מלאנוקס מכה את התחזיות: רווח של 5.2 מיליון דולר ברבעון הראשון
מלאנוקס, חברת הטכנולוגיה מיוקנעם הראשונה בקרב החברות הישראליות לדווח את תוצאותיה לרבעון הראשון של 2009, פרסמה לאחר סגירת המסחר בוול סטריט (ב') את תוצאותיה בו הצליחה לעמוד בטווח העליות של הערכותיה המוקדמות ולהכות את תחזיות האנליסטים.
בשורה העליונה, מלאנוקס רשמה הכנסות בסך של 22.6 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2009, המשקפות ירידה של 10.3% בהשוואה להכנסות בסך של 25.2 מיליון דולר שנרשמו ברבעון המקביל אשתקד וברבעון הרביעי של 2008.
החברה, המתמחה בפיתוח מוצרי תקשורת מבוססים מוליכים למחצה בתקן אינפיניבנד (infiniband), רשמה ברבעון הראשון רווח (על בסיס GAAP) בסך של 2.1 מיליון דולר, או 0.06 דולר למנייה, ירידה של 57% בהשוואה לרווח של 4.6 מיליון דולר, או 0.14 דולר למנייה שרשמה ברבעון הראשון של 2008.
בנטרול הוצאות חד פעמיות הנוגעות להפרשה בגין אופציות לעובדים והוצאת מס המסתכמים יחדיו ב-3.1 מיליון דולר, מה שמכונה רווח Non-GAAP, הסתכם הרווח של מלאנוקס ברבעון הראשון ב-5.2 מיליון דולר, או 0.15 דולר למנייה, ירידה בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, אז רשמה החברה רווח בסך של 8.6 מיליון דולר, או 0.25 דולר למנייה.
עם זאת, בהשוואה לרבעון הרביעי של 2008 מדובר בעלייה - אז הסתכם הרווח (Non-GAAP) ב-4.4 מיליון דולר, או 0.13 דולר למנייה. תוצאות חברת השבבים הכו את תחזיות האנליסטים שציפו על נתוני תומפסון פיננשל לרווח של 0.09 דולר למנייה על הכנסות של 22.38 מיליון דולר. כמו כן, עקפה החברה את התחזית מוקדמת שלה, כי תרשום הכנסות של בין 22.5-22 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה.
מלאנוקס המשיכה לייצר תזרים מזומנים חיובי וסך המזומנים וההשקעות לטווח קצר של החברה עלו ל-186.9 מיליון דולר נכון ל-31 במארס 2009. נציין, כי שיעור הרווח הגולמי של מלאנוקס נותר כמעט ללא שינוי בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד על 76%.
נזכיר, כי בראיון ל-Bizportal דיבר מנכ"ל מלאנוקס איל ולדמן על ההתמודדות של מלאנוקס עם המיתון הגלובלי, ההזדמנויות שנוצרו והכסף שבקופה ומדוע חלק מהעובדים בחרה עברו ל-6 ימי עבודה בשבוע.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
