מארק מוביוס: המניות התאילנדיות זולות וגם המטבע
מארק מוביוס, שקרן טמפלטון אותה הוא מנהל משקיעה מזה כשני עשורים במניות בתאילנדיות, אמר כי שוק המניות בכלכלה השניה הגדולה באסיה זול, כמו כן המטבע במדינה מתומחר בחסר של 14%.
"אנחו אוהבים את תאילנד מאחר ואנחנו קונים את המניות הזולות ואת המטבע", אמר מוביוס המנהל השקעות בשווי של 20 מיליארד דולר בסאן מטאו, קלינפורניה, עבור קרן טמפלטון, במסגרת הרצאה שהעביר בבנקוק היום. "זאת הסיבה שבגללה בחרנו בתאילנד", המשיך עוד.
ראש ממשלת תאילנד, אבהיסיט וג'ג'יבה סיים 12 ימים של סמכויות חירום מיוחדות לאחר שמתנגדים לממשל חסמו כבידים במדינה, הציטו אש ותקפו את מכוניתו. הבנק המרכזי בתאילנד אמר השבוע כי הכלכלה עלולה לרשום צמיחה שלילית מעבר לציפיות, בד בבד שהמצב הפוליטי לא מאפשר לממשל להאיץ אותה.
מדד ה- SET התאילנדי הוסיף לערכו 5.4% מתחילת השנה, בהשוואה לעלייה של 0.1% במדד MSCI של אסיה פאסיפיק. המדד בתאילנד צנח ב-48% בשנה שעברה, הירידה החדה מאז 1997, אז הפיחות החד במטבע התאילנדי הביא למשבר באסיה.
מטבע הבאט התאילנדי איבד 1.4% במהלך שלושת החודשים האחרונים, והיה בעל הביצועים הגרועים בקרב 10 המטבעות הסחירים ביותר באסיה בהוצאת היאן היפני. אבל הוסיף 0.3% במהלך השבוע.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
