פיסקר
צילום: יוטיוב/FISKER

אפסייד של 100%+ לפיסקר: ״יש הרבה דגים בים אך החברה בולטת לטובה״

בבנק אוף אמריקה משיקים סיקור על חברת הרכב החשמלי עם המלצת "קנייה" ומחיר יעד של 31 דולר. אנליסט הבנק מציין כי הם מזהים יתרונות בחדירה של החברה לשוק ובאסטרטגיית המסחור שלה, ומסבירים כי המכפילים שנתנו לה אפיינו גם את טסלה בתחילת הדרך
איתי פת-יה | (2)

בנק אוף אמריקה מסתמן כמאמין גדול בחברת הרכב החשמלי FISKER INC . בבנק ההשקעות השיקו היום סיקור על המניית עם המלצת ״קנייה״ במחיר יעד של 31 דולר, המשקף לה אפסייד של לא פחות מכ-140% על השער בזמן כתיבת שורות אלה.

 

״על אף שיש הרבה דגים בים של שוק הרכב החשמלי, פיסקר בולטת לטובה״, כותב ג׳ון מרפי באנליזה על החברה של הבנק, ומוסיף כי הוא צופה שעלייה בנתוני הזמנות הרכבים ו״בום״ כפי שהוא מגדיר זאת של השוק כולו, ידחוף קדימה איתו גם את פיסקר. ״ההמלצה שלנו מבוססת על תפיסתנו לפיה פיסקר, על אף שהיא עדיין אחת מיני רבות בתעשייה הזו, מקדמת את המעבר לשימוש ברכבים חשמליים״, אמר. 

 

עוד פורט כי החברה מתאפיינת בייצור גמיש, שכן הדגמים שלה יכולים לעשות שימוש בפלטפורמות שונות לרכב, ומכאן שניתן להוציאם למיקור חוץ - כפי שאכן קורה בשיתוף הפעולה שלה עם פוקסקון (היצרנית הראשית של אייפונים עבור אפל) וכן מול חברת הטיר-1 מגנה. מרפי כותב כי בבנק אוף אמריקה ״רואים יתרון בכחלק מהאספקטים של החדירה של החברה לשוק ואסטרטגיית המסחור שלה, וכן מאמינים כי המוצר של פיסקר משכנע יחסית״. 

 

בצד ההמלצה הוסבר כי זו מסובבת על מכפילים של 0.7 על המכירות החזויות ל-2025 ושל 7 על ה-EBITDA הצפוי, ״מה שפחות או יותר עולה בקנה אחד עם המכפילים המוקדמים של TESLA INC (כלומר, הצבססות על חמש שנים קדימה) וכן עם המכפילים הממוצעים של יצרניות הרכבים החשמליים, המשקפים את השלבים הראשוניים עדיין של תעשייה זו ואת התחרות החזקה שבין השחקניות השונות בה״.

 

אגב התחרות המדוברת, היא שהביאה בין השאר לירידה של 40% במניית פיסקר מאז השיא בנובמבר, זמן לא רב אחרי שהחלה להיסחר בנאסד"ק בתום מיזוג עם שלד הספאק Spartan Energy. ועדיין, החברה קיבלה חמש המלצות ״קניה״, שלושה דירוגים ניטרליים והמלצת ״מכירה״ אחת בלבד. רק אתמול ירדה בכ-7% בצל התאונה המתוקשרת ברכב טסלה שגרמה למותם של שני אנשים, ואילו נראה כי היום ההמלצה של בנק אוף אמריקה מצליחה למשוך את המנייה למעלה, כשהיא עולה בכ-4%.

 

פיסקר צפויה להוציא לשוק את הדגם הראשון שלה, ״אושן״ הוא נקרא, ב-2022 עם תג מחיר שמתחיל ב-37,599 דולר. בבנק אוף אמריקה צופים לו 14,000 אלף הזמנות. טווח הנסיעה של הרכב בהתבסס על הסוללה שתותקן בו צפוי להיות בין 250-300 מייל, הרכב בגרסתו המהירה ביותר יוכל להאיץ למהירות של 60 מייל לשעה תוך 2.3 שניות. עד 2025 בחברה מתכוונים להשיק שלושה דגמים נוספים.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    sam 21/04/2021 05:05
    הגב לתגובה זו
    יש הרבה חברות טובות אבל מעל כולם NIO
  • 1.
    נשמע מבטיח 20/04/2021 21:39
    הגב לתגובה זו
    רק בסין טוענים שיש מאות חברות שמנסות לייצר רכב חשמלי
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.