לאחר הפסד של 93%: מנכ"לית יומן אקסטנשנס, תמר פרנקל - עוזבת את תפקידה; המניה נופלת ב-9%
חברת הביוטק יומן אקסטנשנס 3.11% נופלת בשעה זו ב-9% לאחר שדיווחה לבורסה כי המנכ"לית, תמר פרנקל, עזבה את תפקידה בחברה. כבר בחודש ינואר הודיעה החברה כי היא תפעל למינוי מנכ"ל חדש, כאשר לקראת סוף חודש מרץ הודיעה כי בחרה ברונן קסטרו, שיכנס עכשיו לתפקיד. פרנקל צפויה להמשיך ללוות את החברה כחברת דירקטוריון ולספק לה שירותי ייעוץ.
הסיבה בגינה התפטרה המנכ"לית היא ככל הנראה בעקבות העובדה כי לפני החברה הונפקה בתל אביב בחודש נובמבר 2020 כאשר גייסה 158 מיליון שקל במחיר של 21.92 שקל למניה - הגיוס הגדול ביותר שנערך לחברת מכשור רפואי צעירה בבורסה המקומית - והחלה להיסחר בתחילת דצמבר 2020 לפי שווי של 625 מיליון שקל.
היום נסחרת החברה לפי שווי של 39.5 מיליון ובמחיר של פחות או יותר 1.47 שקלים למניה, כלומר לאחר אובדן של 93% משווי ההנפקה ואובדן של 95% לעומת השיא בו נסחרה, 871.6 מיליון שקל.
כמו כן, לפני שבוע דיווחנו כיצד יומן עצמה הודיעה כי תחדול את חוזה ההפצה אליו הגיעה עם המפיצה האירופאית שלה, Aesculap. לדברי יומן, Aesculap התחייבה למכור כמות מינימאלית של מוצרים, אך דבר זה נמנע ממנה.
- הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט
- 1.8 טריליון דולר: 5 עובדות על תעשיית הביו מד העולמית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקור אמורה הייתה Aesculap למכור כ-6.4 מיליון יחידות של מוצרה של יומן בשנת 2019, ו-17.6 מיליון יחידות בשנת 2020. מנגד, כבר בשנה זו הודיעה Aesculap כי לא תצליח למכור מעל ל-5.8 מיליון יחידות.
- 8.היימן 04/07/2022 16:12הגב לתגובה זואיך אמרו הגששים תעשה מזה טייאררה
- 7.מתי 04/07/2022 15:58הגב לתגובה זואולי זה נשמע כמובנים אבל כך היה בתנובה. כך בקופח כללית. כך בחברה הזו. אולי בבנקים הן טובות.
- 6.לחברה יש הרבה מזומן יעד להשתלטות (ל"ת)עובד 04/07/2022 15:20הגב לתגובה זו
- 5.פרי 04/07/2022 15:05הגב לתגובה זוכדאי לשים לב
- 4.שי 04/07/2022 14:04הגב לתגובה זובטח מחר מניה תזנק שוב
- 3.כמו שאכלתי אותה ב i.c cureהתחיל בתור מכשיר פורץ דרך,אפילו ע"י ה FDA,והיום 75% התאיידו להם. (ל"ת)יוסף 04/07/2022 14:03הגב לתגובה זו
- 2.אילן 04/07/2022 13:30הגב לתגובה זועל פי מידע , פיור קפיטל משתלטת על השלד יומן ורטכשת מניות בבורסה. ומחוץ להורדה במחירים גבוהים יותר
- 1.תומר 04/07/2022 13:17הגב לתגובה זומעניין מי ידע על זה
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
