גלובטק תייבא ציוד קצה סלולרי ללא החברות המקומיות
חברת גבלוטק, זכיינית בלעדית ליבוא מוצרי Jablotron לישראל, קיבלה אישור לייבוא מכשירים סלולאריים מבוססי GSM באופן עצמאי. מדובר בצעד חסר תקדים, בו משרד התקשורת מאשר לחברה חדשה, לאחר שהוכיחה ועמדה בכל הקריטריונים שנדרשו, להיכנס לתחום של ייבוא ושיווק חופשי של ציוד סלולארי, שלא באמצעות חברות הסלולאר.
המכשירים שאושרו לייבוא הם: מכשיר טלפון סלולארי שולחני ייחודי, אזעקת GSM לרכב ומודם סלולארי לשליטה על בית חכם באמצעות כל מכשיר טלפון או דרך רשת האינטרנט.
כל המכשירים פועלים באמצעות כרטיס SIM ומותאמים לפעול ברשתות של פרטנר וסלקום.
מנכ"ל גבלוטק, גיל בדיחי, מציין, "אנו זיהנו את מוצריהם האיכותיים והייחודיים של חברת Jablotron צ'כיה והחלטנו לייבאם לישראל וזאת תוך הקפדה על איכות ושירות הלקוח. לאחר תהליך ארוך ומתיש מול משרד התקשורת שארך קרוב לשנה, הוכחנו כי אנו זכאים לקבלת רישיונות הייבוא. נשמח לשיתוף פעולה שיווקי מצד המפעילים ומצד כל גורם אחר העוסק בתחום".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
