מריל לינץ' מתכוננים לפרסום דו"ח וינוגרד: "הבחירות יוקדמו למחצית השנייה של 2008"

הכלכלנים מעריכים כי השוק חסין בפני זעזועים פוליטיים, ומכינים רשימה של מניות שיש לקנות במקרה של ירידות
עדי בן ישראל |

כלכלני מריל לינץ' מתחממים לקראת פרסום הדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד מחרתיים (ד'), והם צופים כי הדו"ח יביא לבחירות במערכת הפוליטית בישראל כבר השנה - אך לדבר לא תהיה השפעה על שוק המניות.

"אנו צופים כי הדו"ח יירד חזק על ראש הממשלה אהוד אולמרט, ויטיל עליו את מרבית האחריות לכשלים שהתגלו במלחמת לבנון השנייה", אומרים האנליסטים בסקירתם. "איננו מאמינים כי אולמרט ייכנע ללחץ הציבורי ויתפטר, אולם אנו מאמינים בבחירות מוקדמות בעקבות פרסום הדו"ח".

הכלכלנים, אשר סקירתם עלולה לבלבל ולחשוב שמדובר בפרשנים פוליטיים, מוסרים כי דו"ח וינוגרד יביא ללחץ על מפלגת העבודה לפרוש מהקואליציה, ושר הביטחון, אהוד ברק, לא יעמוד בלחץ ואכן יפרוש מהקואליציה. הדבר יביא לבחירות במחצית השנייה של השנה.

למרות הזעזועים הפוליטיים שצפויים, לטענת הכלכלנים, לפקוד את ישראל, השוק עצמו לא יגיב כיוון ש"הכלכלה הישראלית חסינה בפני זעזועים פוליטיים". האנליסטים מדגישים כי במידה והשוק אכן יגיב בירידות למתרחש בזירה הפוליטית, על המשקיעים לנצל את ההזדמנות ולאסוף מניות כדוגמת טבע, פרטנר, דלק רכב, בנק דיסקונט וכיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.