פרסום ויח"צ בשוק ההון: קרן נאמנות לגברת כהן מחדרה
במאמר הקודם (קישור מופיע בתחתית העמוד), דיברנו על כך שישנם בישראל בין 200 אלף ל-300 אלף איש ואישה המשפיעים על מרבית החלטות ההשקעה הפרטיות במשק, וקראנו להם "מובילי דעת קהל". אלה מחליטים את ההחלטות הפיננסיות לא רק עבור עצמם, אלא משפיעים גם על החלטות הקנייה של חבריהם ובני משפחותיהם- ה"מוּבָלים".
תפקידם של הפרסומאים ואנשי יחסי הציבור הוא כפול: עליהם להשפיע על המובילים בדרך ובאמצעים המתאימים להם, ובמקביל ליצור תהליך של "הכשרת הלבבות" בקרב כלל הצרכנים של המוצרים הפיננסיים, שיאפשר למשפיעים לפעול ביתר אפקטיביות.
אז איך עושים את זה? אם נתחיל מבסיס הפירמידה, המכונה בעגה "הציבור הרחב", הרי שיש מספר אבני יסוד בסיסיות בענף הפיננסים, ואלה העיקריות שבהן:
1. להבין מי הלקוח- ההגדרה הרווחת היא, כי הצרכן הטיפוסי של מרבית המוצרים הפיננסיים הוא גבר בגילאי 35-60 במצב סוציו-אקונומי ממוצע ומעלה. כיום ישנן גישות שונות המנסות לערער על ההגדרה הזו. יש הטוענים שיותר ויותר נשים מקבלות את ההחלטות הפיננסיות של המשפחה. אחרים פונים לקהל צרכני צעיר יותר. נכון, אלה מגמות בהתהוות, ואסור להתעלם מהן. אבל כאישה צעירה אך כנה, ומתוך היכרות עם מחקרי השוק ועם האנשים שאותם מחקרים מייצגים, אני מקבלת את ההגדרה הסטנדרטית, לפחות עד שמחקר שוק אמיתי יוכיח אחרת.
2. לפנות בכלי הנכון- אם הסכמנו שזהו קהל היעד שלנו, כמובן שלא נפרסם ב"מעריב לנוער", וגם לא בהפסקת הפרסומות של "היפים והאמיצים".
3. לפנות בזמן הנכון- גם אם הגענו לקהל הנכון, עדיף לדבר אליו בזמן שהנושא הפיננסי נמצא בתודעתו. למשל, בשלטי חוצות נעדיף פרסומים במרכזי הערים, ואם אפשר קרוב לסניפי הבנקים, ולא בכביש הערבה או בכניסה לשמורת טבע. בעיתונות הכתובה נעדיף לפרסם במוספים הכלכליים ולא בעמודי הדעות.
4. לבלוט לעין, לבלוט לאוזן- אחת מתוצאותיה של וועדת בכר היא הגדלת מאמצי הפרסום והשיווק של בתי ההשקעות השונים. רק הבוקר בדרכי לעבודה שמעתי ברדיו לפחות 5 פרסומות שונות של בתי השקעות. כדי לבלוט צריך להיות יותר יצירתי, יותר מעניין, יותר אקסטרווגנטי.
5. לדבר גם ללב- אנשים קשורים לכסף שלהם. רגשית. זוכי פרס נובל, פרופ' כהנמן ופרופ' טברסקי, כבר הוכיחו זאת מדעית. לכן, הפנייה שלנו צריכה להכיל גם את המרכיב הרציונאלי וגם את המרכיב האמוציונאלי. בתעשיית הרכב, למשל, כבר הבינו זאת מזמן, ועושים ברגש שימוש מאסיבי.
6. לדבר בגובה העיניים- אפשר לדבר על תשואות, מותר לדבר על סיכון. אך שימוש במונחים מקצועיים שרק מתי מעט מבינים עשוי לגרום לתחושה של בלבול ו"זריית חול בעיניים" במקרה הטוב, ולאנטגוניזם במקרה הרע.
7. לעודד תהליכי פה לאוזן- כאמור, אנשים צורכים מוצרים פיננסיים לרוב לאחר התייעצות. לכן, צריך לעודד אותם להתייעץ. יצירת "באז" היא מומחיות בפני עצמה, והיא אולי אחד התחומים הצומחים ביותר ביחסי ציבור. התחום הזה מהותי יותר ככל שמדובר בקנייה גדולה יותר, ובתחום מקצועי יותר. ה"באז" יכול לכלול שיווק ויראלי, עבודה בקהילות חברתיות באינטרנט, מבצעי "חבר מביא חבר", מועדוני לקוחות, ואמצעים יצירתיים נוספים כיד הדימיון הטובה.
8. לתת שירות- הלקוחות הם היחצ"נים שלכם. אם הם מרוצים הם יביאו את החבר הכי טוב, האח והדודה מחדרה, ואם לא- הם עשויים להסב לכם נזק אמיתי. לכן, צריך להקפיד על שירות מקצועי ואישי, גם לפני הקנייה וגם לאחריה. אסור לשכוח, כי שירות אישי, או יותר נכון, חוסר שירות אישי, הוא אחת הסיבות המרכזיות למעבר של לקוחות מהמערכת הבנקאית לברוקרים הפרטיים, וזו סיבה נוספת לעלייה המתמדת ברף הציפיות לשירות איכותי.
* הכותבת היא דוברת בית ההשקעות "דש איפקס הולדינגס".
אנבידיהקריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור
רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון. הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?
הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים. יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום.
אז מה כן יקרה? מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.
הקמפוס של אנבידיה ישתרע על 90 דונם, עם פוטנציאל לבניית 120,000 מ"ר של מבנים. המיקום, בגבול המערבי של קריית טבעון ליד מחלף שער העמקים בכביש 6. תחנת הרכבת בכפר יהושע, במרחק קצר. אנבידיה, שמתמקדת בפיתוח שבבי AI ומערכות גרפיקה, רואה בקמפוס זה חלק מהרחבת פעילותה בישראל. החברה כבר מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובאר שבע, וכעת היא מכוונת לצפון כדי לנצל כוח אדם מיומן באזור חיפה. ההקצאה בפטור ממכרז משקפת אסטרטגיה ממשלתית לעודד השקעות זרות בפריפריה, עם תמריצים כספיים שמפחיתים עלויות ראשוניות ומעודדים יצירת מקומות עבודה איכותיים. השאלה אם המדינה לא נותנת בחינם. נזכיר כי גם לאינטל נתנו הנחות ענקיות. בדיעבד לא בטוח שזה היה צעד חכם. עכשיו אנבידיה היא המלכה, אבל הגלגל מסתובב. את המתנות לחברות הגלובליות צריך לדעת לפזר, לא לשים את כל הבצים בסל אחד.
- קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון
- השאלה שעולה מדוח המבקר בנושא הארנונה: לאן נעלמו 10 מיליארד שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקמפוס החדש יאפשר פיתוח מוצרים כמו שבבי Blackwell, שמיועדים למרכזי נתונים. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ציין בעבר כי ישראל היא "מרכז חדשנות מרכזי". ישראל מהווה כ-10% מכוח האדם של אנבידיה ובמו"פ כנראה שמדובר על סדר גודל של 15%. המרכזים בישראל והצמיחה כאן מאוד חשובים לאנבידיה שצפויה להשקיע 2 מיליארד דולר בקמפוס. אנבידיה כבר מעסיקה בישראל כ-5,000 עובדים עוד כ-3 שנים זה יוכפל.
.jpg "ביטוח לאומי")
קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם פרילנסרים, מי אחראי על החוב לביטוח לאומי אם אתם שכירים?
ביטוח לאומי ישראלים רבים מקבלים מכתבים מפתיעים מהביטוח הלאומי, שבהם נרשמים חובות של אלפי שקלים לתקופות עבודה ישנות. אך מה שרבים לא יודעים: אם עבדתם כשכירים באותה תקופה - החוב בכלל לא שלכם.
לפי החוק, כאשר אדם מועסק כשכיר, האחריות לדיווח ותשלום דמי הביטוח הלאומי חלה אך ורק על המעסיק. בפועל, הביטוח הלאומי לא תמיד יודע אם עבדתם כשכירים או לא, ואם המעסיק לא דיווח, החוב פשוט "נדבק" על שמכם. איך זה שביטוח לאומי לא יודע? המערכות לא מסונכרנות, הדטהבייס לא מעודכן. הביטוח הלאומי היה צריך לייצר ממשק מול משרד התעסוקה או רשות המסים ולקבל את המידע הזה בקלות, אבל בפועל זה לא קורה ויש רבבות אנשים שמקבלים הודעה על חוב.
אם גם אתם בקבוצה הגדולה הזו ואתם הייתם שכירים בתקופה הזו, אז לפחות תוכלו לבטל את רישום החוב בקלות. הביטוח הלאומי מאפשר באופן דיגיטלי לבטל את החוב, ללא בירוקרטיה מסורבלת, בלי להגיע לסניף ואפילו בלי שיחת טלפון אחת.
מה צריך לעשות? לכאורה, פשוט מאוד, בפועל גם זה לא טריוויאלי. אם קיבלתם הודעה על חוב לתקופה שבה הייתם שכירים – גשו לחפש תלושי עבר או את טופס 106 השנתי, והעלו את המסמכים דרך שירות שליחת המסמכים באתר הביטוח הלאומי. המערכת תזהה את העובדה שהייתם שכירים והחוב יבוטל. תוך ימים ספורים, תשוחררו מהחיוב. אבל, למי יש את התלושים לפני 4-5 שנים?
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- דרך החתחתים להכרה בנכות מהמוסד לביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם זה המצב תצטרכו לנסות לאתר תלושים כאלו, לדרוש ממקום העבודה הקודם, יש גם אפשרות להצהיר מול ביטוח לאומי. אבל זה תהליך יותר מסורבל.
אם אתם באמת חייבים, כלומר לא עבדתם במקום עבודה אחר, תנסו להגיע לסוג של פשרה מול ביטוח לאומי. ראשית, נזכיר שכן - גם אנשים שלא עובדים, בין עבודות, סטודנטים ועוד משלמים ביטוח לאומי. גם עצמאיים, פרילנסרים ועוד משלמים ביטוח לאומי. החוב הזה לא צץ מאין. שנית, מדובר על חוב עם הצמדה, ריבית, קנסות ועוד. כדי לבטל את הקנסות צריך להגיש בקשה.
