הארכת חופשת לידה לאם
חוק עבודת נשים, התשי"ד – 1954, קובע שאם עובדת זכאית לחופשת לידה של 12 שבועות, אשר ניתנת להארכה במספר מקרים שונים -
1. במקרה שבו היולדת חלתה ואושפזה בזמן חופשת הלידה לתקופה העולה על שבועיים.
2. במקרה שבו הרך הנולד חולה ומאושפז לתקופה העולה על שבועיים.
· בשני המקרים האלה, ניתן להאריך את חופשת הלידה לתקופת האשפוז אך לא ליותר מ-4 שבועות, כך שסך תקופת חופשת הלידה היא 16 שבועות.
· יצוין כי בעב"ל 1276/01 הלנה פלוטקין נ. המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 31.5.2004, נפסק כי הארכת חופשת לידה עקב אשפוז אפשרית רק בתנאי של שבועיים אשפוז רצופים. במילים אחרות, תקופה אחת ולא מספר תקופות שצירופן מגיע ל-14 ימי אשפוז.
3. בלידה של יותר מילד אחד. במקרה זה האם היולדת זכאית להאריך את חופשת הלידה בשבועיים נוספים בעד כל ילד נוסף, מעבר לראשון, שילדה.
4. במקרה שבו הרך הנולד חייב להיות מאושפז בבית חולים לתקופה של 12 שבועות או יותר, בתוך חופשת הלידה. במקרה זה תוארך חופשת הלידה ב-4 שבועות. הארכת חופשת הלידה בנסיבות אלה, יכולה להיות בנוסף להארכות האמורות לעיל, ובתנאי שההארכות האמורות לעיל לא יעלו יחד על 4 שבועות. יצויין כי במקביל תוקן חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 71). בתיקון נקבע כי מבוטחת שהאריכה את תקופת חופשת הלידה בשל הסיבה האמורה לעיל תהיה זכאית, בעד תקופת ההארכה האמורה, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם.
אפשרות זו חלה על מבוטחת שילדה בתקופה שמיום 1.4.2004 עד ליום 1.10.2005.
5. עובדת שהילד אשר ילדה חייב להיות מאושפז בבית החולים לתקופה של 6 שבועות או יותר, בתוך תקופת חופשת הלידה, זכאית להאריך את חופשת הלידה באופן מדורג בהתאם למשך אשפוזו של היילוד, כמפורט להלן, לפי התקופה הארוכה מבניהן:
· עובדת שילדה אושפז לתקופה של 6 שבועות לפחות, תהיה זכאית להאריך את חופשת הלידה בשבוע נוסף.
· עובדת שילדה אושפז לתקופה של 8 שבועות לפחות, תהיה זכאית להאריך את חופשת הלידה ב-2 שבועות.
· עובדת שילדה אושפז לתקופה של 10 שבועות לפחות, תהיה זכאית להאריך את חופשת הלידה ב-3 שבועות.
· עובדת שילדה אושפז לתקופה של 12 שבועות לפחות, תהיה זכאית להאריך את חופשת הלידה ב-4 שבועות.
יצוין כי במקביל תוקן סעיף 51(א2) לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 80) ונקבעה זכאותה של העובדת לדמי לידה נוספים בעד תקופת ההארכה.
אפשרות זו חלה על מבוטחת שתלד ביום 1.10.2005 ואילך.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
