ארז כהן
צילום: צילום מסך
TV

"המחירים באזורי הביקוש מתנתקים מיכולת הרכישה. זה לא יימשך לעד"

השמאי ארז כהן: "ההייטקיסטים הם לא כל השוק. ב-30 שנותי כשמאי לא זכורים לי מחירים מטורפים וקצב התייקרות כזה; לדעתי הוא יאט עקב עליית הריבית, חלופת השכירות המוסדית וההתחדשות במרכז, שכיום לא מתומחרת. המחירים לא מבטאים את מה שיקרה עוד שנתיים-שלוש"
איתי פת-יה | (43)

"לקונים פוטנציאליים אני אומר: לקנות היום דירה באזורי הביקוש זה 'ללכת על המים'. אני למעלה מ-30 שנה שמאי ואני לא זוכר רמות מחירים וקצב גידול כזה. זה לא סביר. המחירים מתרחקים מיכולת הרכישה של הלקוחות הפוטנציאליים. ההייטקיסטים אינם השוק כולו והשכר לא עולה

באותו קצב של עליית מחירי הדירות באזורי הביקוש. לניתוק הזה תהיה השפעה ולא ייתכן שהוא ימשך לעד – אחרת מאיפה אנשים יביאו כסף לשלם את המשכנתאות?". ​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​

הידעת? בכמה ​התייקרו ​הדירות ​בינואר ​פברואר ​מול ​השנה ​שעברה?
 
לפי ​הלשכה ​המרכזית ​לסטטיסטיקה ​המחירים ​בינואר-פברואר ​היו ​גבוהים ​ב-15.2% ​משנה ​קודם, ​וב-1.8% ​מול ​דצמבר-ינואר. ​כהן ​אומר ​שהמגמה ​כלפי ​מעלה ​לא ​משתנה, ​כי ​הביקוש ​לא ​מדביק ​את ​ההיצע ​ותוכניות ​הממשלה ​לא ​מסייעות ​כרגע.

את סימן השאלה הזה מציב בראיוןTV עם ביזפורטל ארז כהן , שמאי מקרקעין ולשעבר משפטן ויו"ר לשכת שמאי המקרקעין, לאחר שבלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמים כי בינואר-פברואר מחירי הדירות היו גבוהים ב-15.2% משנה קודם לכן, וב-1.8% מול דצמבר-ינואר. "מגמת

מחירי הדיור כלפי מעלה והיא אינה משתנה. הביקוש לא מדביק את ההיצע ולא נראה כרגע שתוכניות הממשלה מסייעות להיבט הזה", ​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​

הידעת? מדוע ​כהן ​טוען ​שמחירי ​המכירה ​היום ​לא ​מתומחרים ​נכון?
 
לדבריו ​ההתחדשות ​העירונית ​באזורי ​הביקוש ​עדיין ​לא ​מגולמת ​במחיר, ​אף ​שהיא ​אמורה ​לשחרר ​דירות ​לשוק. ​המחירים ​משקפים ​חוסר ​היצע ​נוכחי ​ולא ​את ​מה ​שיקרה ​בעוד ​שנתיים-שלוש. ​במקביל ​עליית ​הריבית ​עלולה ​להרחיק ​קונים, ​בלי ​שהלווים ​בהכרח ​יגדילו ​את ​רכיב ​הפריים.

הוא אומר על המספרים שפורסמו. המחירים עלו חרף ירידה בפברואר של 8% ברכישות המשקיעים לעומת ינואר אחרי העלאת מס הרכישה בסוף נובמבר. בכל זאת לפי כהן "הסיפור של המשקיעים הוא שידור חוזר. מס רכישה אמנם הצליח לצנן מעט את שוק המשקיעים אבל הבעיה היא שמחירי העסקאות הולכים

ונעשים גבוהים יותר. הורדת מספר המשקיעים לא אומרת שתהיה ירידה במחירי המכירה. זה לא קרה בעבר וזה לא קורה היום. אנחנו לומדים מזה ששוק המשקיעים אינו השוק המשמעותי שמשפיע על המדד. זה שוק קטן של 20% ופחות, שיילך ויקטן. שחרור הדירות שבידי המשקיעים בקצב איטי שהולך

ופוחת לעומת אשתקד או תקופות אחרות". "לקנות הפוטנציאלי הייתי מציע לשאול עצמו אם הוא יכול לדחות מעט את הצורך ברכישה", הוא ממשיך. "אמנם כל העם אומר שאם נחכה כמה חודשים המחירים יעלו, אבל אני מאמין שבכל זאת יש מגמות שאף אם לא יורידו את מחירי הדירות הן יאטו את קצב

ההתייקרות. ראשית ישנה עליית הריבית שתרחיק קונים פוטנציאליים. הרעיון שמול עליית הריבית לווים יגידלו יותר את רכיב הפריים משמעו הגדלת הסיכון ברמה כזו שיוכל לחזור כמו בומרנג, כך שאני לא בטוח שהלווים באמת יגידלו את רכיב הפריים. "גורם נוסף הוא התמ"א וההתחדשות העירונית,

ששם אני מקווה שנראה פריצת דרך עם שחרור דירות לשוק. הממשלה חייבת לדחוף את השוק הזה קדימה, במיוחד באזורי הביקוש - התרחיש העתידי הזה לא מתומחר במחירי המכירה כיום. המחירים היום מבטאים חוסר היצע. בכלל, המחירים אינם מבטאים מה שיקרה עוד שנתיים-שלוש, ומהיכרותי עם

השוק הישראלי, מה שקורה היום הוא לא מה שיקרה מחר". הגורם השלישי שמסמן כהן כפוטנציאל להאטת קצב המחירים הוא שוק השכירות המוסדית, טוען כהן. "בשוק השכירות מסתמנים פתרונות כמו שכר דירה בר השגה ואני מאמין שהיצע השכירות ילך ויגדל בשנה הקרובה. הרבה חברות נכנסו לתחום

ההשכרה המוסדית לטווח ארוך ולדעתי זה יפרוץ לשוק – אם כי לא במאסות. מכל מקום, דרושות תכניות משולבות: העלאת ההיצע בהתחדשות, תכניות בסבסוד ממשלתי שתרחיבנה את ההיצע ועוד. גם בעבר כלי בודד לא עזר מול התייקרות הדירות". צפו בראיון המלא: