הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.

טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:

• הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
• הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא מופסד?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.

במהלך הכהונה שלו שווי הבנק עולה, והשנה לאומי חוצה לראשונה שווי של 100 מיליארד שקל. לפי הערכות בשוק, השווי של לאומי בתקופת הכהונה שלו גדל פי שלושה. בסביבת העבודה שלו מתארים קצב גבוה וניהול ענייני עם מעט סמול טוק, ודרישה לעמידה ביעדים בקצב מהיר, גישה שמתחברת גם להרגלים האישיים שלו כמי שמקפיד על ריצות למרחקים ארוכים.

הדגש על דיגיטל ובינה מלאכותית מקבל ביטוי גם במבנה הניהולי. פרידמן ממנה את אייל אפרת, שהיה סמנכ"ל טכנולוגיה, לתפקיד סמנכ"ל החטיבה הבנקאית, מהלך שמכניס שפה טכנולוגית ישירות לקו העסקי. בסביבת הבנק מצביעים גם על שקט תעשייתי אחרי ההסכם עם ועד העובדים שנחתם לפני כשנתיים וחצי, ועל נטייה לבצע שינויים פרסונליים כשמהלך לא מתקדם בקצב הרצוי, כולל החלפת מנכ"ל לאומי פרטנרס אחרי שנתיים וחצי. מאחורי הקלעים הוא גם נשען על שיחות קבועות עם יועצים חיצוניים.

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

בצד השיווקי לאומי מחדד השנה את המסר סביב שירות ומציב את הנושא בקדמת הבמה מול מזרחי טפחות. בין הצעדים שננקטים פתיחת מוקדים שפועלים 24 שעות ביממה וחשיפה של טלפונים ישירים של מנהלי סניפים, במטרה לחזק זמינות ולשנות את חוויית הקשר עם הבנק. במקביל פרידמן נוכח יותר בכנסים ובאירועים בארץ ובעולם, והוא בין המנכ"לים שמופיעים יותר כלפי חוץ.

• גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
• ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

ידין ענתבי בבנק הפועלים מקדם דיגיטל ומתמודד עם המתח מול הוועד