פראנס טלקום ו-STML הביאו לעליות באירופה
באירופה נחתם היום המסחר בעליות שערים נאות, זאת לאור מגמה חיובית שהכתיבו פראנס טלקום ו-STML מיקרואלקטרוניקס שנסחרו על רקע התפתחויות חיוביות ברמת הפירמה.
בפרנקפורט עלה הדאקס ב-0.57% ונחתם בשער של 4,583 נקודות. בלונדון הוסיף הפוטסי 0.37% לשער של 5,109 נקודות. מדד היורוסטוקס 50 עלה ב-0.52% לשער של 3,178 נקודות.
חברת הטלקום השניה בגודלה באירופה, פראנס טלקום, זינק היום ב-5.3%. הנהלת החברה הצהירה, כי הכוונתה להכפיל את הדיבידנד המתוכנן לשנה הנוכחית כך שהוא יסתכם ב-1.2 אירו למניה. בנוסף אמרה החברה, כי תשמיך להקטין את נטל החוב שלה גם השנה.
מניותה של יצרנית השבבים השניה בגודלה באירופה, STMLמיקרואלקטרוניקס עלו ב-3.3%. בבנק ההשקעות קרדיט-סיווס העלו היום את ההמחצה למניה מ"נייטרלי" ל"תשואת יתר", זאת לאור ההערכות שהביקושים למחשבים ניידים ולטלפונים סלולריים יבאו לתוצאות טובות מן הצפוי בקרב יצרניות השבבים.
שדרוג המלצה זהה קבלה גם יצרנית השבבים הגרמנית, אינפיניון, אולם היא הסתפקה בעליה צנועה יותר של 1.2%.
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
התרחישים שעל השולחן וכולם בעייתיים
בהיעדר אופק מדיני, שלושה תרחישים מרכזיים מרחפים מעל האזור. הראשון: המשך המצב הקיים של כיבוש דה-פקטו עם אוטונומיה פלסטינית מוגבלת, מתכון להתפרצויות אלימות מחזוריות. השני הוא סיפוח חד-צדדי של חלקים מהגדה, כפי שמציעים גורמים בישראל, מהלך שעלול להוביל לעימות חזיתי עם הקהילה הבינלאומית ואולי לסנקציות. השלישי: מדינה אחת עם זכויות שוות, פתרון שמשמעותו סוף הפרויקט הציוני כמדינת הלאום של העם היהודי וזה כמובן לא יקרה.
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
ההכרות האירופיות והקנדית הצפויות אינן משנות את המציאות בשטח, אך הן מעבירות מסר שהסטטוס קוו אינו מקובל עליהם והם מאבדים סבלנות. עבור ישראל, המהלך הבינלאומי פגע ופוגע בעסקה להחזרת החטופים וסיום המלחמה. ביום שבו מקרון דיבר על הכרה במדינה פלסטינאית, החמאס דחה את ההצעה של המתווכות. צרפת למעשה גרמה בעקיפין למשבר חמור וגדול במו"מ, ועוד באה בטענות לישראל שניסתה מספר פעמים ותוך כדי וויתורים להגיע להסכם עם החמאס.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
המתווך האמריקאי וגם המתווכות באים בטענות לחמס שלא הסכים לעסקה טובה, ומשום מה בצרפת של עמנואל מקרון באים בטענות לישראל. יש ככל הנראה לחץ גדול מהבית לתמוך בעזה כשזצריך לזכור שיש כמות מאוד גדולה של מהגרים ואזרחים איסלמיים במדינות אירופה, לרבות בצרפת.
