הנאסד"ק ממשיך להתדרדר: אלווריון קופצת ב-5%

הערכות אנליסט מ-S&P מסייעות למניה להתאושש. מדד הנאסד"ק כבר מתחת ל-2,180 נק'. אקוויטי 1 יורדת ב-6% על רקע הצעת רכש שנתנה. דלתא 3 נופלת ב-6% לשפל בן 4 חודשים
רם דגן |

בבורסות של וול-סטריט נמשכת מגמת המסחר השלילית. למרות שנתוני התעסוקה לחודש יולי היו טובים מן הצפוי, שהרי המשמעויות הנלוות של הנתון מגבירות חששות בקרב המשקיעים. במישור המוניטרי הראשוני חוששים בשוק היום, כי איתות נוסף משוק העבדוה על החוסן של הכלכלה האמריקנית יגביר את הסיכוי להמשך העלאת הריבית.

בנוסף חוששים המשקיעים, שהתחממות שוק העבודה עשויה ליצור לחצים אינפלציונים על רקע העובדה שליותר אמריקניים יהיה בתקופה הקרובה יותר אמצעים כספיים שיגבירו את הביקוש המצרפי בשוק.

מדד הנאסד"ק יורד בשעה האחרונה ב-0.58% ל-2,178 נקודות. מדד הדאו-ג'ונס משיל 0.45% ל-10,563 נקודות. המדד מושפע בעיקר ממחירי הנפט שנסחרים סביב רמת ה-62 דולר לחבית.

מניותה של תרו נסחרות בירידה 2%, זאת למרות יום שני רצוף של דיווחי FDA לחברת הפארמצבטיקה הישראלית. היום היא דווחה, כי קיבלה את איזור רשות התרופות והמזון האמריקנית ליצור גירסה גינרית לקרם ה-Ultravate של Bristol-Myers. שווי השוק ב-2004 של הקרם שנועד לטיפול בדלקות עור נאמד בכ-24.7 מיליון דולר.

מניותה של אלווריון מזנקות ב-5%. האנליסט, Todd Rosenbluth מחברת הדירוג S&P, העריך היום, שאלווריון תתחיל להנות ממכירות WIMAX במהלך הרבעון השלישי, זאת על רקע השקת שבב זול יותר של אינטל. אלווריון איבדה בימים האחרונים כ-15% על רקע התוצאות המאכזבות שהציגה.

אקוויטי וואן פרסמה אמש הצעת רכש עבור מניות חברת הנדל"ן סידר (CDR) ב-17 דולר למניה, 14% מעל מחירה בשוק ובהיקף כולל של קרוב ל-350 מיליון דולר. מניות אקוויטי יורדות ב-5.6%.

ספקית הבילינג הישראלית, אמדוקס דיווחה על השלמת רכישת Longshine הסינית. העיסקה, המוערכת בסכום כולל של 30 מיליון דולר, מהווה את הכניסה של אמדוקס לשוק הסיני. לאמדוקס תהיה אפשרות להרחיב את גודל העיסקה בהתאם לביצועי החברה. אמדוקס שנזכרה גם היא במהלך סקירת האנליסט של S&P כחברה שאמורה להנות מתהליכי המיזוג בשוק הטלקום האמריקני, עולה ב-0.25%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.