מלאנוקס מכה את התחזיות: רווח של 5.2 מיליון דולר ברבעון הראשון

החברה יצרה תזרים מזומנים חיובי בסך 4.1 מיליון דולר. ההכנסות הסתכמו ב-22.6 מיליון דולר
אריאל אטיאס |

מלאנוקס, חברת הטכנולוגיה מיוקנעם הראשונה בקרב החברות הישראליות לדווח את תוצאותיה לרבעון הראשון של 2009, פרסמה לאחר סגירת המסחר בוול סטריט (ב') את תוצאותיה בו הצליחה לעמוד בטווח העליות של הערכותיה המוקדמות ולהכות את תחזיות האנליסטים.

בשורה העליונה, מלאנוקס רשמה הכנסות בסך של 22.6 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2009, המשקפות ירידה של 10.3% בהשוואה להכנסות בסך של 25.2 מיליון דולר שנרשמו ברבעון המקביל אשתקד וברבעון הרביעי של 2008.

החברה, המתמחה בפיתוח מוצרי תקשורת מבוססים מוליכים למחצה בתקן אינפיניבנד (infiniband), רשמה ברבעון הראשון רווח (על בסיס GAAP) בסך של 2.1 מיליון דולר, או 0.06 דולר למנייה, ירידה של 57% בהשוואה לרווח של 4.6 מיליון דולר, או 0.14 דולר למנייה שרשמה ברבעון הראשון של 2008.

בנטרול הוצאות חד פעמיות הנוגעות להפרשה בגין אופציות לעובדים והוצאת מס המסתכמים יחדיו ב-3.1 מיליון דולר, מה שמכונה רווח Non-GAAP, הסתכם הרווח של מלאנוקס ברבעון הראשון ב-5.2 מיליון דולר, או 0.15 דולר למנייה, ירידה בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, אז רשמה החברה רווח בסך של 8.6 מיליון דולר, או 0.25 דולר למנייה.

עם זאת, בהשוואה לרבעון הרביעי של 2008 מדובר בעלייה - אז הסתכם הרווח (Non-GAAP) ב-4.4 מיליון דולר, או 0.13 דולר למנייה. תוצאות חברת השבבים הכו את תחזיות האנליסטים שציפו על נתוני תומפסון פיננשל לרווח של 0.09 דולר למנייה על הכנסות של 22.38 מיליון דולר. כמו כן, עקפה החברה את התחזית מוקדמת שלה, כי תרשום הכנסות של בין 22.5-22 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה.

מלאנוקס המשיכה לייצר תזרים מזומנים חיובי וסך המזומנים וההשקעות לטווח קצר של החברה עלו ל-186.9 מיליון דולר נכון ל-31 במארס 2009. נציין, כי שיעור הרווח הגולמי של מלאנוקס נותר כמעט ללא שינוי בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד על 76%.

נזכיר, כי בראיון ל-Bizportal דיבר מנכ"ל מלאנוקס איל ולדמן על ההתמודדות של מלאנוקס עם המיתון הגלובלי, ההזדמנויות שנוצרו והכסף שבקופה ומדוע חלק מהעובדים בחרה עברו ל-6 ימי עבודה בשבוע.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.