וול סטריט פתחה בירידות: און טרק יורדת ב-1%
וול סטריט פתחה את המסחר בירידות שערים, לאחר שאמש חתמה בעליות קלות. ברקע, חששות מפני המשך העלאות הריבית בארה"ב. כמו כן, יפורסם עמוק אל תוך המסחר, נתון מאקרו על אורך הזמן שלקח ל-FOMC להגיע להכרעת הריבית האחרונה שלו בחודש מאי.
ארגון ה-OECD, של הכלכלות העשירות והמתועשות בעולם, פרסם היום את הערכתו הצופה את המשך מדיניות העלאת הריבית של הפדראל ריזרב בישיבותיו הבאות (הפעם הקרובה תהיה בסוף חודש יוני). הכלכלנים של הארגון סבורים כי חלה עליה בסבירות להחלשות נוספת של הדולר.
מדד הנאסד"ק פתח בירידה של 0.21% ל-2,052 נקודות. מדד ה- S&P 500 הדרים ב-0.18% לרמה של 1,191 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס השיל 0.25% לרמה של 10,497 נקודות.
מחירי הנפט נסחרים באיזור ה-49 דולר לחבית, והם מתחזקים ב-0.30% בשעה האחרונה . נראה כי הם אינם עומדים היום בליבת ההכרעה על פעילות המניות.
מניות חברת אינטל (INTC) פתחו בעליה של 0.60% לאחר שבתקשורת האמריקנית התפרסם כי ענקית המחשבים אפל (AAPL) עשויה להתחיל להשתמש בשבבים שלה למחשבים שהיא מייצרת. מדובר בידיעה גדולה משום שלאפל יש נתח נכבד משוק המחשבים בעולם, ועד היום היא נהגה להשתמש במעבדים מתוצרתה לצורך ליבת העסקים שלה. מניות אפל פתחו בעליה של 0.08% לאחר שאמש קפצו בכ-5% על רקע המגעים לאספקת שבבים מאינטל.
הישראליות: דיווחים ותוצאות
חברת טי.טי.איי טלקום תפרסם היום את התוצאות שלה לאחר סגירת שערי הבורסות האמריקניות. המשקיעים מראים עניין במניה והיא פתחה בירידה קלה של 0.45%. לעומת, מניות כור תעשיות שפתחו בעליה של 1%, החברה אמורה לפרסם את התוצאות שלה בתחום המסחר.
עוד במדווחות היא חברת פורמולה. היא פרסמה הבוקר (שעון ישראל) את תוצאותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2005. מדוחות החברה עולה כי ההכנסות הסתכמו ב-128.7 מיליון דולר, עליה של 18% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, בו הסתכמו ההכנסות ב-109 מיליון דולר. בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי בגובה 1.8 מיליון דולר או 16 סנט למניה, ירידה של 31% בהשוואה לרבעון המקביל, בו הסתכם הרווח הנקי ב-2.6 מיליון דולר או 24 סנט למניה. מניות החברה פתחו בעליה של-0.5%.
חברת גזית גלוב, הלוא היא חברת הנדל"ן חובקת העולם, המחזיקה באקוויטי 1, דורגה כמובילה בין 100 חברות הנדל"ן הגדולות בחברת המידע העסקי: דן אנד ברדסטריט. מניות החברה טרם החלו להיסחר.
מניותיה של חברת און-טראק, ממשיכות את המגמה השלילית מאמש, נפלה ב-9% , מגיבות היום בירידה של 1.84%, על רקע התוצאות עליהן דיווחה החברה אמש. מהדוחות עולה כי חל שיפור בביצועים של מפתחת השבבים לכרטיסים חכמים, און-טראק, ברבעון הראשון של השנה. סך ההכנסות של החברה בתקופה עלו ב-24% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו ב-6.55 מיליון דולר. כמו כן נרשם צמצום של 16% בהפסד הנקי שהסתכם ברבעון ב-1.67 מיליון דולר.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

הבלאגן בחקיקה: זו הסיבה שקיבלתם 4 חודשים נוספים כדי לתאם מס
שינויי המס עדיין לא אושרו, וברשות המסים מעדיפים לדחות את חובת תיאום המס לשכירים; 258 אלף שכירים כבר קיבלו הודעה מרשות המסים שהם פטורים מתיאום מס לכל שנת 2026; האם אתם ברשימה? וגם: מה השינויים במדרגות המיסוי, ואיך תעשו את התיאום בקליק
רשות המסים מודיעה כי "תיאומי מס בגין משכורת ממעסיק נוסף או קצבה, שהופקו עבור שנת 2025, יעמדו בתוקף עד אמצע אפריל 2026". כלומר, בתלושי המשכורת או הקצבאות של החודשים ינואר עד מרץ 2026 כולל, ינכו המשלמים מס בהתאם לתיאומי המס שנערכו בשנת 2025 ואין צורך לבצע תיאום מס על מנת למנוע חיוב ביתר.
במבט ראשון זו נשמעת הודעה טכנית בפועל, היא משקפת את המצב המורכב שבו נפתח תקציב 2026. החקיקה עדיין לא הושלמה ויש הרבה שינויים שמתוכננים במערכת המס שנמצאים על הנייר, אבל עוד לא עברו את מסלול האישור בכנסת. בתוך אי-הוודאות
הזאת, רשות המסים מעדיפה להאריך את תוקף האישורים הקיימים ולדחות את הצורך בתיאום מס חדש, כדי להימנע מהפקת אישורים שעלולים להפוך ללא רלוונטיים תוך כמה שבועות.
מדרגות המס יתרחבו - מה זה אומר?
ההצעה של האוצר היא לבצע ריווח של מדרגות מס ההכנסה.
בישראל המס הוא פרוגרסיבי, כלומר כל חלק מהשכר ממוסה בשיעור אחר. עד סכום מסוים משלמים שיעור מס נמוך, ומעליו עוברים למדרגה הבאה עם מס גבוה יותר. המדרגות האלה מתעדכנות בדרך כלל לפי האינפלציה, אבל לא תמיד בקצב מלא.
מה שהאוצר מציע עכשיו הוא לא לשנות
את שיעורי המס עצמם, אלא להרחיב את טווחי השכר בכל מדרגה. בפועל זה אומר ששיעור מס מסוים יחול על שכר גבוה יותר מבעבר. אם היום, לדוגמה, שיעור מס של 20% חל עד שכר של כ-15 אלף שקל, הריווח יכול לדחוף את הסף הזה כלפי מעלה, כך שחלק גדול יותר מהשכר ימשיך להיות ממוסה
ב-20% ולא יגלוש למדרגה גבוהה יותר.
- של מי הכסף? העליון משאיר את ההכרעה לרשות המסים
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון להיום, מדרגות המס נותרו "קפואות" ברמה של השנה הקודמת. המדרגה הראשונה (10%) חלה על הכנסה של עד 7,010 שקל בחודש, המדרגה השנייה (14%) חלה על הטווח שבין 7,011 ל-10,060 שקל, והמדרגה השלישית (20%) נעצרת כיום ברמת
שכר של 16,150 שקל ברוטו. מעבר לסכום זה, העובד כבר "קופץ" למדרגת מס של 31%.
