מלאנוקס מכה את התחזיות: רווח של 5.2 מיליון דולר ברבעון הראשון

החברה יצרה תזרים מזומנים חיובי בסך 4.1 מיליון דולר. ההכנסות הסתכמו ב-22.6 מיליון דולר
אריאל אטיאס |

מלאנוקס, חברת הטכנולוגיה מיוקנעם הראשונה בקרב החברות הישראליות לדווח את תוצאותיה לרבעון הראשון של 2009, פרסמה לאחר סגירת המסחר בוול סטריט (ב') את תוצאותיה בו הצליחה לעמוד בטווח העליות של הערכותיה המוקדמות ולהכות את תחזיות האנליסטים.

בשורה העליונה, מלאנוקס רשמה הכנסות בסך של 22.6 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2009, המשקפות ירידה של 10.3% בהשוואה להכנסות בסך של 25.2 מיליון דולר שנרשמו ברבעון המקביל אשתקד וברבעון הרביעי של 2008.

החברה, המתמחה בפיתוח מוצרי תקשורת מבוססים מוליכים למחצה בתקן אינפיניבנד (infiniband), רשמה ברבעון הראשון רווח (על בסיס GAAP) בסך של 2.1 מיליון דולר, או 0.06 דולר למנייה, ירידה של 57% בהשוואה לרווח של 4.6 מיליון דולר, או 0.14 דולר למנייה שרשמה ברבעון הראשון של 2008.

בנטרול הוצאות חד פעמיות הנוגעות להפרשה בגין אופציות לעובדים והוצאת מס המסתכמים יחדיו ב-3.1 מיליון דולר, מה שמכונה רווח Non-GAAP, הסתכם הרווח של מלאנוקס ברבעון הראשון ב-5.2 מיליון דולר, או 0.15 דולר למנייה, ירידה בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, אז רשמה החברה רווח בסך של 8.6 מיליון דולר, או 0.25 דולר למנייה.

עם זאת, בהשוואה לרבעון הרביעי של 2008 מדובר בעלייה - אז הסתכם הרווח (Non-GAAP) ב-4.4 מיליון דולר, או 0.13 דולר למנייה. תוצאות חברת השבבים הכו את תחזיות האנליסטים שציפו על נתוני תומפסון פיננשל לרווח של 0.09 דולר למנייה על הכנסות של 22.38 מיליון דולר. כמו כן, עקפה החברה את התחזית מוקדמת שלה, כי תרשום הכנסות של בין 22.5-22 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה.

מלאנוקס המשיכה לייצר תזרים מזומנים חיובי וסך המזומנים וההשקעות לטווח קצר של החברה עלו ל-186.9 מיליון דולר נכון ל-31 במארס 2009. נציין, כי שיעור הרווח הגולמי של מלאנוקס נותר כמעט ללא שינוי בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד על 76%.

נזכיר, כי בראיון ל-Bizportal דיבר מנכ"ל מלאנוקס איל ולדמן על ההתמודדות של מלאנוקס עם המיתון הגלובלי, ההזדמנויות שנוצרו והכסף שבקופה ומדוע חלק מהעובדים בחרה עברו ל-6 ימי עבודה בשבוע.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".