זהות במשבר
אמש (יום ד', 20 בספטמבר) היה המועד האחרון, להגשת הצעות למכרז תעודות זהות דיגיטאליות. כזכור, ראשי משרד האוצר, החשב הכללי וסגנו הבטיחו יותר מפעם אחת כי המכרז ייצא לדרך עד סוף השנה. אומנם המכרז אינו באחריותם, אלא מתבצע על ידי משרד הפנים, אבל היישום שלו קשור מאוד לפרויקטי ממשל זמין עליו אחראי החשב הכללי.
את טפסי המכרז קנו לא פחות מ-27 חברות, ביניהן חברות מובילות בשוק זה. אלא שעל פי ההערכות ששררו אמש בשוק, כאשר מנהלי המכרז במשרד הפנים יפתחו את תיבת המכרזים, הם צפויים להתאכזב.
ככול הנראה, רק שתי מעטפות אמורות להיות שם. האחת, כמה מפתיע, שייכת לחברת HP, החברה שזכתה במכרז הקודם, אבל לא יכלה לממש אותו בגלל החלטת בית משפט, והשניה לחברת SC2 חברה בת של נייסקום, שבמכרז הקודם הלכה עם HP וכעת הולכת לבד. ל-SC2 יש ניסיון בהנפקת כרטיסים חכמים עבור עובדי הממשלה, והיא גם מעורבת במכרז ענק לצבא האמריקני. לגבי HP , ההערכות הן כי החברה תשתף פעולה בין היתר עם דפוס בארי.
כל שאר החברות שרכשו את המכרז החליטו לוותר. בין החברות הללו ניתן למנות את נס, אקסנצ'ר, קומדע, טלדור, אס.סי.אס, יבמ, מוטורולה, סופר קום, תים, מלם, ועוד חברות לוויין שעוסקות בתחומים ספציפיים של המכרז.
אחד הגורמים שרכש את טפסי המכרז והחליט לא לגשת אמר לנו אמש: :" לא מצאנו את המכרז כסביר והחלטנו לפרוש מהמכרז לאספקת הכרטיסים ולהתמקד בשילוב החתימות האלקטרוניות המאושרות בכרטיס שייבחר".
הגשת המכרז נדחתה בפעם השלישית מאז פורסם לראשונה באוגוסט שנה שעברה. המועד הראשון היה דצמבר 2005 . מהר מאוד הודיעה הממשלה כי היא דוחה את המכרז לאפריל 2006, וכמה ימים לפני ההגשה נמסר כי המועד החדש הוא נובמבר. כעת מתברר שהמועד הרשמי הוא היום, יום חמישי.
במשרד האוצר הסבירו את הדחייה בכך שהיא נועדה לסייע לספקים לעמוד בתנאי המכרז, שאחד מהם הוא עמידה בתקינה בינלאומית לכרטיסים חכמים, תקינה שישראל לא אחראית לה אבל מחויבת לה. במשרד האוצר אמרו אז כי אם היו נשארים במועד ב', סביר להניח שמרבית הספקים היו נכשלים מפני שרובם לא היו מודעים לכך. מאחר ומטרת המכרז היא לצאת לדרך בשלב מסויים, ולא להכשיל ספקים, הוחלט לתת הארכה נוספת. אבל גם הארכה זו לא השפיעה במיוחד על הספקים. רבים מהם שהיו חלק מהמכרז הקודם שפוצץ על ידי בית המשפט לאחר שנתגלעו בו חורים רבים, החליטו להישאר מחוץ למשחק הפעם. HP היא החברה היחידה אשר נשארה מהסיבוב הקודם. ב-HP טענו כל הזמן כי פסילת המכרז לא הייתה במקומה, וכי המדינה איבדה זמן יקר לריק.
המכרז לתעודות זהות דיגיטליות יצא לדרך בתחילת שנות ה-2000, כאשר המטרה המוצהרת שלו היא לתת פתרון לזיופי התעודות שנוצלו בעיקר על ידי גורמים עוינים, כמו מחבלים מתאבדים בתקופת האינתיפאדה השניה. תעודת זהות חכמה אמורה להיות כרטיס עם שבב חכם, שיאפשר זיהוי של המחזיק בה באמצעים שונים, ברמות זיהוי שונות.
הממשלה יצאה למכרז BOT כאשר הכלל הוא שכל הוצאות הפיתוח וההפקה של התעודות הן על הזוכה והוא יחזיר לעצמו את ההשקעה מאגרה שתיגבה מכל אזרח שיחליף את התעודה שלו, בתהליך שיחל לאחר סיום המכרז, ויוסדר בחוק.
במכרז הראשון שלוש המתמודדות הראשיות היו HP , EDS ויבמ. בעקבות ערעור שהגישה EDS נפסל המכרז על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים תוך מתיחת ביקורת קשה על כותבי המכרז ועל דרך הניהול שלו.
כאשר פורסם המכרז החדש, הודיעו כל הצדדים חגיגית כי כל המסקנות הוסקו לגבי אופי המכרז וניתן יהיה לצאת לדרך. אבל לפחות אחד הסעיפים במכרז, כך אומרים יודעי דבר, קובע כי אם חברה הולכת לשת"פ עם גורם בינלאומי שיש לו ידע בייצור הכרטיסים החכמים, עליה להגיע להסכמה עם אותו גורם שכל הידע שלו - או במילים אחרות, הקניין הרוחני שלו - הופך להיות זמין עבור מנהלי המכרז ומדינת ישראל. זהו סעיף בעייתי, שלא רבים יכולים כנראה לעמוד בו.
במסגרת הדחיות במועד הגשת המכרז, הודיעה הממשלה כי ניתן יהיה לגשת למכרז ולסיים את הטיפול באישורים מהחברה השותפה בחו"ל במועד מאוחר יותר, כפוף כמובן לתוצאות המכרז.
ההערכות בקרב גורמים במשרד האוצר רחוקות מלהיות אופטימיות. למרות שהמכרז הינו באחריות משרד הפנים, הרי שיישומו ותפעולו יהיו באחריות אגף החשב הכללי. לכולם ברור כי תעודת זהות דיגיטלית לא תהיה לתושבי מדינת ישראל בקרוב, וכי המכרז עולה על מסלול מהיר של בג"צ ותקיעה לעוד הרבה שנים. את הבג"צ צפויה להגיש החברה שתפסיד במכרז, וכן חלק מן החברות שלא יכלו לגשת למכרז בגלל תנאים מגבילים או לא הגיוניים. כפי שכבר צוין 27 חברות רכשו את טפסי המכרז, ורק שתיים בפועל ניגשו אליו. זהו סימפטום המעיד על משהו בלתי תקין, בבחינת גזירות שהציבור אינו יכול לעמוד בהם.
בינתיים נמשיך להסתובב עם תעודות זהות מנייר, ונמשיך לחלום על כרטיס חכם, זיהוי ביומטרי, מידע אלקטרוני נגיש ועוד. במקביל, רצוי שמחלקת הבג"צים במשרד המשפטים תתחיל להתכונן.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
