שוק הפנסיה של גרמניה קטן מזה של הולנד: הרפורמה תזרים מיליארדים לבורסות
נכסי הפנסיה הצבורים בכלכלה הגדולה באירופה מסתכמים בכ-564 מיליארד דולר, כ-11% מהתוצר, מול 147% בהולנד; שני מכשירי חיסכון חדשים אמורים לפתוח את הכסף הגרמני למניות ולקרנות סל, וסמנכ"ל הכספים של דויטשה בנק כבר מגדיר את הרפורמה כשינוי כללי משחק עבור הבנקים
הכלכלה הגדולה באירופה מחזיקה בשוק פנסיה צנוע במפתיע. סך נכסי הפנסיה הצבורים בגרמניה נאמד בכ-564 מיליארד דולר, פחות מהולנד שמנהלת כ-1.8 טריליון דולר בכלכלה קטנה בהרבה. ביחס לתוצר מדובר בכ-11% בגרמניה, מול כ-147% בהולנד וכ-173% בשווייץ. בבריטניה הצטברו כ-2.8 טריליון דולר, ובארצות הברית 44.8 טריליון, כ-71% מכלל נכסי הפנסיה במדינות ה-OECD.
עכשיו הפער הזה מתחיל לזוז. הממשלה בברלין בראשות פרידריך מרץ קידמה חבילת הצעות שתנתב חלק גדול מהחיסכון הפנסיוני אל שוק ההון, וסמנכ"ל הכספים של דויטשה בנק, רג'ה אקרם, הגדיר את הרפורמה בראיון לבלומברג טלוויז'ן כשינוי כללי משחק גדול, הן עבור הגרמנים עצמם והן עבור הבנקים. לדבריו, לצד התפתחויות רגולטוריות והתרחבות ההוצאה הציבורית, זו אחת הסיבות שהבנק מעריך כעת שהוא עשוי לעקוף את היעדים שהציב לעצמו ל-2028.
המנכ"ל כריסטיאן זווינג התייחס לאותה מגמה בהערות שהכין לשיחת המשקיעים על הדוח הרבעוני, וציין שהצעדים ברפורמת הפנסיה הפרטית מעודדים, ושהשילוב בין 19 מיליון לקוחות הבנקאות הפרטית של הקבוצה בגרמניה, מערך ניהול ההון ובית ההשקעות DWS ממצב אותה היטב מול הביקוש הצפוי למוצרי השקעה. מניית הבנק הגיבה בעלייה של כ-3.7%, המשך לשנה חזקה שבה הוא חוזר לזירה הפוליטית בברלין ומרחיב פעילות בתחומים רווחיים יותר, ובהם תיק האשראי הפרטי שתפח ל-25.9 מיליארד יורו.
שורש הפער נעוץ בעיצוב המוצר עצמו. החיסכון הפנסיוני הפרטי בגרמניה נשען שנים ארוכות על מודל ריסטר, שחייב את היצרן להבטיח לחוסך את מלוא הכסף שהופקד. הערבות הזאת עלתה כסף ודחפה את התיקים אל אג"ח ואל פוליסות ביטוח מבטיחות תשואה. התוצאה מוכרת: מיליוני משקי בית גרמנים חסכו לפנסיה, וכמעט כל הכסף שלהם ישב במוצרים סולידיים בזמן שהבורסות עלו.
מ-2027: תיק פנסיוני חדש וחיסכון ממשלתי לילדים
מ-2027 נכנס לתוקף מכשיר חדש בשם Altersvorsorgedepot, מעין תיק השקעות פנסיוני שמחליף את ריסטר. החוסך יוכל לנהל אותו בעצמו ולהשקיע עד מלוא הסכום בקרנות סל גלובליות זולות. המדינה תשלים הפקדות בסכום של עד 540 יורו בשנה, ולבעלי הכנסה נמוכה תוצע השלמה בשיעור של 50%. דמי הניהול הוגבלו בחוק לת
קרה של 1% בשנה, והערבות על ההפקדות הפכה לאופציונלית בשתי רמות, 80% או 100%, כשמי שבוחר בה משלם עליה בתשואה.
במקביל יוצאת לדרך תוכנית לילדים: כל ילד בגיל 6 עד 18 שלומד במוסד חינוכי בגרמניה מקבל 10 יורו בחודש מהמדינה לחשבון פנסיוני צובר על שמו, והצבירה עוברת בגיל 18 לתיק החיסכון המסובסד. הסכום החודשי צנוע, המשמעות ההתנהגותית פחות: דור שלם ייכנס לשוק ההון עוד בגיל בית ספר.
מיליארדי יורו עשויים לעבור מאג"ח ופיקדונות לשוק המניות
ההשפעה על השווקים נגזרת מההקצאה עצמה. קרנות הפנסיה בהולנד, בבריטניה ובארצות הברית מחזיקות נתח גדול מהנכסים במניות ובנכסים ריאליים, ואילו בגרמניה מרבית החיסכון הפנסיוני הפרטי מרוכז באג"ח, בפיקדונות ובמוצרי ביטוח. שינוי של אחוזים בודדים בהקצאה של שוק בסדר גודל כזה מתורגם למיליארדי יורו שזורמים למניות ולקרנות סל מדי שנה.
- UBS מחזיר 3 מיליארד דולר לבעלי המניות, בזמן שהמדינה דורשת ממנו 22 מיליארד לחיזוק ההון
- הרמס מאיצה ל-4.1 מיליארד יורו ברבעון: כך נראה פער היוקרה מול לואי ויטון
שוודיה מספקת את הדוגמה הבולטת. הרפורמה שלה מפנה 2.5% מהשכר לחיסכון צובר, והחוסך בוחר בין מאות קרנות. רובם המכריע נשארים בברירת המחדל, קרן AP7, שמנהלת כיום כ-160 מיליארד דולר ומשקיעה במניות גלובליות בפיזור רחב. סך הנכסים במערכת מגיע לכ-315 מיליארד דולר, ובשנת 2024 רשמה קרן ברירת המחדל תשואה של 27.3%. באוסטרליה ההסדר ותיק יותר ואגרסיבי יותר: מאז 1992 מופנים אחוזים דו ספרתיים מהשכר לחשבונות אישיים, וכיום מנוהלים שם יותר מ-3 טריליון דולר אוסטרלי, מאגר הון שמזין את הבורסה המקומית וזולג גם להשקעות בחו"ל.
בקנה מידה יבשתי המספרים גדולים בהרבה. הערכות שפורסמו מדברות על פוטנציאל של עד 30 טריליון דולר שאפשר לגייס אם מדינות מרכז ודרום אירופה יאמצו הקצאה בסגנון ההולנדי והדני, כאשר רפורמות בגרמניה, בצרפת, באיטליה ובספרד לבדן עשויות להזרים כ-4 טריליון יורו עד 2040, כמחציתם להשקעות בתוך היבשת. להרחבה: 30 טריליון דולר: כך האוכלוסייה המזדקנת של אירופה יכולה להפוך לנכס כלכלי ולהעלות את הבורסות
הבנקים ומנהלי הנכסים נערכים - אך השינוי צפוי להיות הדרגתי
הזרימה הצפויה מיטיבה קודם עם מנהלי הנכסים הגדולים באירופה, ובראשם DWS של דויטשה בנק, אליאנץ ואמונדי, וגם עם בלאקרוק ששולטת בשוק קרנות הסל האירופיות. פלטפורמות המסחר הדיגיטליות שצמחו בגרמניה בשנים האחרונות נהנות מזווית משלהן, עם קהל צעיר שכבר רגיל לקנות קרנות סל בעמלות אפסיות. הבנקים הקמעונאיים מחזיקים בנכס אחר לגמרי: הפצה. מי שמנהל מיליוני חשבונות עו"ש ורשת סניפים פרוסה נמצא בעמדה נוחה למכור מוצר פנסיוני חדש לקהל שהחשיפה שלו לשוק ההון מתחילה כעת.
הסייג חשוב לתמחור. רפורמות פנסיה מתגלגלות לאורך שנים, והזרימה מגיעה בטפטוף. מכשיר החיסכון החדש נפתח בתחילת 2027, ההצטרפות אליו וולונטרית, וקצב האימוץ תלוי בטיב ברירת המחדל, ברמת העמלות ובמידת האמון של הציבור הגרמני בשוק ההון, ציבור שנוטה היסטורית להעדיף פיקדון על מניה. גם בשוודיה נדרשו כשני עשורים כדי שהמאגר יגיע להיקף הנוכחי.
המספר שיקבע כמה מכל זה יגיע בפועל אל השווקים הוא שיעור ההצטרפות בשנתיים הראשונות, לצד ההקצאה שתיקבע כברירת מחדל לחוסך שנמנע מבחירה אקטיבית. בשוודיה דווקא הפרמטר השני, יותר מכל קמפיין שיווקי, הוא שהזרים את רוב הכסף למניות.
