הפקקים בדרך לשינוי: אחרי 30 שנה, רשויות התחבורה המטרופוליניות יוצאות לדרך

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להקמת רשויות תחבורה ציבורית מטרופוליניות. מדובר במהלך מבני שנדון בישראל במשך יותר משלושה עשורים, ונועד להעביר חלק מהתכנון והניהול של התחבורה הציבורית מהשלטון המרכזי לגופים אזוריים שיפעלו במטרופולינים הגדולים.

בשלב הראשון צפויות לקום רשויות תחבורה מטרופוליניות בגוש דן, בירושלים ובחיפה. בהמשך ניתן יהיה להרחיב את המודל גם לאזורים נוספים בארץ. לצד הרשויות האזוריות, החוק כולל גם הסדרה של רשות ארצית לתחבורה ציבורית, שתעסוק במדיניות, תקינה, תקצוב ופיקוח ברמה הארצית. המהלך נעשה כדי להתמודד עם אחת הבעיות המרכזיות של התחבורה בישראל: פיצול סמכויות בין משרד התחבורה, הרשויות המקומיות, חברות התשתית, מפעילי התחבורה הציבורית וגופי התכנון. כיום, החלטות על קווים, תדירות, נתיבי תחבורה ציבורית, תחנות, חניוני “חנה וסע” ותיאום בין אמצעי התחבורה מתקבלות לא פעם על ידי גופים שונים, ללא גורם אחד שמנהל את כלל המערכת במרחב העירוני.

מה ישתנה בניהול התחבורה בגוש דן, בירושלים ובחיפה

הרשויות המטרופוליניות אמורות ליצור גוף אחד שיתכנן ויתאם את התחבורה הציבורית במרחב האזורי. משמעות הדבר היא ניסיון לחבר בין אוטובוסים, רכבות, רכבות קלות, נתיבי תחבורה ציבורית, שבילי אופניים, חניונים ומוקדי תעסוקה. הרעיון הוא שמי שמכיר את צורכי השטח יוכל לקבל החלטות קרובות יותר לציבור. 

במקום שמשרד ממשלתי בירושלים יקבע לבדו כיצד ייראה קו אוטובוס בין עיר אחת לאחרת, לרשות המטרופולינית תהיה יכולת גדולה יותר לבחון את הביקושים בפועל, את עומסי התנועה, את מיקום מוסדות החינוך, בתי החולים, אזורי התעסוקה ושכונות המגורים. הרשויות אמורות לפעול בשיתוף המדינה והרשויות המקומיות. הן לא יחליפו את משרד התחבורה ולא יהיו עצמאיות לחלוטין מהמדינה, אך הן צפויות לקבל תפקיד מרכזי יותר בתכנון השירות, בקידום פרויקטים ובתיאום בין הערים השונות במטרופולין.

 הציפייה היא שהמודל יסייע גם בפרויקטים שנתקעים כיום בין גבולות מוניציפליים. קו אוטובוס, נת"צ או מסוף תחבורה אינם מסתיימים בגבול של עיר אחת, אך במקרים רבים נדרשים אישורים, תקציבים ותיאומים בין כמה רשויות. גוף מטרופוליני אמור לאפשר הסתכלות על כל האזור כרשת תחבורתית אחת.

במשרד האוצר מציגים את הקמת הרשויות כחלק מהמאמץ להפחית את התלות ברכב הפרטי. השאיפה היא לשפר את אמינות התחבורה הציבורית, לקצר זמני נסיעה ולהגדיל את מספר הנוסעים שיבחרו באוטובוס, ברכבת או ברכבת הקלה במקום ברכב.

המהלך עשוי להשפיע גם על מדיניות החניה, על הקמת חניוני “חנה וסע”, על שילוב אופניים וקורקינטים בתחנות רכבת ועל תכנון שכונות חדשות סביב צירי תחבורה ציבורית. המטרה היא לא רק להוסיף קווים, אלא לייצר מערכת שבה אפשר לעבור בקלות יחסית מאמצעי תחבורה אחד לאחר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם, ולכן נדרשים כלי ניהול מתקדמים יותר. הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות היא רפורמה שנמצאת בקונצנזוס מקצועי רחב כבר למעלה מ-30 שנה, ומהווה סטנדרט מקובל בכל המדינות המפותחות. הרשויות החדשות יאפשרו תכנון וניהול יעילים יותר של מערכות התחבורה במטרופולינים, שיתוף פעולה הדוק יותר עם הרשויות המקומיות והאצת פתרונות שיסייעו לשפר את התחבורה הציבורית, לצמצם את הגודש בכבישים ולחסוך זמן יקר למיליוני אזרחים".

יו"ר פורום האקלים הישראלי ד"ר דב חנין ציין: "ישראל נמצאת במשבר תחבורה עמוק. אישור הצעת החוק להקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות הוא צעד בכיוון הנכון. ענף התחבורה הוא אחד הענפים המרכזיים האחראיים על פליטות גזי חממה, שתורמים להחרפת משבר האקלים. התלות הכבדה ברכב הפרטי מעמיסה על הכבישים, מזהמת את האוויר ומגדילה את טביעת הרגל האקלימית של ישראל".

• בג"ץ הוציא צו על תנאי בנוגע למינויו של יהודה אליהו למנהל רמ"י
• 21 הנפקות ו-73 מיליארד שקל גיוסים; ברשות ני"ע מסכמים את 2025

לאחר אישור הוועדה, ההצעה עוברת למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית.