לפני כשנה בדיוק, ביום שבו נכנס לתפקידו שר המשפטים, פרופסור דניאל פרידמן - התראיינה ל-ThePeople השופטת המחוזית עדנה בקשטיין, וסיפרה על פיילוט ראשוני שמתחיל בכמה בתי משפט בישראל. הפיילוט יאפשר לשופטים ולרשמים, לנהל משפטים באמצעות מסמכים דיגיטליים, על בסיס כרטיסים חכמים ו"גורם מאשר". בתפקידה כנשיאת בתי משפט השלום בתל אביב, ליוותה בקנשטיין את הפרויקט מקרוב. הפרויקט הזה הוא חלק מפרויקט גדול יותר - פרויקט ב.מ.ה למיחשוב כולל של בתי המשפט בישראל, אליו אמור להתממשק פרויקט "נט המשפט" - שחברת נס טכנולוגיות וחברות אחרות מובילות.

סיפור החתימה הדיגיטלית הוא אחד הסיפורים הפחות מלהיבים בתולדות המיחשוב במערכות הציבוריות. הוא החל בתנופה אדירה בשנת 2001, כאשר הכנסת חוקקה חוק היסטורי להסדרת הנושא של חתימה דיגיטלית. בעיני רוחם ראו חברי הכנסת שורה של גופים ציבוריים - כגון בנקים, חברות ביטוח, משרדי ממשלה, בתי משפט ואחרים – אשר מתקשרים ביניהם ללא נייר, מייעלים את העבודה והופכים את ישראל למדינה מתקדמת באמת.

הגוף הראשון שיישם את החוק הוא הרשות לניירות ערך. זו שינתה באופן דרמטי את כל תהליך הדיווח לבורסה, המתחייב על פי חוק, וגרמה לשורה ארוכה של חברות ציבוריות להתארגן בהתאם.

חתימת החוק הדיגיטלי הביאה לעולם שני "גורמים מאשרים" - קומסיין וסקיורנט. "הגורם המאשר" הוא הגוף המוסמך על ידי מדינת ישראל לאשר חתימה אלקטרונית. כעבור שנתיים לערך הודיעה סקיורנט על החזרת המנדט לממשלה והפסיקה את פעילותה בתחום. השחקן היחיד שנותר הוא חברת קומסיין, חברה בת של קומדע, בראשותו של זאב שטח.

מאז, בשטח לא קרה דבר. חוק החתימה הדיגיטלית לא כלל שיניים שיאפשרו לממשלה לאכוף את ההגירה לכרטיס חכם בעבודה מול לקוחותיהם. השקעות של מיליונים, אותם עשו שני הגורמים המאשרים, עמדו לרדת לטמיון. הודעתה של סקיורנט על הפסקת פעילותה בתחום, יצרה זעזוע בשוק והרחיקה עוד יותר את הגופים שהיו אמורים להשתמש בכרטיסים חכמים. שטח נותר זאב בודד במערכה. הוא המשיך לעשות נפשות לכרטיס החכם בשירות הציבורי. זאת, לצד פרויקטים שעשה במגזר העסקי, שם התועלות של השימוש בכרטיס חכם מבוסס גורם מאשר - ברורות לחלוטין. במקביל, החלה הממשלה להנפיק כרטיסים חכמים לעובדי המדינה ומוסדות ציבור, עובדה שהכעיסה מאוד את קומדע והביאה אותה לעימותים קשים עם ה"ה איציק כהן את בועז דולב, כמו גם החשב הכללי אז, רו"ח ד"ר ירון זליכה. לאורך כל הזמן טען שטח בעקשנות, כי מדינת ישראל חייבת ליישם את נושא החתימה הדיגיטלית, וכי אין לו ספק שזה יקרה - במוקדם או מאוחר. לכל אלו, נוספה כמובן, השערורייה של מכרז תעודות הזהות הדיגיטליות – אשר היה אמור להיות מבוסס גם שבב, שהוא כרטיס חכם. גם במכרז זה, אם היה מתממש – נדרשה היתה מעורבות של "גורם מאשר".

כידוע, בין השחקנים הראשיים במערכת המשפט, נמצאים גם עורכי הדין. האפשרות שהם יוכלו לתקשר עם השופטים באמצעות מסמכים דיגיטליים, על ידי שימוש בכרטיס חכם (המאושר על ידי "גורם מאשר"), ריגשה מאוד את השופטת בקנשטיין בעת שפגשנו אותה לפני כשנה. השופטת ראתה בעיני רוחה בתי המשפט בעידן החדש - נקיים מניירת, יעילים ומהירים יותר.

בימים אלו נעשה צעד חשוב מאוד בכיוון זה. הניירת היא מסממני הסחבת שמאפיינת את עבודת בתי המשפט - סחבת שגורמת לעיכובים ולעינויי דין מזעזעים. הרפורמה אותה רוצה להוביל השר פרידמן במערכת המשפט, צריכה להתחיל קודם כל בעידוד ובדחיפה של מערכת המשפט להשלים את פרויקטי "נט המשפט" ו-ב.מ.ה. מימושם של אלו יאפשר לעורכי הדין לתקשר בינם לבין עצמם באופן דיגיטלי, כמו גם בינם לבין השופטים ומערכת בתי המשפט.

היישום של הפרויקט הזה, יכניס ללא ספק, דם חדש לחוק החתימה הדיגיטלית, לכרטיסים החכמים ול"גורם המאשר" הפרטי היחיד שנותר - חברת קומדע. יכול להיות שהשמועות על מותו של החוק הזה היו מוקדמות מדי. טוב תעשה הממשלה, אם תקבל החלטה אסטרטגית כיצד לקדם את הנושא ביתר המוסדות הציבוריים שתחת השפעתה. זאת לצד הגברת שיתוף הפעולה עם "הגורם המאשר" הקיים, או מינוי גורם נוסף. או - כל פתרון אחר שיקדם את הנושא במערכות הציבוריות האחרות שזקוקות לפתרון זה, לא פחות מבתי המשפט.