היסטוריה על בימת כנס אורקל: דל תציע שרתי סולאריס של סאן
ג'ונתן שוורץ, מנכ"ל סאן, הפתיע ביום חמישי האחרון את משתתפי כנס הענק Oracle Open World 2007 בסן פרנסיסקו, כשהזמין לבמה מייקל דל - מנכ"ל ומייסד ענקית המיחשוב דל, כדי להכריז על שיתוף פעולה תקדימי בין השתיים. במסגרת שיתוף הפעולה האסטרטגי, תציע דל ללקוחותיה שרתי סולאריס, ואילו סאן תספק שירותים ותמיכה. דל תוכל לספק ללקוחות שמעוניינים בסולאריס את מבוקשם, ואילו סאן תוכל להציע שירותים שמתח הרווחים עליהם גבוה. המהלך, כאמור, הפתיע את הנוכחים, כיוון שדל וסאן בדרך כלל נחשבות למתחרות בשוק השרתים.
ההסכם, על פי שוורץ ודל, ממחיש את הדרישה לפתיחות בשוק של המיחשוב הארגוני: בעקבות הדרישה מצד הלקוחות, הסכימה דל להתקין את מערכת ההפעלה סולאריס 10 בשרתי PowerEdge, ואילו סאן תיהנה מערוץ שיווק נוסף, שעשוי להתגלות כמקור משמעותי לגידול בהכנסות. במסגרת ההסכם תיהנה דל מכל ההכנסות ממכירות השרתים, ותשווק חבילות של שירותים ותמיכה שתספק סאן. ההכנסות ממכירת החבילות תחולקנה בין הצדדים להסכם. לקוחות דל יוכלו, כמובן, לרכוש ישירות מסאן את שירותי התמיכה, אשר כוללים גם אספקה של טלאים ושדרוגים.
להמחשת שיתוף הפעולה, דל לחץ את ידו של שוורץ ואף העניק לו מתנה: טי-שירט שמצידה האחד סמל של סולאריס ומצידה השני – סמל של דל. שוורץ הודה ליריבו ומעתה שותפו החדש, ואמר כי הוא מקווה שהמידה שבחרו עבורו היא אקסטרה לארג'.
במסיבת עיתונאים שערכו השניים, הם נשאלו "האם זו תחילתה של ידידות מופלאה?", והשיבו בדיפלומטיות, כי מערכת היחסים בין שתי החברות תימשך כרגיל. לדברי שוורץ ודל, ההסכם נועד לשרת את האינטרסים של לקוחות שתי החברות. שוורץ אמר, כי היוזמה היתה של דל, שהבינה מלקוחותיה כי יש דרישה ליישומי סולאריס.
לדברי ריצ'רד גרין, סגן נשיא בחטיבת התוכנה של סאן, הסכימה החברה לוותר על ההכנסות ממכירות השרתים, משום שהיא מייחסת חשיבות לקשר שייווצר עם מיליוני הלקוחות של דל. עד כה, על פי גרין, הורידו 12 מיליון לקוחות של דל את מערכת ההפעלה סולאריס, או את המהדורה בעלת הקוד הפתוח OpenSolaris. ללא ההסכם, העריך גרין, נמוכים הסיכויים שלקוחות אלה יפנו לסאן כדי לקבל שירותי תמיכה. "ההסכם אינו מונע מאיתנו להציע להם גם חומרה" הדגיש גרין והוסיף כי הרחבת השוק של מערכות סולאריס תקדם גם פיתוח של יישומים נוספים עבור פלטפורמה זו.
כ-70% ממערכות סולאריס מותקנות בשרתים מתוצרת דל, HP או יבמ. סאן משתפת פעולה גם עם יבמ, אך לא עם HP - שמציעה, בדומה לדל, שרתי x86 ונחשבת לספקית הגדולה ביותר של שרתים כאלה. ג'ון ספונר, אנליסט מחברת Technology Business Research, סבור ששיתוף הפעולה יועיל לשני הצדדים. "אם הלקוחות רוצים סולאריס, כעת יכולה דל לספק להם את מבוקשם", אמר. סאן, מצידה, תיהנה ממכירה של שירותים שמעניקים מתח רווחים גבוה - נקודה חשובה נוכח התוצאות העסקיות המאכזבות שהציגה החברה בדו"ח הרבעוני האחרון. "סאן תוכל להגדיל את ההכנסות ממערכת ההפעלה סולאריס, והשירותים רווחיים כמעט כמו מוצרי חומרה מהקצה העליון", הסביר ספונר.
הוא הסכים, כי כאשר לקוחות רוכשים שרתי סולאריס מדל או יבמ, הסיכויים שהם יפנו לסאן כדי לקבל תמיכה - גבוהים יותר, מאשר כשמורידים את מערכת ההפעלה מהאינטרנט. "סאן גם יודעת מי רוכש מדל או מיבמ, ויכולה להציע להם את השירותים ביוזמתה", אמר ספונר.
וירטואליזציה וניהול מרכז מחשבים - בקוד פתוח
במהלך הרצאתו, חשף שוורץ את Sun xVM, שלדבריו היא פלטפורמת וירטואליזציה וניהול הפתוחה המקיפה של החברה. "ההשקה של Sun xVM מציינת עידן חדש בפרודוקטיביות IT ומתבססת על שנים של חדשנות בוירטואליזציה בפלטפורמת ג'אווה, במערכת ההפעלה סולאריס החופשית בקוד פתוח, ובמיקרו-מעבד הנפוץ אולטרספרק", אמר.
"העולם מכיר בבירור כי המעבר לתוכנת קוד פתוח הניתנת ללא תשלום - הוביל לחסכון, יעילות ותחרות. וירטואליזציה מייצגת הזדמנות דומה – אך זה אינו צעד ללא סיכון", אמר שוורץ, "לקוחות אומרים לנו כי הדבר האחרון שהם רוצים הוא יצרן קנייני בליבת ארכיטקטורות הדור הבא של מרכזי המחשבים שלהם. זו הסיבה לכך שסאן שמחה להקדיש כמעט שני מיליארד דולר במו"פ להצלחת תוכנית xVM שלנו".
לדברי שוורץ, "תכנית זו היא פלטפורמת תוכנה חופשית ופתוחה, עם מוצרי ניהול מקיפים עבור וירטואליזציה וניהול של סביבות מעורבות, המריצות פלטפורמות תוכנה מקהילות ג'אווה, OpenSolaris ולינוקס - לצד חלונות של מיקרוסופט, ברחבי פלטפורמות חומרה של HP, דל, יבמ וסאן".
הוא הוסיף, כי "Sun xVM מרחיקה לכת מעבר לקונסולידציות שרתים, ומכירה בכך כי וירטואליזציה חייבת להקיף את כל נכסי מרכז המחשבים, מהרשת ואחסון עד הקצאת יישומים וחומרה – תוך מניעת הסיכון של תלות קניינית". הוא ציין כי "הפלטפורמה החדשה תאפשר לבצע מהלכי אחסון בהיקפים גדולים יותר, בעלות זולה יותר והכי חשוב – היא תשחרר את קהילת צרכני האחסון מתלות ביצרני דיסקים ייעודיים, ותאפשר להם לבצע אחסון ישירות על פלטפורמת האחסון, ללא כל מתווכים בדרך". שוורץ הדגיש כי המערכת החדשה תריץ את כל היישומים הכבדים, כולל אלו של אורקל.
במהלך הרצאתו הדגיש שוורץ גם את הטכנולוגיות האקולוגיות של סאן העוזרות להגדיל יעילות אנרגיה ב- IT, ולהגדיל חיסכון בעלויות למשתמשים. במהלך ההרצאה גם הדגימה סאן בהצגת טרום-בכורה, שני מוצרים חדשים הממוקמים בלב היצע הוירטואליזציה של החברה: Sun Xvm Ops Center – תשתית ניהול מאוחדת, ו-Sun Xvm Server Hypervisor bare-metal ברמה ארגונית. "Sun xVM ישלב שיפורים במערך הטכנולוגיה הקיים של סאן, עם היצע חדש שיעזור ללקוחות להגביר יעילות, תוך פישוט ניהול וחסכון כספי", סיכם שוורץ.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
