בפסגות מסכמים את דוחות הבנקים: מי מומלץ ומי לא?
יומיים לפני סוף החודש הגיע אקורד הסיום של עונת הדו"חות לרבעון השני של 2007. בנק הפועלים ובנק דיסקונט פרסמו את הדו"חות הכספיים והשלימו את תמונת חמשת הבנקים הגדולים למחצית הראשונה של 2007. קשה לפספס את הכותרת - רווחים שנוגעים במיליארד שקל ואף יותר מזה בתקופה של 3 חודשים, ללא ספק מרשים.
בשיחה עם עמיחי בומבך, מנהל מערך מחקר המניות בבית ההשקעות פסגות-אופק, ניסינו לברר בכל זאת איזה בנק נראה טוב יותר מהאחרים ואיזה בנק נראה פחות טוב.
באופן כללי אומר בומבך כי חמשת הבנקים הגדולים הציגו דו"חות טובים והדבר ללא ספק משקף את מצב המשק הישראלי. עם זאת, אומר בומבך כי יש בנקים שהציגו תוצאות טובות בהרבה מאחרים וההמלצה בעניין ההשקעה היא בהתאם. "הבנק המועדף עלינו הוא ללא ספק בנק לאומי. עם תיק אשראי מצויין, הפרשה לחובות מסופקים של 0.08% בלבד ויחס תפעולי של 68%, השיפור ניכר כמעט בכל הפרמטרים שהציג הבנק" אומר בומבך שמוסיף כי הבנק גם עקף את קונצנזוס התחזיות במחלק גדול מהפרמטרים. מחיר היעד ללאומי עומד על 22 שקל למניה (28% מעל מחיר הפתיחה היום) וההמלצה על "קניה". מייד אחריו מציין בומבך את הבנק הבינלאומי 5. "עם יחס תפעולי של 63% והפרשה לחובות מסופקים של 0.25%, הבנק הציג דו"חות חזקים מאוד". מחיר היעד עומד על 60 שקל למניה (17% מעל מחיר הפתיחה) וההמלצה על "קניה".
באשר לדו"חות שפרסם היום בנק הפועלים, הבנק הגדול במדינה, אומר בומבך, כי הדו"חות הם סבירים ובהתאם לתחזיות, כאשר ההפרשה לחובות מסופקים עומדת על 0.42%, מעט פחות טוב מלאומי והבינלאומי. מחיר היעד עומד על 25 שקל (22% מעל מחיר הפתיחה) וההמלצה על "תשואת יתר".
מניית דיסקונט א בהמלצת "החזק". הבנק השלישי בגודלו בארץ הציג היום דו"חות ורשם תוצאות שיא כמעט בכל הפרמטרים. עם זאת, בומבך סבור כי מבין חמשת הבנקים הגדולים, דיסקונט הוא הפחות מועדף. "בדיסקונט ראינו עליה ניכרת באשראי שאינו נושא הכנסה (עליה של 8%) והדבר שלילי ודומיננטי בעיקר לנוכח הקיטון באשראים הבעייתיים של כל שאר הבנקים הגדולים" אומר בומבך שמוסיף, כי "באופן כללי הדו"ח של דיסקונט היה מעט מאכזב (עם הפרשה של לא פחות מ-0.65% לחובות מסופקים). עם היקף הפרשות גבוה לחובות בעייתיים ורווחים נמוכים מהתחזיות מפעילות המימון, דו"חות דיסקונט נראים שונה במעט מדו"חות שאר הבנקים. מחיר היעד שנקבע עומד על 9 שקלים למניה, 6.5% מעל מחיר המניה. ההמלצה של פסגות למזרחי טפחות הינה "תשואת יתר" ומחיר היעד עומד על 33 שקל למניה, 13.5% מעל מחיר הפתיחה של המניה הבוקר.

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.