ישראל חוגגת 66 שנים להיווסדה, וכמו כל מדינה בהיסטוריה גם היא חווה מעין 'כאבי גדילה'. למרות ששוק המניות קרוב לשיא כל הזמנים, המצב הכלכלי בארץ רחוק מלהיות מושלם. Bizportal שוחח עם פרופסור צבי אקשטיין, דיקאן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה, על מצבה של ישראל כיום ואיפה עוד אפשר להשתפר.

פרופ' אקשטיין מכהן בתפקידים שונים באקדמיה בארץ ובארה"ב מאז 1980, ובין השנים 2006 עד 2011 כיהן כמשנה לנגיד בנק ישראל סטנלי פישר. בעבר כיהן בראשות ועדות ממשלתיות שונות ובוועדות השקעה במספר בנקים, וזכה למספר רב של תארי כבוד באקדמיה ומחוצה לה.

איפה אתה רואה את ישראל 2014, עם הריבית הנמוכה שאנשים רבים חושבים שהיא לא מתאימה למצב הקיים?

"קודם כל אני אתקן", אומר אקשטיין. "אני לא חושב שהריבית הנמוכה לא מתאימה למצב הכלכלי בארץ. האינפלציה בחלק התחתון של היעד, הריביות בעולם נמוכות, ומדיניות הריבית הנמוכה נתמכת בכך שהשקל חזק מאוד, ויש לו השפעה מסוימת על היצוא במשק".

ומה אתה אומר על הכתבה המאיימת בפורבס שאמרה שהריבית הנמוכה מנפחת כאן בועה שעומדת להתפוצץ?

"אני לא חושב שזה נכון",עונה הפרופסור. "עוד לא קראתי את הכתבה הזו אבל אני לא חושב שישראל לקראת פיצוץ אינפלציוני. המשק נמצא בהתמתנות מסוימת הוא צומח בפחות מ-3% בשנה, במיוחד אם מורידים את השפעת הגז, ולמעשה הצמיחה ממותנת, כלומר נמוכה מהצמיחה הפוטנציאלית. אז אם מדברים על מדיניות מוניטרית, בזמן שהצמיחה ממותנת, השקל חזק מכפי שהוא צריך להיות, והאינפלציה נמוכה מהיעד אז עדיף ריבית שהיא בגבול התחתון".

• ישראל עוזבת את אירלנד: אישור הנפקות האג"ח יעבור ללוקסמבורג
• מודי'ס: דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי - Baa1 - התחזית שלילית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יש מקום לעוד הורדת ריבית?

"אני באופן אישי לא הייתי שולל את האפשרות לרדת לריבית של 0.5%, אבל השאלה היא האם במצב הנוכחי בשווקים הורדת ריבית נוספת תהיה אפקטיבית. אני חושב ש(ריבית ברמת) 0.75% היא פחות או יותר הגבול התחתון, וזה לא שונה בהרבה מריבית של 0.5% שהגענו אליה בזמנו (שנת 2009). גם אז לא היינו משוכנעים לגמרי שיש הבדל משמעותי בין רמת 0.75% לחצי אחוז. אבל במצב כיום, כשאנחנו במה שהכלכלנים מכנים "גבול תחתון", הורדה של רבע אחוז לא תשפיע על הריביות שיקבלו החוסכים במערכת הבנקאית", מסביר אקשטיין.

בוא נדבר על מקומם של הזוגות הצעירים בישראל. איך אתה חושב שאפשר לעזור לאותם זוגות צעירים, ששר האוצר לפיד שם אותם במרכז לאחרונה?

"הדור הצעיר הוא חלק מהכלכלה, והמדיניות לא צריכה להיות שונה לדורות שונים", הוא טוען. "המדיניות הכלכלית ניתנת לכלל המשק מראיה כוללת. הבעיה שאליה שר האוצר מתייחס היא מחירי הדיור. בבעיה הזו הממשלה לא טיפלה בצורה נכונה מ-2008, והיא ממשיכה שלא לטפל בה בצורה נכונה".

"הממשלה, לצערי, לא נקטה בצעדים משמעותיים לרפורמה דרמטית בשוק הדיור. שוק הנדל"ן לא מתפקד בצורה טובה מסיבות רבות, ולאורך המשבר היו הזדמנויות רבות לרפורמות שהממשלה לא ניצלה".

• מטריקס חתמה על חוזה AI בעשרות מיליוני דולרים עם מדינה זרה
• ניתוח רבעוני: מה עשו חברות הנדל״ן המניב והאם השווי מצדיק את העליות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

אתה חושב שתכנית 'מע"מ 0%' של לפיד ו'מחיר מטרה' של נתניהו ישיגו את המטרה בסופו של דבר?

אקשטיין עונה באופן נחרץ "לא. ההשפעה לטווח ארוך של הרפורמות הללו היא אפסית, ובטווח הקצר יובילו לאי וודאות שבעיקר תוביל לתנודתיות יתר בשוק. הרפורמה הנדרשת היא לשנות את שוק הנדל"ן כך שיתפקד בצורה יותר יעילה, שיגיב יותר מהר לשינוי במחירים ושיגיב לביקושים של המשק. בעצם צריך לקחת את כל הקרקעות ברשות הממשלה שמיועדות למגורים באיזור המרכז ולהעביר אותן לידיים פרטיות, שהיזמות הנדל"נית תעבור לשוק הפרטי".

"התכנון בשוק הנדל"ן צריך להתאים לביקושים של הציבור. אם אנשים רוצים לגור במרכז הארץ, אתה לא יכול להכריח אותם לעבור לגור במקומות אחרים. לעיריות יש מערכות תמריצים שלא מתפקדות. לעיריות אין יכולת לגבות ארנונה שתכסה את ההוצאות ובמקביל הן לא נותנות היתרים לבינוי למגורים, ואז נוצר מצב אבסורדי שמחירי הקרקע לעסקים יורדים ומחיר הקרקע למגורים עולה. המוצרים האלה, בראייה כלכלית, הם כמעט תחליפיים מלאים, במיוחד בתחום המשרדים והשטחים המסחריים בערים. יש לנו מערכת שלא מתפקדת, ואף אחד לא מטפל בזה".

בהתחשב במה שקורה בשוק הדיור היום, היית ממליץ לילדים שלך לקחת היום משכנתא ולקנות בית?

"היום המשכנתאות זולות," אומר אקשטיין. "בהנתן שהממשלה לא עושה הרבה, אפשר להניח שמחירי הדירות ירדו קצת בזמן הקרוב בעקבות העלייה המסחררת שהיתה, אבל בממוצעים רב שנתיים כנראה שמחירי הדירות ימשיכו להיות מאוד גבוהים. מכיוון שהמשכנתאות היום זולות, אי אפשר להגיד שאנשים שקונים היום דירה מקבלים החלטה לא הגיונית, להפך. אנחנו רואים שהביקושים לא יורדים, אותם אנשים שצריכים דיור קונים דירות".

כמו בכל שנה לקראת פסח עולה הדיון סביב העוני בישראל. התורים בתחנות לחלוקת מזון מתארכים. מנגד, גם התורים בנתב"ג מתארכים. אז מהם הפנים האמיתיות של ישראל, לדעתך?

"שני הצדדים האלו אמיתיים. יש לנו קבוצת אוכלוסיה חזקה מאוד, שמושכת רמות שכר גבוהות. זו אוכלוסיה שעובדת בעיקר בענפי היצוא, והיא קבוצה גדולה מאוד, בערך 30% מהתמ"ג הישראלי. רמות השכר בענף השירותים הפיננסים, בתפקידים בכירים בממשלה ובמגזר הציבורי, ואפילו באקדמיה, הן סבירות ומאפשרות לאנשים לחיות ברמת חיים גבוהה".

"מצד שני, יש חלק גדול מהאוכלוסיה שחי מתחת לקו העוני. האוכלוסיה הענייה בישראל גדולה ומאוד מגוונת. יש לנו שתי קבוצות עקריות באוכלוסיה הזו המגזר הערבי והמגזר החרדי, וביתר האוכלוסיה הענייה בולטות במיוחד המשפחות החד הוריות, שזה לא קיים בקבוצות האחרות. עיקר הבעיה בקבוצות האלו היא שיעורי העבודה הנמוכים וההתאמה שלהם לשוק העבודה הישראלי. האוכלוסיה הזו עובדת בתחרות מאוד עזה מצד עובדים שאינם ישראלים, כאלו שהגיעו הנה חוקית ולא חוקית ושעובדים בשכר מאוד נמוך. זה, יחד עם אי אכיפת שכר המינימום, גורם לכך שמי שיוצא לעבוד מהאוכלוסיות האלו מקבל שכר מאוד נמוך".

"אבל הבעיה הכי גדולה של אותם עניים היא שההכשרה שהם מקבלים כשהם נכנסים לשוק העבודה, אם זה האוכלוסיה החרדית שלא לומדת לימודי ליבה או אם זה האוכלוסיה הערבית שסובלת ממערכת חינוך שלא מפצה על החסרונות היחסיים שלהם. יש בעיות של שפה, נגישות תחבורתית, ונגישות להשכלה גבוהה. כל הדברים האלו יוצרים אוכלוסיות שיכולת ההשתכרות שלהן נמוכה משמעותית".

"יש לנו קבוצות אוכלוסיה עם, הייתי מגדיר את זה כמוגבלויות תעסוקתיות גדולות, שהמדינה לא לקחה על עצמה לטפל בהם בצורה מלאה. אני מקווה שזה ישתנה, שהממשלה תתעשת ותתחיל לפעול בצורה יותר אגרסיבית כי ההשקעה בתחום הזה היא בעלת תשואה מאוד גבוהה", אומר אקשטיין.

אפשר להגדיר את המצב בישראל כשתי כלכלות, או כלכלה דואלית?

"אי אפשר להפריד בין שתי קבוצות האוכלוסיה האלו. יש לנו כלכלה מאוד מגוונת ביכולות שלה, ואם אתה לא מתערב ומנסה לעזור לאוכלוסיה החלשה בצורה יותר מסיבית ומונע שכר נמוך מאנשים מסוימים אז אתה מקבל את הפיזור הגדול. מה שוקרה זה שהאוכלוסיה החלשה למטה מושכת גם את מעמד הביניים למטה, וזה אחת הבעיות שהתבטאו גם במחאה החברתית".

אתה עמדת בראשות תת הוועדה לכלכלה ותעסוקה במסגרת הוועדה למלחמה בעוני, ובשבוע שעבר פרשת מהוועדה. מה קרה?

פרופסור אקשטיין מסביר: "אני דיקאן בית הספר לכלכלה ולאחרונה מוניתי לתפקיד דיקן ביה"ס אריסון למנהל עסקים, תפקיד שאני לוקח על עצמי כבר עתה בבינתחומי, יש לי הרבה מאוד עבודה בבינתחומי ולמעשה השלמתי את עיקרי ההמלצות של תת הועדה. חשבתי שמין הראוי יהיה להתמקד בעבודה כאן בבינתחומי. העברתי את השרביט לניצה קסיר, שהיא כלכלנית מצוינת בבנק ישראל, ואני מקווה מאוד שהוועדה תביא המלצות שיתאמו לכיווני החשיבה שלי".

בוא נדבר קצת על הבורסה בתל אביב. אתה חושב ששוק המניות קרוב למפולת, אחרי 5 שנים של עליות?

"אומרים שלעשות תחזיות על שוק המניות זה קשה", אומר אקשטיין. "הבורסה במידה מסוימת מבטאת ברמה הכללית את הירידה בפעילות העסקית בישראל, והיא מבטאת ציפיות לכך שהכלכלה הישראלית לא הולכת לצמוח בשיעורים שראינו עד 2008. אני לא חושב שהמשק הישראלי נמצא על סף משבר, הוא נמצא להערכתי במיתון מסוים. מדיניות הריבית מאפשרת לו לעבור את זה יותר טוב מאשר אם הריבית היתה גבוהה יותר".

"הבעיה הגדולה בשוק ההון היא שאין השקעות משמעותיות במשק. אנחנו רואים את האשראי העסקי מתכווץ יחסית לפעילות העסקית. הוא נשאר קבוע נומינלית והריבית הריאלית השלילית שקיימת לא נותנת רוח גבית לשוק האג"ח, וזה מורגש במיוחד באג"ח הבנקאי. לדעתי זה משתקף גם בירידה באשראי לעסקים קטנים ובינוניים".

"קשה להבין מהן הסיבות למה בריבית כל כך נמוכה אנחנו לא רואים עלייה בפעילות העסקית. בשוק המניות אין הנפקות משמעותיות ואין השקעות גדולות במשק, וזה מבטא משק שנמצא בפעילות כלכלית ממותנת. יכול להיות שהיא תתמתן עוד יותר, בעיקר לפי השוק הפיננסי שמצפה להאטה כזו".

בתור מי שהיה משנה לנגיד בנק ישראל, איזה ציון היית נותן לד"ר קרנית פלוג עד עכשיו בתפקיד הנגידה?

"אני לא נותן ציונים", צוחק הפרופסור. "אני חושב שהוועדה המוניטרית בראשותה של פלוג ממשיכה בצורה עקבית את המדיניות המוניטרית של הנגיד הקודם, מדיניות שמשתמשת בשני כלים מרכזיים מדיניות הריבית, שהיא בעיקר מטפלת באינפלציה, בפעילות הריאלית ושער החליפין. מדיניות ההתערבות (קניית מטבע חוץ) פועלת בעיקר לנטרל את אפקט הגז כדי למתן את התחזקות השקל. לא ברור עד איפה בנק ישראל יתן לשקל לרדת. בסך הכל זו המדיניות שאיפיינה את בנק ישראל ב-5 השנים האחרונות והיא נמשכת גם היום".