עליית מדרגה בסנקציות: הולנד אוסרת על מסחר עם ההתנחלויות - גם מלאי קיים ייפגע

ממשלת הולנד השלימה את הליך החקיקה של צו ממשלתי שאוסר באופן גורף על פעילות מסחרית הקשורה למוצרים שמקורם בהתנחלויות ישראליות בגדה המערבית, במזרח ירושלים וברמת הגולן. הצו צפוי להיכנס לתוקף בעוד כחודשיים, והוא מציב את הולנד בחזית המדינות שנוקטות צעדי סחר חד צדדיים מול ישראל.

דיפלומטים בכירים הסבירו כי המטרה המוצהרת של המהלך בהאג היא להתאים את מדיניות הסחר הלאומית למשפט הבינלאומי, שלפיו השטחים האלה מוגדרים כשטחים כבושים. הצו עבר בהסכמה רחבה בתוך קואליציית המרכז שמאל ההולנדית, בלי צורך בדיון מקדים בפרלמנט, מסלול שקיצר משמעותית את הדרך לאישור הסופי.

גם ניסיון לעקוף את המגבלות מוגדר עבירה פלילית

מדינות אחרות באירופה, ובהן ספרד, בלגיה ואירלנד, קידמו בעיקר מגבלות יבוא או דרישות סימון, והצו ההולנדי החדש נחשב למקיף ולמחמיר מכולם עד כה. לפי פרטיו, חברות ויחידים בהולנד יידרשו להימנע מרכישה או ממכירה של מוצרים מההתנחלויות בתוך המדינה, והאיסור חל גם על שירותי תיווך ועל שירותים פיננסיים שמאפשרים או מקדמים עסקאות בסחורות אלה. הסעיף החריג ביותר מחיל את האיסור גם על סחורות שכבר מאוחסנות פיזית במחסנים ובמערך הלוגיסטי על אדמת הולנד במועד הכניסה לתוקף, והצו מגדיר כעבירה פלילית כל ניסיון לעקוף את המגבלות באמצעות מנגנונים מסחריים עקיפים או צדדי ג'.

הסעיף הזה משנה את מפת הסיכון עבור מי שכבר שילם על הסחורה. יבואן שרכש מלאי, העביר עליו תשלום והביא אותו לרוטרדם מוצא את עצמו עם מוצר שערכו המסחרי בהולנד מתאפס ביום שבו הצו נכנס לתוקף. מבחינה חשבונאית מדובר במחיקת מלאי, ומבחינה מסחרית התשובה לשאלה מי סופג את ההפסד תלויה בתנאי ההובלה שנקבעו בחוזה ובאפשרות להסב את המשלוח ליעד חלופי.

מהסדר סימון אל הוצאה מהשוק

כדי להעריך את גודל השינוי כדאי להביט על מה שקדם לו. הסכם הסחר בין האיחוד האירופי לישראל כולל זה שנים הסדר שמוציא תוצרת מההתנחלויות מהפטור ממכס שחל על יצוא ישראלי, כלומר סחורה כזאת נכנסה לאירופה בתשלום מלא. בהמשך פרסמה הנציבות האירופית הנחיה פרשנית בעניין סימון מקור, ובית הדין האירופי לצדק קבע כי מוצרים כאלה חייבים לשאת סימון שמזהה את מקורם. כל השלבים האלה השאירו את הסחורה על המדף ותמחרו אותה מחדש. הצו ההולנדי עובר לשלב אחר ומוציא אותה מהשוק כליל.

בשוק ההון ובקהילה העסקית בישראל עוקבים אחר ההתפתחות, משום שהולנד היא אחד משערי הכניסה המרכזיים של סחורות ישראליות לאירופה דרך נמל רוטרדם, ויעד מרכזי ליצוא חקלאי ותעשייתי. היקף היצוא הישיר מההתנחלויות להולנד מהווה נתח קטן מהיצוא הישראלי הכולל, והחשש המרכזי במגזר העסקי נוגע לאפקט הצינון: מצב שבו חברות ואנשי עסקים הולנדים יעדיפו לנתק קשרים עם חברות ישראליות שפועלות כולן בתוך הקו הירוק, כדי להימנע מסיכון משפטי, מבירוקרטיה מורכבת או מפגיעה תדמיתית.

המנגנון שמייצר את אפקט הצינון מוכר מתחומי ציות אחרים. בנק, מבטח או חברת לוגיסטיקה שנדרשים לאמת את מקורו המדויק של כל משלוח מגלים שעלות הבדיקה לעסקה בודדת גבוהה מהרווח עליה, ולכן הפתרון הזול מבחינתם הוא סירוב גורף לקטגוריה שלמה. כך צעד שמכוון לפלח צר מתפשט אל מעגל רחב בהרבה של ספקים ושל שירותים נלווים.

מועצת המדינה ההולנדית עצמה הביעה ספקות לגבי היכולת לאכוף את הצו הלכה למעשה, בשל הקושי לזהות במדויק את מקור הרכיבים בשרשראות הספקה מורכבות, ובד בבד הבהירה כי הממשלה נחושה להוציא את המהלך לפועל. הקושי מוחשי במיוחד בתעשייה: מוצר שהורכב במפעל בתוך הקו הירוק מרכיבים שיוצרו באזור תעשייה מעבר לו מציב שאלת מקור שמחייבת מעקב לאורך כל שרשרת הייצור.

ההחרגה ששומרת על ענקית התיירות מאמסטרדם

סעיפי ההחרגות וההגדרות בצו נועדו למנוע זעזוע רחב מדי בכלכלה ההולנדית וביחסי הסחר הכלליים שלה. כדי להגן על האינטרסים הכלכליים הישירים של המדינה החריגה הממשלה פלטפורמות דיגיטליות מסוימות וענקיות טכנולוגיה בינלאומיות, ובראשן חברת התיירות והזמנת המלונות בוקינג (Booking.com). המטה העולמי של החברה יושב באמסטרדם, והיא התמודדה בשנים האחרונות עם תביעות ופניות משפטיות מצד ארגוני זכויות אדם שדרשו להסיר מהפלטפורמה נכסים המוצעים להשכרה מעבר לקו הירוק.

• המדינה שבה חברה אחת שווה יותר משליש מכל שוק המניות: הכלכלה ההולנדית בין ASML למשבר הדיור

המחוקק ההולנדי פתר את הסבך באמצעות ניסוח ממוקד, שמחיל את האיסורים בעיקר על סחורות פיזיות ומוחשיות, כגון תוצרת חקלאית, קוסמטיקה ומוצרי תעשייה, ומותיר מחוץ לתחולה שירותי תוכנה, פלטפורמות ענן ואירוח דיגיטלי. לבחירה הזאת יש גם היגיון משפטי חוצה יבשות: חקיקה פדרלית בארצות הברית וחוקים במרבית המדינות שם מגבילים השתתפות בחרם על ישראל, וחברה גלובלית שפועלת בשני השווקים עלולה למצוא את עצמה בין דרישות סותרות.

מה שייבחן בחודשים הקרובים הוא היקף הזליגה. אם רשויות הציות ההולנדיות יאמצו פרשנות רחבה שדורשת תיעוד מקור מלא לכל משלוח מישראל, ההשפעה המעשית תגיע גם ליצואנים שנמצאים מחוץ לתחולת הצו. פרשנות צרה שתסתפק בהצהרת מקור מטעם היצואן תשאיר את ההשפעה בגבולות שהוגדרו מראש, והנוסח שיאמצו הרשויות הוא שיכריע איזה משני התרחישים יתממש.