולכן התגובה עשויה להיות אגרסיבית במקרה של נתונים נמוכים מהצפי. בקנדה ישא דברים נגיד הבנק המרכזי דודג' בשעה 16:00 (GMT) ,לאחר קיצוץ הריבית מוקדם יותר השבוע הסוחרים ינסו לקבל רמזים האם יתכנו הורדות ריבית נוספות בתקופה הקרובה.
דולר/שקל: המטבע הישראלי ניחלש אל מול הדולר כששערו היציג סוגר על 3.8450. מהלך התחזקותו של הדולר בזירה הגלובלית על רקע, החלשות הספקולציות לקיצוץ של 0.5% בפגישת ה Fed בשבוע הבא, לא אחר לבוא לידי ביטוי גם אל מול השקל. עדיין מוקדם לקבוע כי נוצרה תחתית והשקל סיים את מסעו דרומה, זאת על רקע המשך דיווחי המקרו החזקים של ישראל וסבירות גבוהה כי המגמה של צמצום פערי הריביות בין ארה"ב לישראל תימשך. המשק הישראלי נותר אטרקטיבי למשקיעים הזרים על אף הסערות הנוכחיות הפוקדות את השווקים הפיננסים ונקודה זו גם היא תומכת בהתחזקותו של המטבע הישראלי. ההתנגדות הקרובה של הזוג מגיעה ב 3.8800 תמיכה ב 3.8380. השקל נסחר אל מול הדולר סביב הרמות של 3.8600 ב 05:47 (GMT).
נפט: הנפט ממשיך את מסעו דרומה על אף ירידה דרסטית במלאים של ארה"ב והחלטת אופ"ק שלא להגדיל תפוקה. פירסום המלאים בארה"ב הצביע על ירידה של 8.0M חביות לעומת צפי לירידה של 0.8M המחיר אומנם חצה את רף 90$ לחבית אך במהרה צלל חזרה מטה אל מחת לרמת ה 89$ לחבית. גם הודעתה של אופ"ק כי לא תגדיל את מכסות היצוא לא תמכה במחיר הנפט על אף הערכות וציפיות מקדימות בשוק כי תגדיל את היצור. הסיבות העיקריות לירידת מחירי הנפט תמונות בחששות מפני האטה כלכלית גלובלית אשר תביא לירידה בביקושים לנפט, ירידה במתיחות הגיאופוליטית אל מול איראן וונצואלה ובהתחזקותו של השטר הירוק. חוזה עתידי לחודש דצמבר על הנפט נסחר סביב הרמות של 86.950$ לחבית ב 05:56 (GMT).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
