עליית מדרגה בסנקציות: הולנד אוסרת על מסחר עם ההתנחלויות - גם מלאי קיים ייפגע
ממשלת הולנד אישרה רשמית צו ממשלתי חסר תקדים המחריף דרמטית את המגבלות על סחורות מעבר לקו הירוק. המהלך, שייכנס לתוקפו ב-22 בספטמבר 2026, כולל גם פגיעה ישירה בשרשרת ההספקה ובתיווך הפיננסי; מהן ההשלכות על החברות הישראליות וכיצד הוחרגו ענקיות הטכנולוגיה?
מכה כלכלית ודיפלומטית נוספת לישראל באירופה: ממשלת הולנד השלימה את הליך החקיקה של צו ממשלתי מחמיר, האוסר באופן גורף על כל פעילות מסחרית הקשורה למוצרים שמקורם בהתנחלויות ישראליות בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורמת הגולן. הצו צפוי להיכנס לתוקף בספטמבר 2026, והוא מציב את הולנד בחזית המדינות הנוקטות סנקציות כלכליות חד-צדדיות נגד ישראל.
דיפלומטים בכירים הסבירו כי המטרה המוצהרת של המהלך בהאג היא להתאים את מדיניות הסחר הלאומית למשפט הבינלאומי, לפיו השטחים הללו מוגדרים כשטחים כבושים. המהלך עבר כצו ממשלתי בהסכמה רחבה בתוך קואליציית המרכז-שמאל ההולנדית, ללא צורך בדיון מקדים בפרלמנט, דבר שזירז משמעותית את אישורו הסופי.
החוק המחמיר ביבשת: כל ניסיון לעקוף את המגבלות - פלילי
בעוד שמדינות אחרות באירופה, כמו ספרד, בלגיה ואירלנד, קידמו בעיקר מגבלות על יבוא או סימון מוצרים, החוק ההולנדי החדש נחשב למקיף ולמחמיר ביותר שנראה עד כה ביבשת. לפי פרטי הצו, חברות ויחידים בהולנד לא יוכלו לרכוש או למכור מוצרים מההתנחלויות בתוך המדינה, ואיסור זה חל גם על מתן שירותי תיווך או שירותים פיננסיים המאפשרים או מקדמים עסקאות בסחורות אלו. באופן רדיקלי במיוחד, האיסור יחול גם על סחורות שכבר נמצאות פיזית במחסנים ובלוגיסטיקה על אדמת הולנד במועד כניסת החוק לתוקף, כאשר החוק מגדיר כעבירה פלילית כל ניסיון לעקוף את המגבלות באמצעות מנגנונים מסחריים עקיפים או צדדי ג'.
בשוק ההון ובקהילה העסקית בישראל עוקבים בדאגה אחר ההתפתחות, שכן הולנד נחשבת לאחד משערי הכניסה המרכזיים של סחורות ישראליות לאירופה דרך נמל רוטרדם, והיא מהווה יעד מרכזי לייצוא חקלאי ותעשייתי. למרות שהיקף הייצוא הישיר מההתנחלויות להולנד אינו מהווה נתח דרמטי מהתמ"ג הכללי, החשש האמיתי במגזר העסקי הוא מאפקט צינון בשוק, מצב שבו חברות ואנשי עסקים הולנדים יעדיפו לנתק קשרים לחלוטין עם חברות ישראליות לגיטימיות בתוך הקו הירוק, רק כדי להימנע מסיכונים משפטיים, בירוקרטיה מורכבת או פגיעה תדמיתית.
מועצת המדינה ההולנדית עצמה הביעה ספקות מסוימים לגבי היכולת האופרטיבית לאכוף את החוק בשל הקושי להפריד ולזהות במדויק את מקור הרכיבים בשרשראות הספקה מורכבות, אך הבהירה כי הממשלה נחושה להוציא את המהלך לפועל.
האותיות הקטנות: ענקיות הדיגיטל מחוץ לטווח הפגיעה
החברה, שאמנם פועלת באופן גלובלי אך המטה העולמי שלה יושב באמסטרדם, עמדה בשנים האחרונות בפני לחצים משפטיים כבדים מצד ארגוני זכויות אדם שדרשו להסיר נכסים וצימרים הפועלים מעבר לקו הירוק. המחוקק ההולנדי פתר את הפלונטר המשפטי והכלכלי באמצעות ניסוח ממוקד, המחיל את האיסורים בעיקר על סחורות פיזיות ומוחשיות - כגון תוצרת חקלאית, קוסמטיקה ומוצרי תעשייה - ובכך הותיר מחוץ לטווח הסנקציות שירותי תוכנה, פלטפורמות ענן ואירוח דיגיטליות, דבר שמונע גם התנגשות משפטית מול חוקי ארה"ב האוסרים על חרם נגד ישראל.
