ביהמ"ש: עיריית ירושלים מתנכלת לעסקים במחנה יהודה, כנראה בלחץ חרדי

שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, תמר בר-אשר, ביטלה נוהל שהוציאה עיריית ירושלים ואשר הגביל פעילות לילית של בארים ופאבים בשכונת מחנה יהודה. העותרים טענו שהנוהל הוא תוצאה של לחץ חרדי, שמטרתו להביא להפסקת פעילותם, ובר-אשר מותחת ביקורת קשה על העירייה ואומרת שאין לשלול שאכן זו הייתה מטרתה.

הנוהל הופץ לפני חודשיים בהודעת ווטסאפ בלתי חתומה, ונאמר בו שהוא גובש בתיאום עם "ועד סוחרי שוק מחנה יהודה". הוא מגביל הוצאת כסאות ושולחנות, אוסר השמעת רעש המהווה מטרד בשעות 23:00-21:00 ואוסר לחלוטין רעש מחוץ לעסק אחרי 23:00. עוד נקבע בו, כי מותר להוציא כסאות ושולחנות ולהשמיע מוזיקה רק שעה אחרי צאת השבת. יצוין, כי בשכונות החרדיות נתלו בחודשים האחרונות מודעות היוצאות בחריפות נגד פעילות הפנאי באיזור מחנה יהודה.

אכיפה אגרסיבית וחסרת הצדקה

בר-אשר אומרת, כי תשובתה של העירייה לעתירה השתרעה על פני 15 עמודים - אך לא נתמכה בשום חקיקה או פסיקה היכולות להוות מקור סמכות להוצאת הנוהל, שהוראותיו נוגדות פרסומים של העירייה עצמה. הנוהל אינו יכול לשנות את רשיונות העסק של העותרים, היא מדגישה, וכל שינוי חייב להיעשות בהתאם לחוק ולאחר שבעלי העסק יכול להגיש השגה על השינוי; דבר מכל אלו לא נעשה במקרה זה.

בר-אשר מוסיפה: "לא הובא כל הסבר לרקע שהוביל לפרסום הנוהל או לאכיפה האגרסיבית כלפי בעלי עסקי הלילה בשוק, אשר למצער בחלק מהמקרים (שתועדו בסרטונים), לכאורה לא הייתה כל הצדקה לאותה אכיפה. די בצפייה בסרטונים שבהם, כטענת העותרים, 'צבא פקחים ושוטרים עירוניים' פושט על עסקיהם, כאילו דובר באחרוני העבריינים, בעוד אותם פקחים מחפשים עם 'זכוכית מגדלת' הפרות לכאורה של חוקי עזר עירוניים. כך בעוד שבפועל לא מדובר אלא בזוטי דברים ובהפרות זניחות, אם בכלל".

אמנם קשה להוכיח את קיומם של שיקולים זרים, אך "קשה להשתחרר מהרושם כי לא מן הנמנע כי התנהלות זו נועדה לשרת את אלו המבקשים למרר את חיי בעלי עסקי הלילה בשוק ולהסב להם הוצאות כספיות כבדות (קנסות והוצאות משפטיות) ובכך להמאיס עליהם את הפעלת עסקיהם ולהפוך אותם לחסרי כדאיות כלכלית עד אשר יסגרו אותם ויעזבו 'מרצונם'".

הטלת אימה בידי פקחים ושוטרים

לדברי בר-אשר, "קשה לראות כיצד ניתן לנהל עסק אם חלק ניכר ממשאביו של בעל העסק, לרבות משאבים כלכליים וזמן צריכים להיות מושקעים בניהול 'מלחמות' עם העירייה ופקחיה, המתעקשים להטיל קנסות בתדירות גבוהה, גם במקרי ספק מובהקים. מכל מקום, העירייה לא הראתה אחרת. העירייה לא סתרה את טענותיהם של העותרים, כי אכיפת העבירות עולה כדי אכיפת יתר לא מידתית ולא מוצדקת ואף לא הראתה, כי ישנה הצדקה להטלת אימה על בעלי עסקים באמצעות שליחת פקחים ושוטרים האורבים לעבירות ומחפשים אותן, אפילו מדובר בעבירות מדומות או כאלה שהן בגדר זוטי דברים".

העירייה טענה שמדובר באיזור מגורים מבחינת עבירות הרעש, אך בר-אשר מדגישה שאין לכך כל תימוכין. אין אף תוכנית המגדירה כך את איזור שוק מחנה יהודה והעירייה עצמה אוכפת בו היבטים אחרים של גרימת רעש כאיזור שאינו למגורים. ספק רב אם באיזור השוק יש דירות מגורים בודדות, וגם אם כן - הן אינן הופכות אותו לאיזור מגורים. העירייה חויבה בתשלום הוצאות בסך 32,000 שקל. את בעלי העסקים ייצגו עוה"ד ארז בר-צבי ועידן גמליאלי, ואת העירייה - עוה"ד מוריה רביבו, מוריה דודי-וייס ונטלי זקן.