בלום אנרג'י עוקפת את הצפי, חוצה מיליארד דולר ברבעון ומזנקת במסחר המאוחר
הכנסות החברה זינקו ב-166% ברבעון השני ועברו לראשונה את רף מיליארד הדולר, הרווחיות הגולמית טיפסה ל-34.3% ותחזית 2026 הועלתה לעד 4.2 מיליארד דולר; ברקע עומד ויכוח על צבר מוצהר של 20 מיליארד דולר מול 493 מיליון בסעיף המחויבויות המבוקר, ועל טענות שורט בנוגע לשרשרת האספקה
מניית בלום אנרג'י איבדה כ-11.3% במהלך יום המסחר, ננעלה סביב 167 דולר, ואז עלתה בכ-11% במסחר המאוחר אחרי פרסום הדוח הרבעוני. שתי התנועות באותו יום מתמצתות את הוויכוח סביב החברה, שמייצרת מערכות תאי דלק לייצור חשמל בחצר הלקוח ומוכרת אותן בעיקר למפעילי מרכזי נתונים.
הכנסות הרבעון השני הסתכמו ב-1.065 מיליארד דולר, עלייה של 165.5% מול הרבעון המקביל וכ-42% מול הרבעון הקודם. בה החברה חוצה את רף מיליארד הדולר ברבעון בודד. הכנסות ממוצרים זינקו ב-215.4% ל-935.4 מיליון דולר והיוו קרוב ל-90% מסך המכירות, כלומר הצמיחה מגיעה כמעט כולה ממכירת מערכות ופחות מהשירות השוטף.
שיפור הרווחיות הוא הסיפור השני בדוח. שיעור הרווח הגולמי המתואם הגיע ל-34.3%, לעומת 28.2% ברבעון המקביל. במוצרים הרווחיות הגולמית עמדה על 37.2%, ובשירותים היא טיפסה ל-22% לעומת 12.2% שנה קודם. הרווח התפעולי הסתכם ב-182.2 מיליון דולר, לעומת הפסד תפעולי של 3.5 מיליון דולר ברבעון המקביל, ובמונחים מתואמים הוא הגיע ל-239.6 מיליון דולר. ה-EBITDA המתואם עמד על 253.4 מיליון דולר, כרבע מההכנסות.
מאחורי המספרים האלה עומד מינוף תפעולי חד. ההכנסות צמחו ב-166% בעוד ההוצאות התפעוליות גדלו ב-48% בלבד, והחברה מכוונת לכך שההוצאות התפעוליות המתואמות יעמדו על כ-13% מההכנסות ב-2026, לעומת כ-26% ב-2021. הרווח המתואם למניה הסתכם ב-0.78 דולר מול צפי של כ-0.40 דולר.
המעבר בתזרים הוא השינוי המהותי ביותר בדוח. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם ב-226.4 מיליון דולר, לעומת תזרים שלילי של 213.1 מיליון דולר שנה קודם, מהפך של כ-440 מיליון דולר בתוך ארבעה רבעונים. חברה שמייצרת מזומן מהפעילות משתחררת מהצורך לגייס הון כדי לממן צמיחה, וזה משנה גם את חישוב הדילול למחזיקי המניה.
גם התחזית קדימה התחזקה. בלום העלתה את תחזית ההכנסות ל-2026 לטווח של 3.9 עד 4.2 מיליארד דולר, לעומת 3.4 עד 3.8 מיליארד קודם לכן. אמצע הטווח מגלם כ-4.05 מיליארד דולר, כפול מהכנסות 2025 שעמדו על מעט יותר מ-2 מיליארד. תחזית הרווח התפעולי המתואם עודכנה ל-800 עד 900 מיליון דולר, ותחזית הרווח למניה ל-2.55 עד 2.85 דולר, לעומת 1.85 עד 2.25 דולר קודם לכן.
מה בעצם מוכרת בלום, ולמה מרכז נתונים מוכן לשלם על זה
המוצר הוא תא דלק מסוג תחמוצת מוצקה. במקום לשרוף גז ולהניע טורבינה, המערכת מפיקה חשמל בתגובה אלקטרוכימית ישירה בטמפרטורה גבוהה, ומגיעה לנצילות גבוהה יותר מייצור בשריפה. המערכות מוצבות בחצר הלקוח ומספקות חשמל במקום, בלי תלות בקו הזנה חדש מרשת החשמל הארצית.
המספרים ברשת האמריקאית מסבירים למה זה שווה כסף. תור החיבור לרשת בארצות הברית מכיל כ-2,600 ג'יגה-ואט של פרויקטי ייצור ואגירה מוצעים, וזמן ההמתנה החציוני עד הפעלה מסחרית מתקרב לחמש שנים, ובחלק מהמקרים נמתח הרבה מעבר לכך. במקביל, צריכת החשמל של מרכזי נתונים צפויה לגדול בכ-27% ב-2026 ולהגיע לכ-132 ג'יגה-ואט.
גם החלופה המסורתית עמוסה. יצרנית הטורבינות GE ורנובה מדווחת על צבר ושמירת מקומות בהיקף של כ-116 ג'יגה-ואט, וההנהלה שם מעריכה שהיא תהיה מכורה במלואה עד 2030. מפעיל מרכז נתונים שמנסה להעמיד קיבולת בתוך חודשים מגלה שהמסלולים הרגילים מדודים בשנים, ומערכת שמותקנת באתר ומייצרת חשמל בטווח קצר יותר מוכרת בדיוק את הפער הזה. להרחבה: מהפכת ה-AI מעלה את הביקושים לגז הטבעי.
הלקוחות הגדולים כבר בפנים. אורקל חתמה על הסכם אספקה בהיקף של כ-2.8 ג'יגה-ואט, מקרה שבו ענקית ענן רוכשת תאי דלק כמקור החשמל המרכזי לתשתית הענן וה-AI שלה. אמריקן אלקטריק פאוור התקשרה על עד ג'יגה-ואט אחד ומימשה חלק מהותי מהאופציה, בהיקף של כ-2.65 עד 2.7 מיליארד דולר ובליווי הסכם אספקת חשמל לעשרים שנה. להרחבה: בלום אנרג'י מזנקת ב-13% אחרי מימוש האופציה מצד AEP.
ברוקפילד הרחיבה את מסגרת המימון המשותפת לפרויקטים לעד 25 מיליארד דולר, פי חמישה מהמסגרת המקורית של 5 מיליארד. מסגרת כזאת פותרת ללקוח את החלק הכבד בעסקה, ההשקעה ההונית מראש, ומעבירה אותו לשותף פיננסי שגובה תשלום שוטף. כך מתקצר גם משך קבלת ההחלטה אצל הלקוח. להרחבה: העסקה של בלום אנרג'י עם ברוקפילד.
מנכ"ל ומייסד החברה, KR סרידהר, מסר שכל ענקיות הענן האמריקאיות, לצד יותר מתריסר חברות ניאו-ענן, מעבדות AI ומפעילי מרכזי נתונים, אישרו את פתרונות החשמל של בלום עבור תשתיות ה-AI שלהן, ושלקוחות מתחילים להזמין מערכות לטווחים ארוכים יותר. לפי דבריו, צבר ההזמנות גדל בקצב מהיר מזה של ההכנסות, נתון שמספק נראות לרבעונים הבאים ובמקביל מעביר את הסיכון לשלב הביצוע.
הפער בין צבר של 20 מיליארד דולר לבין 493 מיליון בדוחות
הצבר הוא הנתון שמייצר את הוויכוח החריף ביותר סביב המניה. החברה מציגה צבר כולל של כ-20 מיליארד דולר, שמתוכו כ-6 מיליארד במוצרים והיתרה בחוזי שירות ארוכי טווח. מנגד, סעיף מחויבויות הביצוע שטרם מומשו בדוחות המבוקרים עמד על כ-492.6 מיליון דולר בסוף הרבעון הראשון. הפער נובע מהגדרות: הסעיף החשבונאי מכיר בהתחייבות חוזית מחייבת שקשה לבטל, בעוד הצבר המוצהר כולל גם מסגרות, אופציות והזמנות מותנות. ההבדל בין השניים הוא בדיוק מה שקובע כמה מהצבר יהפוך להכנסה בפועל.
דוח שורט שפורסם בתחילת החודש טען שהחברה מסתמכת על סקנדיום ממקור סיני שמגיע דרך מדינות ביניים, בניגוד להצהרות ההנהלה, ושכמות החומר שבידיה מגבילה את יעדי הצמיחה. בלום דחתה את הטענות במלואן, מסרה שברשותה אספקה מספקת של תחמוצת סקנדיום לביקוש ולצבר הנוכחיים, ושהמקורות שלה עצמאיים מסין גם בתרחיש של הרחבה עתידית. הסקנדיום משמש כחומר מסייע בקרמיקה של תא הדלק, ולכן זמינותו נוגעת ישירות לקצב הייצור.
סיכון נוסף יושב ברישוי. פרויקט מרכז הנתונים של אורקל בניו מקסיקו ממתין לאישור פליטות אוויר, וקו הגז שאמור לשרת אותו תלוי בהחלטת הרגולטור הפדרלי. גם הפרויקט של אמריקן אלקטריק פאוור בוויומינג ממתין להתקדמות ברישוי. הזמנה חתומה עוברת להכנסה כשהאתר מוכן, ולכן לוח הזמנים הרגולטורי הוא חלק מהותי מהתרגום של הצבר לתוצאות.
מה מתומחר כבר במניה
התמחור מציב רף גבוה. שווי שוק של כ-53.5 מיליארד דולר מול אמצע תחזית ההכנסות ל-2026 מגלם מכפיל של כ-13 על המכירות השנתיות, בחברה שעברה לרווח תפעולי מהותי בשנה האחרונה בלבד. מכפיל כזה מגלם המשך צמיחה בקצב דומה עוד כמה שנים קדימה. גם התנודתיות מתומחרת: מקדם הבטא של המניה עומד סביב 3.7, כלומר תנועה של השוק מתורגמת אצלה לתנועה חדה פי כמה.
מתחילת השנה זינקה המניה בכ-92%, וב-12 החודשים האחרונים היא טיפסה בכ-380%, וזאת אף שמאז סוף יוני עברה תיקון חד שבו איבדה כ-45% משוויה בשיא. חלק מהתיקון מוסבר בטענות השורט, וחלק בעצם המעבר של המשקיעים מתמחור לפי סיפור לתמחור לפי ביצוע.
הסתייגות נוספת נוגעת לפליטות. המערכות פועלות ברובן על גז טבעי, ולכן הן מחליפות בעיקר את החיבור לרשת ופחות את הפליטות עצמן, שיקול שרלוונטי ללקוחות שהתחייבו ליעדי אקלים ושמדווחים על פליטות בשרשרת הערך שלהם.
השאלה שתיבחן ברבעונים הקרובים היא אם קצב ההתקנות בפועל יעמוד בקצב שהצבר מבטיח, וכמה מהמסגרות וההזמנות המותנות יעברו לסעיף המחויבויות המבוקר. תשובה לשאלה הזאת תכריע גם את הוויכוח על התמחור וגם את הוויכוח מול השורטיסטים.
