השוק החם בעולם ירד ב-40% בחודש, ובג'יי.פי מורגן מזהים רצפה
מדד הקוספי הקוריאני עדיין גבוה ב-34% מתחילת השנה, אחרי שסמסונג ו-SK הייניקס דחפו אותו לשיאים על גב הביקוש לשבבי זיכרון; בבנק האמריקאי מסבירים שהירידה נבעה מפירוק מינוף של קרנות סל וקרנות גידור, ושהתהליך הזה כבר מוצה כמעט במלואו
מדד הקוספי בסיאול ירד בקרוב ל-40% מאז סוף יוני, ובכל זאת הוא מסיים את התקופה הזאת גבוה בכ-34% מתחילת 2026. שני הנתונים האלה מתארים את אותו שוק, והפער ביניהם הוא כל הסיפור: קוריאה הייתה השוק החזק בעולם השנה, והתיקון שהגיע אליה בחודש האחרון החזיר אותה לרמות שנראו בה באביב. בג'יי.פי מורגן פרסמו הערכה שלפיה השלב הכואב של המהלך מתקרב לסיומו.
האסטרטג מיקסו דאס כתב בסקירה שהמדד נראה כעת אטרקטיבי לרכישה, על בסיס צמיחת רווחים חזקה ותמחור זול. לדבריו, מבנה הפוזיציות בקוריאה השתפר, והוא מצטרף לתמחור ולמומנטום ברווחים. בבנק מסייגים שהחלטת הריבית הקרבה של הפדרל ריזרב וגל דוחות של ענקיות הטכנולוגיה עשויים להצדיק זהירות בטווח הקצר.
מה באמת הפיל את המדד
ההסבר של הבנק מתמקד במנגנון ולא בכלכלה. מה שהתחיל כמכירה רגילה הפך למהלך חד בהרבה כשקרנות סל ממונפות וקרנות גידור נאלצו למכור נכסים כדי לפרוע חוב, תהליך שמכונה פירוק מינוף. בשוק שעלה בחדות במשך חודשים, המינוף מצטבר בשקט: משקיעים קונים מכשירים שמכפילים את התנועה היומית של המדד, וכשהכיוון מתהפך המכשירים האלה מחויבים למכור בדיוק כשהמחיר יורד. המכירה הזאת מזינה את עצמה.
הנקודה המעשית בהערכה של ג'יי.פי מורגן היא שהמלאי הזה כמעט התרוקן. לפי הבנק, פירוק המינוף בקרנות הסל הממונפות הושלם, וקרנות הגידור השלימו כ-90% מהתהליך. כשהמוכר הכפוי יוצא מהתמונה, המחיר חוזר להיקבע לפי ביקוש והיצע רגילים, וזו הסיבה שהבנק מדבר על רצפה קרובה. הניתוח הזה גם מסביר למה ירידה של 40% התרחשה בלי שינוי מקביל בתחזיות הרווח של החברות הגדולות במדד.
המונח תמחור זול מקבל כאן משמעות מוחשית. מדד הקוספי נסחר שנים ארוכות במכפילים נמוכים מאלה של שווקים מפותחים, תופעה שקיבלה בקוריאה שם משלה ונקשרה למבנה הבעלות של הקונגלומרטים המקומיים ולסוגיות ממשל תאגידי. הזינוק של 2026 צמצם חלק מהפער הזה, והירידה של החודש האחרון החזירה אותו למקום שבו הוא היה.
הסייג שהבנק מציב נוגע לעיתוי. החלטת הריבית הקרבה של הפדרל ריזרב וגל הדוחות של ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות מגיעים בימים הקרובים, ושניהם מסוגלים להזיז את התיאבון לסיכון בשווקים המתעוררים בתוך יממה. משמעות הדבר היא שגם אם הרצפה נמצאת במקום שבו הבנק מזהה אותה, הדרך אליה יכולה לכלול עוד תנודות.
הזיכרון בשיא, והשאלה על השוליים
את העלייה של הקוספי השנה הובילו שתי מניות: סמסונג אלקטרוניקס ו-SK הייניקס, שתי יצרניות שבבי הזיכרון הגדולות בעולם. הביקוש למרכזי נתונים העלה את מחירי הזיכרון לרמות חריגות, והרווחיות של השתיים טיפסה בהתאם. שתיהן ספגו ירידות חדות מאז סוף יוני, וביום רביעי הצטברו עליהן הפסדים נוספים אחרי ש-SK הייניקס פספסה את תחזיות הרבעון השני.
החשש של המשקיעים ממוקד בשולי הרווח הגולמי. ענף הזיכרון הוא ענף מחזורי מובהק, שבו תקופות של מחסור ומחירים גבוהים מתחלפות בתקופות של עודף היצע. כשהשוליים מגיעים לשיא, השאלה מפסיקה להיות כמה הם יעלו ומתחילה להיות מתי הם יתחילו לרדת. הצד השני של אותה מטבע נראה כבר אצל הלקוחות: מחירי הזיכרון הגבוהים הם שדחפו את אפל להעלות את מחירי האייפד והמק בחודש שעבר, ואנליסטים מעריכים שגם האייפון יתייקר השנה.
איפה זה נוגע לחוסך הישראלי
דרום קוריאה היא אחת המדינות בעלות המשקל הגבוה במדדי השווקים המתעוררים, ולכן חשיפה אליה קיימת כמעט בכל תיק שמחזיק רכיב מתעורר, כולל קרנות פנסיה והשתלמות בישראל. תנועה של עשרות אחוזים בשוק הקוריאני מגיעה אל התיק הזה גם כשהחוסך מזהה את סמסונג כיצרנית מכשירי חשמל בלבד.
- לראשונה מאז 2023: דרום קוריאה העלתה ריבית ל-2.75%
- הימור ממונף על שבבים: תעודת הסל הגדולה בסקטור צנחה כ-45%
קיים גם ערוץ ישיר יותר. חברות הציוד והבדיקה הישראליות בענף השבבים נמדדות מול אותו מחזור השקעות שמניע את יצרניות הזיכרון הקוריאניות, וכל שינוי בתוכניות ההשקעה של סמסונג ו-SK הייניקס מתגלגל אל הזמנות של ספקיות בשרשרת. בג'יי.פי מורגן ממליצים למי שמחפש פיזור בתוך השוק הקוריאני להסתכל דווקא על הצריכה, על הביומד והתרופות ועל הבנקאות, כלומר על הסקטורים שהמהלך של הזיכרון פסח עליהם.
השאלה שתיבחן בשבועות הקרובים היא האם הרצפה שהבנק מזהה תחזיק גם כשהדוחות של יצרניות השבבים ימשיכו להגיע, או שהשוליים בענף הזיכרון יהפכו לסיפור המרכזי של המחצית השנייה.
