נס: ההכנסות עלו אך תחזית הרווח צומצמה משמעותית
חברת נס טכנולוגיות דיווחה על תוצאותיה לרבעון השני של 2005. מדוחות החברה עולה, כי ההכנסות הסתכמו לשיא של 94.2 מיליון דולר, גידול של 28% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד שהסתכם ב-73.5 מיליון דולר.
בשורה התחתונה הציגה החברה הרווח הנקי בגובה של 4 מיליון דולר, גידול של 37% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, שהסתכם ב-2.9 מיליון דולר. הרווח כלל הוצאה אחרונה בגין אופציות מיוחדות שאינה במזומן (לאחר מיסים) בסך של 800 אלף דולר.
עם זאת, הנהלת החברה הציגה תחזיות מעודכנות להמשך השנה. היא אמנם הגדילה את תחזית ההכנסות שלה לטווח שבין 376 ל-381 מיליון דולר, מול תחזית קודמת שעמדה בטווח שבין 370 ל-375 מיליון דולר, אך היא צמצמה את הצפי לרווח למניה לטווח שבין 63 ל-66 סנט, מול תחזית קודמת שעמדה בין 70 ל-74 סנט. בשוק
בנטרול ההוצאה בגין האופציות הנ"ל הרווח התפעולי הסתכם ב-6.2 מיליון דולר והרווח הנקי הסתכם ב-4.8 מיליון דולר (עליה של 43% ו66% בהתאמה). הרווח למניה בנטרול ההוצאה שאינה במזומן בגין האופציות הסתכם בכ-14 סנט, בהשוואה לממוצע האנליסטים שעמד על 13 סנט למניה.
צבר ההזמנות של החברה גדל ל-418 מיליון דולר, גידול של 22% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
