מלאנוקס מכה את התחזיות: רווח של 5.2 מיליון דולר ברבעון הראשון

החברה יצרה תזרים מזומנים חיובי בסך 4.1 מיליון דולר. ההכנסות הסתכמו ב-22.6 מיליון דולר
אריאל אטיאס |

מלאנוקס, חברת הטכנולוגיה מיוקנעם הראשונה בקרב החברות הישראליות לדווח את תוצאותיה לרבעון הראשון של 2009, פרסמה לאחר סגירת המסחר בוול סטריט (ב') את תוצאותיה בו הצליחה לעמוד בטווח העליות של הערכותיה המוקדמות ולהכות את תחזיות האנליסטים.

בשורה העליונה, מלאנוקס רשמה הכנסות בסך של 22.6 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2009, המשקפות ירידה של 10.3% בהשוואה להכנסות בסך של 25.2 מיליון דולר שנרשמו ברבעון המקביל אשתקד וברבעון הרביעי של 2008.

החברה, המתמחה בפיתוח מוצרי תקשורת מבוססים מוליכים למחצה בתקן אינפיניבנד (infiniband), רשמה ברבעון הראשון רווח (על בסיס GAAP) בסך של 2.1 מיליון דולר, או 0.06 דולר למנייה, ירידה של 57% בהשוואה לרווח של 4.6 מיליון דולר, או 0.14 דולר למנייה שרשמה ברבעון הראשון של 2008.

בנטרול הוצאות חד פעמיות הנוגעות להפרשה בגין אופציות לעובדים והוצאת מס המסתכמים יחדיו ב-3.1 מיליון דולר, מה שמכונה רווח Non-GAAP, הסתכם הרווח של מלאנוקס ברבעון הראשון ב-5.2 מיליון דולר, או 0.15 דולר למנייה, ירידה בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, אז רשמה החברה רווח בסך של 8.6 מיליון דולר, או 0.25 דולר למנייה.

עם זאת, בהשוואה לרבעון הרביעי של 2008 מדובר בעלייה - אז הסתכם הרווח (Non-GAAP) ב-4.4 מיליון דולר, או 0.13 דולר למנייה. תוצאות חברת השבבים הכו את תחזיות האנליסטים שציפו על נתוני תומפסון פיננשל לרווח של 0.09 דולר למנייה על הכנסות של 22.38 מיליון דולר. כמו כן, עקפה החברה את התחזית מוקדמת שלה, כי תרשום הכנסות של בין 22.5-22 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה.

מלאנוקס המשיכה לייצר תזרים מזומנים חיובי וסך המזומנים וההשקעות לטווח קצר של החברה עלו ל-186.9 מיליון דולר נכון ל-31 במארס 2009. נציין, כי שיעור הרווח הגולמי של מלאנוקס נותר כמעט ללא שינוי בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד על 76%.

נזכיר, כי בראיון ל-Bizportal דיבר מנכ"ל מלאנוקס איל ולדמן על ההתמודדות של מלאנוקס עם המיתון הגלובלי, ההזדמנויות שנוצרו והכסף שבקופה ומדוע חלק מהעובדים בחרה עברו ל-6 ימי עבודה בשבוע.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)

צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי

צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית



רן קידר |

צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.

חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח

חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.

בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.

בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.

חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל

החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.

הדס מינקה ברנדהדס מינקה ברנד

"החברה הישראלית צועקת ואסור לנו לפספס את הרגע"

הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, חידדה את הקשר בין חברה ולכלכלה אחרי ה-10/7, וקראה למגזר העסקי להצטרף לנשיאה באתגרים העצומים שעומדים בפיתחה של ישראל


זיו וולף |
נושאים בכתבה כלכלה

תא"ל במיל' הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, עלתה לבמה בוועידה הכלכלית עם מסר אחד מרכזי: הקשר בין כלכלה לחברה הפך בלתי ניתן להפרדה מאז אירועי השבעה באוקטובר, והעשור הקרוב יהיה עידן של אתגרים עצומים לצד הזדמנויות חדשות לבניית מערכת חברתית חזקה וכוללת יותר.

היא פתחה את דבריה בתודה למגזר העסקי, למגזר הציבורי ולכל הארגונים שנרתמו אחרי מתקפת הטרור. "אין ארגון בישראל שלא התייצב בדרך כלשהי, אם דרך מעורבות חברתית, אם דרך המילואימניקים שלכם, אם דרך התמיכה בעובדים שלכם במה שהם עברו. כל מי שיושב כאן לקח חלק אמיתי במאמץ האזרחי שעבר על המדינה".

אבל לצד התודה, היא ביקשה להבהיר כי הימים הקרובים יהיו רק תחילת הדרך. "המסע שלנו רק מתחיל, אני רוצה לקחת אתכם איתי, להבין מה מחכה לנו ומה מאפיין את העשור הקרוב בחברה הישראלית".

מינקה ברנד הזהירה מפני אובדן הזדמנות היסטורית: "אנחנו בנקודת מפנה. עכשיו צריך להבין מה מחכה לנו בעשור הקרוב. החברה הישראלית מתמודדת עם פערים מבניים שהחריפו בשנים האחרונות. אחד המרכזיים שבהם הוא הזדקנות האוכלוסייה. עשרים וחמש שנות חיים נוספו לאנושות. העולם עדיין לא מותאם לזה.

"גם ישראל זקוקה להתאמות מקיפות במערכות השירותים החברתיים, הבריאותיים והתעסוקתיים כדי לתת מענה אמיתי לדור המתבגר. במדינה יש עדיין שירותים רחבים שפועלים במודל ישן שאינו מתאים למציאות החדשה".