גראונדקאבר גייסה 100 מיליון דולר לפי שווי מוערך של כ-500 מיליון דולר

חברת גראונדקאבר (groundcover) השלימה סבב גיוס מסדרה C בהיקף 100 מיליון דולר, בהובלת קרן ההשקעות וואן פיק (One Peak). בסבב השתתפו גם מורגן סטנלי אקספנשן קפיטל והמשקיעים הקיימים זאב ונצ'רס, אנגולר ונצ'רס, הביביט וג'ייב, והוא מביא את סך ההון שגייסה החברה מאז הקמתה ל-160 מיליון דולר. לפי הערכות בשוק הסבב נסגר סביב שווי של כ-500 מיליון דולר.

הגיוס מגיע אחרי שנה שבה שילשה החברה את הכנסותיה, הכפילה את מצבת כוח האדם ל-140 עובדים, מהם 80 בישראל והיתר בבוסטון ובסן פרנסיסקו, והגיעה ליותר מ-250 לקוחות משלמים, בהם חברות מדירוג Fortune 500. לפי החברה, ה-ARR צמח ביותר מפי שלושה מול השנה הקודמת, ובמהלך 12 החודשים האחרונים נחתמו כמה עסקאות בהיקף של שבע ספרות.

גראונדקאבר הוקמה ב-2021 בידי שחר אזולאי, המכהן כמנכ"ל, ויחזקאל רבינוביץ', סמנכ"ל הטכנולוגיות. השניים שירתו יחד ביחידת הסייבר של משרד ראש הממשלה ועסקו שם בניהול ובפיתוח מערכות סייבר ותשתיות.

איסוף נתונים מתוך הליבה של מערכת ההפעלה

בלב הפלטפורמה עומדת טכנולוגיית eBPF, שמאפשרת להריץ קוד מבוקר בתוך ליבת לינוקס ולצפות משם בתעבורה, בקריאות המערכת ובביצועי היישומים. המשמעות המעשית היא איסוף טלמטריה מכל שכבות התשתית בלי הטמעת ספריות ניטור בכל שירות ובלי נגיעה בקוד המקור, כלומר התקנה שנמשכת דקות במקום פרויקט הנדסי של חודשים. הכיסוי חל גם על שירותים ועל שפות תכנות שנשארו עד כה מחוץ למערך הניטור, מפני שהתצפית מתבצעת מתחת ליישום. בתמורה נדרשות גרסאות ליבה מודרניות והרשאות מערכת גבוהות, ושתי הדרישות האלה מגדירות למי הפתרון מתאים.

הרכיב השני הוא ארכיטקטורת BYOC, שבה הנתונים נאספים, נשמרים ומנותחים בתוך חשבון הענן של הלקוח עצמו במקום לעבור לענן של ספק הניטור. המבנה הזה משאיר את המידע הרגיש בגבולות הארגון, וגם מנתק את התמחור מנפח הדאטה, מפני שעלות האחסון מגיעה ממילא מחשבון הענן של הלקוח. על גביו משלבת החברה את OpenTelemetry, התקן הפתוח שהפך בשנים האחרונות לשפה המשותפת של תחום הניטור. הצד השני של אותו מטבע הוא שהאחסון והמחשוב נופלים על חשבון הענן של הארגון, ולכן חישוב החיסכון האמיתי מחייב להשוות את דמי המנוי בתוספת עלות הענן מול החשבון הקודם.

למה ארגונים מוחקים נתונים שהם משלמים עליהם

הכאב שהחברה מכוונת אליו מוכר לכל צוות תשתיות: פלטפורמות ניטור מסורתיות מתמחרות לפי כמות הנתונים שנקלטת ולפי מספר השרתים, ולכן ככל שהמערכת גדלה החשבון החודשי טס. התוצאה היא ארגונים שמדגמים לוגים, מקצרים תקופות שמירה, מפצלים נתונים בין כמה מערכות או מוותרים על חלקים מהם, ואז מגלים בזמן תקלה שהמידע שהיה נחוץ נמחק שבוע קודם.

העניין מחריף עם התרחבות תשתיות הבינה המלאכותית וסוכני AI שפועלים באופן עצמאי. סוכן שמקבל החלטות תפעוליות בסביבת ייצור נשען על תמונת מצב מלאה של המערכת, וכל דגימה חלקית מתורגמת להחלטה שמתקבלת על בסיס מידע חסר. מכאן הטענה המסחרית של גראונדקאבר: תמחור אחיד שמנותק מכמות הנתונים מאפשר לאסוף את הכול ולשמור הכול.

השוק שאליו היא נכנסת

סדר הגודל של ההזדמנות מתברר מהמתחרה הגדולה בתחום. דאטהדוג סיימה את 2025 עם הכנסות של 3.43 מיליארד דולר, צמיחה של 28% מול 2.68 מיליארד דולר בשנה שלפניה, ועם כ-32,700 לקוחות. מול המספרים האלה, 250 הלקוחות המשלמים של גראונדקאבר ושווי של כחצי מיליארד דולר ממקמים אותה בתחילת הדרך, וגם מסבירים למה משקיעים מוכנים להניח 100 מיליון דולר על חברה בגודל הזה: נתח קטן מהשוק הזה שווה מאות מיליוני דולרים בשנה.

מנגד, זהו שוק עמוס. לצד דאטהדוג פועלות גרפנה, ספלאנק שנרכשה בידי סיסקו, ניו רליק ופתרונות קוד פתוח שנשענים על אותו OpenTelemetry עצמו, וחלק מהן מקדמות גם הן יכולות מבוססות eBPF. היתרון של מודל שמשאיר את הדאטה אצל הלקוח בולט בארגונים גדולים עם דרישות רגולציה ופרטיות, ובארגונים קטנים יותר הוא נשחק מול הנוחות של שירות מנוהל לגמרי.

• אנבידיה ומיקרוסופט דוחפות את ה-AI למחשב האישי: RTX Spark יאפשר להריץ סוכנים מקומית
• עסקאות סיבוביות: אנבידיה משקיעה בלקוחות שקונים ממנה שבבים

מעל התשתית הזו בנתה החברה ממשק בשם Agent Mode, המבוסס על סוכני AI ונועד לאתר תקלות בסביבת Production, לחקור אותן ולפתור אותן לצד המהנדסים. "אנחנו הפלטפורמה היחידה שמחברת בין היכולות של eBPF לבין העוצמה של BYOC בעולם ה-Observability", אמר אזולאי, "באמצעות הגיוס אנחנו מתכוונים להאיץ את הדרך שבה מהנדסים וסוכני AI עובדים יחד ולהביא אוטונומיה אמיתית לתפעול מערכות Production".

הכסף החדש מיועד להאצת פיתוח המוצר ולהרחבת יכולות ה-AI של הפלטפורמה, ובמקביל להרחבת מערך המכירות בארצות הברית ולגיוס עובדים בבוסטון ובסן פרנסיסקו. ראש שלישי מופנה להעמקת שיתופי הפעולה עם ספקיות הענן הגדולות במודל co-sell, ערוץ שמקצר משמעותית את מחזור המכירה לארגונים גדולים מפני שהרכישה מתבצעת דרך התקציב שכבר הוקצה לספק הענן. המבחן של הסבב הזה יגיע בשתי שאלות: אם קצב צמיחה של פי שלושה בשנה נשמר כשבסיס הלקוחות מכפיל את עצמו, ואם ארגוני ענק יסכימו להעביר את שכבת הניטור המרכזית שלהם לספק צעיר.