קרן שתוי, מנכ"לית קבוצת הולמס פלייס
צילום: יוני רייף

דוחות טובים להולמס פלייס: צמיחה של 5.5% בהכנסות וזינוק ברווחים

הרווח הנקי זינק ב-77% והסתכם ברבעון השני ב-9 מיליון שקל, בעיקר בזכות הכנסה לא תזרימית בסעיף המסים על הכנסה. ה-EBITDA המתואם עלה בכ-15%
ערן סוקול | (1)

רשת מועדני הכושר הולמס פלייס -1.86%  דיווחה על צמיחה של 5.5% בהכנסות הרבעון השני של 2019 ועל זינוק של 77% ברווח הנקי ושל 85% ברווח הנקי המתואם, בעיקר בזכות הכנסה לא תזרימית בסעיף המסים על הכנסה. ה-EBITDA המתואם עלה בכ-15%. מניית החברה עלתה בכ-30% מתחילת השנה.

הכנסות החברה צמחו ברבעון השני ב-5.5% והסתכמו ב-104.2 מיליון שקל, בהשוואה להכנסות בהיקף של 98.7 מיליון שקל ברבעון השני של 2018. הגידול בהכנסות מיוחס לגידול במספר המנויים הממוצע של החברה וכן מגידול של כמיליון שקל בהכנסות מאימונים אישיים.

הרווח הנקי רשם זינוק של 77% והסתכם ברבעון השני של השנה ב-9 מיליון שקל, לעומת 5.1 מיליון שקל ברבעון המקביל. בניטרול IFRS16, עמד הרווח הנקי על 8.8 מיליון שקל, זינוק של כ-85% בהשוואה ל-4.7 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2018.

אחד הגורמים המרכזיים לזינוק ברווחי החברה מיוחס להכנסות מס של כ-3.5 מיליון שקל ברבעון השני, לעומת הוצאות מס של כ-20 אלף שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה מציינת כי לאור עדכון תחזיות הכנסה חייבת של החברה אשר נובע מגידול בפעילות, הכירה הולמס פלייס בנכסי מקדמות עודפות בגין שנים קודמות ובמסים נדחים על הפסדים צבורים שלא הוכרו בגינן בעבר, מה שגרם להכנסות מסים בדוח רווח והפסד. הכנסות אלו אינן תזרימיות והחברה סבורה כי תחל לשלם מיסים רק בעוד 5-4 שנים.

ה-EBITDA ברבעון השני של 2019 הסתכם ב-35.5 מיליון שקל בהשוואה ל-EBITDA של 12.9 מיליון שקל ברבעון המקביל של 2018, אולם בניטרול השפעות תקן IFRS16 הסתכם ה-EBITDA ברבעון השני של 2019 בכ-14.5 מיליון שקל בהשוואה ל-12.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

הרווח הגולמי גדל ב-46% והסתכם ברבעון השני של השנה ב-23.1 מיליון שקל, בהשוואה לרווח גולמי של 15.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח הגולמי הגיע ברבעון השני של 2019 ל-22% בהשוואה לשיעור רווח גולמי של 16% ברבעון המקביל. בניטרול השפעות תקן IFRS16 הסתכם הרווח הגולמי ברבעון השני של 2019 ב-17 מיליון שקל, בהשוואה לרווח גולמי של 15.5 מיליון שקל ברבעון המקביל. שיעור הרווח הגולמי בניטרול IFRS16 עמד על 16%, בדומה לזה שברבעון השני אשתקד.

הרווח התפעולי גדל ברבעון השני של 2019 ב-134% והסתכם בכ-13.4 מיליון שקל המהווים כ-13% מהמכירות, בהשוואה לרווח תפעולי של 5.7 מיליון שקל ברבעון המקביל, המהווים כ-6% מהמכירות. בניטרול תקן IFRS16 הסתכם הרווח התפעולי ברבעון השני בכ-7.3 מיליון שקל, כ-7% מהמכירות, בהשוואה ל-5.4 מיליון שקל או 5% מהמכירות, בתקופה המקבילה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יגאל 28/08/2019 15:23
    הגב לתגובה זו
    לא פלא, מחירים שרק עולים ועולים. מונופול נוסף קם עלינו.
בזק
צילום: לילך צור

תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק

אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד

ליאור דנקנר |

בי קומיוניקיישנס 5.8%  מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 5.1% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.

המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.

במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.


גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל

בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.

אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.

אינטרקיור
צילום: אינטרקיור

אינטרקיור נופלת: חוב בספק של 27 מיליון שקל מבזלת

צניחה ש כ-13% במניה לשווי של 200 מיליון שקל; בזלת נמצאת בסוג של הסדר חוב. על התוצאות של אינטרקיור, היקף החשיפה ביחס לשווי והעתיד

רן קידר |
נושאים בכתבה אינטרקיור

מניית אינטרקיור -12.72%  ירדה ב-12.7% לאחר שבשבוע שעבר, בזלת שהיא ספקית של אינטרקיור החלה בהליך ארגון מחדש מטעם בית משפט. החשיפה הכספית של אינטרקיור מגיעה לכ-27 מיליון שקל. סכום משמעותי מתוך שווי השוק של החברה הפועלת בתחום הקנאביס שנסחרת ב-200 מיליון שקל. 

חלק מהסכום עשוי להיגבות במקביל להסדר חוב ומכירת הפעילות של בזלת, אך צפוי שתהיה תספורת. "המכה" הזו לאינטרקיור היא סוג של הוצאה חד פעמית, אבל בשנים האחרונות, יש הרבה "הוצאות חד פעמיות" לרבות הפסדים בגלל המלחמה והשיתוק של המפעל של החברה שנמצא סמוך לגדר. 

מנגד, הקנאביס גדל בביקושים בעולם, וצפוי לחזור לגדול גם בארץ, ואינטרקיור שהיא גם יבואנית, גם מייצרת בארץ וגם מייצאת לעולם, צופה ליהנות מהגידול העולמי. במחצית הראשונה של השנה 

במחצית הראשונה של השנה הסתמו הכנסות אינטרקיור ב-130 מיליון שקל, עלייה של 15% לעומת המחצית השנייה של 2024,. תזרים המזומנים התפעולי היה חיובי בסך של 12 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של 43 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר במחצית האחת עשרה ברציפות שבה החברה מציגה EBITDA מתואם חיובי, שהסתכם ב-12.6 מיליון שקל (כ-10% מההכנסות). 

החברה מדווחת על המשך השיקום במתקן ניר עוז, שחידש את פעילות הייצור, הייבוא והמכירות לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר. במקביל הושקו יותר מ-40 מוצרים חדשים, ההשקות הראשונות מאז אוקטובר 2023. עד סוף התקופה קיבלה אינטרקיור מקדמות פיצוי של 81 מיליון שקל מהרשויות בגין נזקי מלחמה, מתוך תביעות כוללות בהיקף של 251 מיליון שקל. יתרות המזומנים הסתכמו ב-54 מיליון שקל וההון העצמי עמד על 432 מיליון שקל.