משק החשמל בישראל מצוי בצומת דרכים. שינויים טכנולוגיים, סביבתיים וחברתיים מייצרים מציאות חדשה: מעבר לחשמול, חדירת רכבים חשמליים, פריחת מרכזי נתונים וכניסת בינה מלאכותית (AI) הצפויה להקפיץ את הביקוש לחשמל בקצב חריג. כדי להבטיח משק חשמל אמין ותחרותי לציבור, הרגולציה חייבת להיות כזו שמאפשרת לשוק להגיב במהירות לשינויים הבלתי צפויים.

קיים קושי אינהרנטי לחזות את הביקוש לחשמל. בשנת 2017, פרסם בנק ישראל תחזית שלפיה בשנת 2024, בתרחיש הגבוה, יעמוד הביקוש לחשמל על כ־72 מיליארד קוט״ש. בהשוואה לצריכה בפועל ב-2017 בהיקף של כ-62 מיליארד קוט"ש, מדובר בתחזית גידול של כ-16% בסה"כ, שמשקפת קצב גידול שנתי ממוצע חזוי של כ־2% לשנה. מנתונים שפרסמה לאחרונה רשות החשמל עולה כי הביקוש לחשמל בפועל, בשנת 2024, עמד על 80.4 מיליארד קוט"ש, המשקפים עליה של כ-30% לעומת 2017,  בקצב גידול שנתי ממוצע של כ-3.7% בשנה, כמעט כפול מקצב הגידול בתחזית בנק ישראל. יצוין כי בשנת 2024 לבדה צמח הביקוש לחשמל בהיקף של 4.4% ביחס ל-2023, וזאת עוד בטרם נכנסו לתמונה ה- AI ומרכזי נתונים עתירי אנרגיה.  

גם כאשר התמונה מתבהרת, הרגולטור שעדיין מתפקד כמתכנן מרכזי, מגיב באופן טבעי בקצב מתון יותר. במשך שנים רבות לא אושרו בישראל תחנות כוח חדשות. במאי 2023 אישרה הממשלה הנוכחית הקמה של שתי תחנות כוח נוספות. באוגוסט 2024 קבעה רשות החשמל מכסה להקמת שתי תחנות בלבד. במרץ 2025 לאור הגידול בתחזית הביקוש, החליטה רשות החשמל לעדכן את החלטתה: הגדילה את המכסה לארבע תחנות והכפילה את שיעורי הזמינות שהובטחו בהחלטה הקודמת. בנוסף לכך, לאור הגידול בתחזית הביקוש, הורתה ממשלת ישראל באוקטובר 2024, על פתיחת שערי הות"ל לתכנון תחנות כוח חדשות וזאת במטרה להקים עוד לפחות 13 תחנות כוח חדשות הנדרשות בעשור הבא, מתוכן לפחות חמש באזור מרכז הארץ עד לשנת 2035. מדובר בהחלטה משמעותית ביותר שהניעה מחדש את פעילות ייזום תחנות הכוח במדינת ישראל.

הקמת תחנת כוח בישראל, בדומה לפרויקטי תשתיות מורכבים, לוקחת שנים רבות: מהתכנון, דרך היתרי הבנייה, ועד להקמה וחיבור לרשת. לרוב חולף יותר מעשור מהרגע שבו החל תכנון התחנה ועד שהתחנה מתחילה לייצר חשמל בפועל. עובדה זו מחייבת הגדלת גמישות בצד ההיצע, באופן שיאפשר תגובה מהירה ומענה לשינויים בביקוש לחשמל. במצב הקיים, בו השוק מנוהל במכסות ייצור, כל עיכוב בקבלת החלטות עלול להתגלגל לפגיעה באמינות משק החשמל ולעלייה במחירי החשמל לציבור. דוגמה לכך, ניתן לראות בדברי ההסבר של רשות החשמל להחלטתה במרץ 2025 להגדיל את שיעור הזמינות לתחנה הראשונה שתסגור פיננסית בגוש דן. לטענת הרשות, לאור העובדה שבמועד ההחלטה הייתה קיימת רק תחנה אחת עם תכנית מאושרת בצפון גוש דן, משק החשמל נדרש לשלם עוד כ-350 מיליון שקלים בערכים מהוונים כדי להבטיח את הקמתה. אמנם מדובר במענה אחראי של הרגולטור שנעשה כדי להבטיח את אמינות האספקה, אך קבלת ההחלטה באיחור תעלה לציבור סכום לא מבוטל.

• המועמד לנגיד בנק ישראל נעצר בחשד לקבלת שוחד, והממציא הדגול הולך לעולמו
• בכמה יעלה חשבון החשמל שלנו בגלל ChatGPT?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אחד האירועים המעצבים של שוק החשמל בשנים האחרונות הוא הליברליזציה של משק החשמל הישראלי. עד לא מזמן, כמעט כל החשמל בישראל יוצר ונמכר דרך חברת החשמל. בעשור האחרון ובדגש על השנתיים האחרונות, התמונה השתנתה באופן דרמטי. הודות לשינויים משמעותיים שהובילה הממשלה ורשות החשמל, כיום כ-60% מהחשמל מיוצר על ידי גורמים פרטיים, כאשר במקביל נפתח שוק אספקת החשמל לתחרות וכלל משקי הבית יכולים לרכוש חשמל מוזל מספקים פרטיים. לצד ההזדמנות להציע חשמל מוזל ללקוחות, לשוק האספקה עשויה להיות תרומה מהותית גם בפיתוח ושכלול מקטע הייצור בשוק החשמל.

ברקע הירידות במחירי הנפט, שירד לאחרונה מתחת ל-60$ לחבית, הרמה הנמוכה מה 5 חודשים, ארה״ב חוזרת להעמיק את כרית הביטחון האנרגטית שלה. משרד האנרגיה האמריקאי הודיע כי הוא מבקש לרכוש כמיליון חביות נפט נוספות לטובת מאגר החירום האסטרטגי (SPR). מדובר על צעד קטן בהיקף שלו, אבל גדול במשמעות שלו, כאשר ארה"ב רוכשת נפט כשהיא מזהה מחיר סביר ורוצה לבנות מחדש את המגן לשעת משבר. מועד ההגשה לקנייה הקרובה כבר נקבע, והמסר לשוק ברור: אחרי תקופה על הגדר, ארה״ב עוברת לצד הביקוש.

מאחורי המהלך

כדי להבין את המהלך צריך לחזור לשנים 2022-2023, עת החזרה לשגרה מהקורונה ותחילת המלחמה בין רוסיה ואוקראינה, אז ניהל הממשל בארה"ב את העליות במחירי האנרגיה דרך מאגר החירום שלו עם שחרור חסר תקדים של עד 180 מיליון חביות, מיליון חביות ביום למשך כחצי שנה, אשר נועד לרכך את זעזועי המחיר שאחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה ולצנן את האינפלציה בארה״ב. זה עבד אם כי ההשפעה הייתה חלקית בעוד העלות הייתה ירידה חדה ביתרות המאגר. במסמכי הבית הלבן ומשרד האנרגיה צוין במפורש שמדובר בגשר זמני עד שהפקה מקומית תעלה, והיקף הנפט ששוחרר הוגדר כהיסטורי.

מאז, משרד האנרגיה בארה"ב (DOE) התחיל למלא מחדש בהדרגה, גם ברכישות נקודתיות במחיר ממוצע של כ-76 דולר לחבית וגם בביטול מכירות מחייבות שתוכננו לשנים הקרובות, אבל הדרך חזרה לרמות הגבוהות של המאגר עוד ארוכה. לפי הנתונים השבועיים של הסוכנות לאנרגיה, בתחילת אוקטובר 2025 החזיק ה-SPR קצת מעל 407 מיליון חביות, הרבה מתחת לשיאים שלפני המשבר, אך גבוה מהשפל של אמצע 2023. הקנייה של מיליון חביות כעת מצטרפת למסגרת המדורגת הזו.

קצת על המאגר

ה-SPR עצמו הוא תוצר של הטראומה האנרגטית של שנות ה-70. אחרי אמברגו הנפט שהזניק את מחירי האנרגיה בעולם המערבי, הקונגרס אימץ את חוק האנרגיה והשימור (EPCA) ויצר מאגר שיוכל לייצב את המשק ברגעי חירום. עם קיבולת מורשית של כ-714 מיליון חביות וחיבורים ישירים לרשת צינורות ולבתי הזיקוק המרכזיים, מדובר באחד המאגרים המשמעותיים בעולם

• החשיפה העיתונאית שהובילה לקריסתה של ענקית האנרגיה האמריקאית ומה קרה היום לפני 52 שנה
• המדינה שפנתה לסיוע לאחר פיחות של 70% במטבע ומה קרה היום לפני 77 שנה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7