פיקדון, קרן כספית או מק״מ: איפה מחזיקים כסף בריבית 3.5%?

ריבית בנק ישראל עומדת על 3.5% והפריים על 5%, כך שכסף פנוי עדיין מייצר תשואה חיובית בלי חשיפה לשוק המניות. השאלה המעשית עברה מהאם לקבל ריבית לאיזה מוצר לבחור ולכמה זמן לנעול. שלוש החלופות הנפוצות הן פיקדון בנקאי, קרן כספית ומק״מ או אג״ח קצר, וכולן נראות דומות ברמת התשואה ושונות מאוד ברמת הנזילות והמס.

הריבית שהלקוח מקבל על פיקדון נמוכה מריבית בנק ישראל, והפער הזה הוא מקור הבלבול הנפוץ ביותר. פיקדון קבוע של 100 אלף שקל בריבית 3% לשנה מייצר 3,000 שקל ברוטו ו-2,550 שקל אחרי מס של 15%. הריבית ידועה ביום ההפקדה ואינה משתנה עד הפדיון, וזה היתרון המרכזי בסביבה שבה בנק ישראל עשוי להוריד ריבית שוב. מי שנעל פיקדון לשנתיים ממשיך לקבל את הריבית שסוכמה גם אם הריבית במשק תמשיך לרדת.

הריביות שמוצעות בפועל נמוכות מהכותרות. הצעת המדף ללקוח רגיל על פיקדון לשנה נעה סביב 3%, כלומר מתחת לריבית המוניטרית, משום שהמרווח נשאר אצל הבנק. השיעורים האלה הם הערכה נכון לסביבת הריבית הנוכחית, והם זזים עם כל החלטת ריבית של בנק ישראל ועם עוצמת התחרות בין הבנקים. לקוח שמפקיד סכום גדול או שיש לו כוח מיקוח מול הבנק מסוגל להוסיף כמה עשיריות אחוז מעל ההצעה הראשונה, ובנקים דיגיטליים משווקים מסלולי הצטרפות בריבית גבוהה יותר כדי למשוך כסף חדש.

משא ומתן שווה כסף מדיד. פער של 0.4% על 500 אלף שקל שווה 2,000 שקל בשנה לפני מס, ופער של 0.5% על 300 אלף שקל שווה 1,500 שקל. הריבית על פיקדון היא סעיף שנתון למשא ומתן ולא מחירון קבוע, וההצעה הראשונה שמופיעה באפליקציה אינה סוף הדרך. בקשה מפורשת לשיפור מול הצעה מתחרה, או השוואה בין כמה בנקים לפני ההפקדה, מייצרת לרוב תוספת. החיסרון של הפיקדון הוא הנזילות: כסף שנעול עד מועד מסוים אינו זמין להוצאה פתאומית, ותחנות יציאה מוקדמות גובות לעיתים ויתור על חלק מהריבית שנצברה.

קרן כספית מחליפה ודאות בגמישות יומית

קרן כספית מחזיקה מק״מ, פיקדונות בנקאיים וניירות חוב קצרים בדירוג גבוה, ונרכשת דרך חשבון ניירות ערך. פקודת מכירה שמבוצעת ביום מסחר מזכה את החשבון בכסף כבר ביום העסקים הבא, בלי להמתין לסיום תקופה שלמה. הנזילות הזו הופכת את קרן הנאמנות מסוג כספית למועמדת טבעית לקרן חירום ולכסף שמועד השימוש בו אינו ידוע מראש.

התשואה הצפויה בקרן כספית שקלית עומדת על 3.25% עד 3.35% בשנה אחרי דמי ניהול, נכון לסביבת הריבית הנוכחית. הקרן מגלגלת נכסים קצרים בסביבת ריבית בנק ישראל של 3.5%, ודמי הניהול מקצצים ממנה כמה עשיריות אחוז לפני שהכסף מגיע לחוסך. התשואה שנרשמה ב-12 החודשים שחלפו הייתה גבוהה יותר, סביב 4.4%, משום שחלק מהתקופה התנהל בריבית של 4.5%, והמספר הזה מתאר סביבה שהסתיימה ולא תחזית קדימה.

דמי הניהול נעים סביב 0.1% עד 0.25%, כלומר 100 עד 250 שקל בשנה על 100 אלף שקל. חלק מבתי ההשקעות שהתרגלו לגבות סביב 0.06% העלו את המחיר בעשרות ואף במאות אחוזים בשנתיים האחרונות, ולכן כדאי לבדוק מה משולם היום ולא מה נזכר בפרסום ישן. בסביבת תשואה ברוטו של 3.5% בקרן, עשירית אחוז בדמי ניהול מוחקת כמעט 3% מהתשואה השנתית, וזה בדיוק ההפרש בין הקצה העליון של הטווח הצפוי לקצה התחתון שלו.

המס הוא ההבדל שלא מופיע בכותרת ההצעה

מס של 15% חל על הריבית בפיקדון שקלי לא צמוד, ומס של 25% חל על הרווח הריאלי בקרן כספית. ההבדל אינו מסתכם בשיעור אלא בבסיס שעליו הוא מוטל: בפיקדון ממוסה כל שקל ריבית שהתקבל, גם החלק ששחק באינפלציה ורק פיצה על עליית המחירים, ובקרן מנוכה תחילה רכיב האינפלציה והמס חל רק על מה שנשאר מעליו. פיקדון צמוד מדד ממוסה גם הוא ב-25% ריאלי. פירוט המנגנון מופיע במדריך מיסוי שוק ההון.

100 אלף שקל לשנה ממחישים את הפער בפועל. פיקדון בריבית 3% מייצר 3,000 שקל ריבית, מס של 15% גובה 450 שקל, והנטו עומד על 2,550 שקל. קרן כספית בתשואה של 3.3% מייצרת 3,300 שקל, ובאינפלציה של 1.6% רכיב האינפלציה מסתכם ב-1,600 שקל, כך שבסיס המס מצטמצם ל-1,700 שקל והמס עומד על 425 שקל. הנטו של הקרן מגיע ל-2,875 שקל, כלומר 325 שקל יותר מהפיקדון.

באינפלציה של 3% הפער נפתח עוד. הפיקדון ממשיך להשאיר 2,550 שקל, כי בסיס המס שלו נומינלי ואינו מושפע מהמדד. הקרן מייצרת את אותם 3,300 שקל, רכיב האינפלציה מטפס ל-3,000 שקל, הרווח הריאלי מצטמצם ל-300 שקל והמס יורד ל-75 שקל בלבד. הנטו של הקרן מגיע ל-3,225 שקל, גבוה ב-675 שקל מהפיקדון באותה שנה.

כיוון האינפלציה קובע את גודל הפער יותר מאשר את זהות המנצח. אינפלציה שמטפסת לגובה התשואה מאפסת את המס בקרן ומשאירה בידי החוסך את מלוא 3,300 השקלים, מול 2,550 שקל בפיקדון. בקצה הנגדי הפער מצטמצם והופך כיוון: באינפלציה אפסית בסיס המס בקרן מגיע ל-3,300 שקל, המס מטפס ל-825 שקל והנטו יורד ל-2,475 שקל, נמוך ב-75 שקל בלבד מהפיקדון. נקודת האיזון עוברת סביב אינפלציה של 0.3%, ומעליה הקרן מקדימה בכל שיעור, משום שגם התשואה ברוטו שלה גבוהה יותר וגם בסיס המס שלה קטן יותר.

שני הבדלים נוספים נספרים לטובת הקרן. המס בפיקדון נגבה במועד תשלום הריבית, ובקרן כספית הוא נגבה רק במכירת היחידות, כך שהסכום כולו ממשיך לצבור תשואה עד אותו יום. מעבר לכך, רווח מהקרן ניתן לקיזוז מול הפסדי הון מניירות ערך אחרים לפי כללי המס.

מק״מ ואג״ח קצר נותנים שליטה ומוסיפים סיכון מחיר

מק״מ הוא נייר חוב שמנפיק בנק ישראל לתקופה של עד שנה, נסחר בבורסה בניכיון ונפדה בערך הנקוב. התשואה לשנה עומדת כיום על 3.2% עד 3.3%, ומי שמחזיק עד הפדיון יודע מראש מה יקבל בכפוף לעמלות ולמס. מי שמוכר באמצע הדרך חשוף למחיר השוק של אותו יום.

אג״ח ממשלתי מתנהג דומה, ורגיש יותר ככל שהמח״מ ארוך. ירידת ריבית מעלה את מחיר האג״ח הקיים ועליית ריבית מורידה אותו, והעוצמה גדלה עם משך החיים הממוצע. אג״ח ממשלתי לעשר שנים נסחר בתשואה של כ-3.9%, פער של כ-0.6% מול המק״מ, וההפרש הזה מתמחר בדיוק את הסיכון הנוסף. הרחבה על הקשר בין מחיר לתשואה מופיעה במדריך אגרות החוב.

עלויות ההחזקה הישירה מצטברות. קנייה ומכירה של מק״מ גוררות עמלות, וחשבון ניירות ערך עשוי לגבות דמי משמרת או דמי ניהול. בסכומים קטנים, קרן כספית שמנהלת את סל הנכסים חוסכת עבודה ולעיתים גם כסף; בסכומים גדולים, החזקה ישירה עד הפדיון יכולה לצאת זולה יותר.

סכום המינימום ותנאי הפתיחה משתנים בין המוצרים. חלק מהפיקדונות בריבית הגבוהה דורשים הפקדה מזערית של עשרות אלפי שקלים או הצטרפות למסלול מסוים, וחלק מוגבלים לכסף חדש שנכנס לבנק. קרן כספית נרכשת כמעט מכל סכום, ודורשת חשבון ניירות ערך פעיל שעלול לגרור עלות קבועה. מק״מ נסחר ביחידות, ובסכום קטן העמלה המזערית לפעולה יכולה לבלוע חלק גדול מהתשואה.

התאמה למטרה קובעת יותר מהתשואה. כסף שמיועד לתשלום ידוע בעוד שנה מתאים לפיקדון קבוע שמסתיים סמוך למועד, כי אז אין צורך בנזילות ואין סיכון מחיר. קרן חירום מתאימה למוצר שנזיל בתוך ימים, ולכן קרן כספית או פיקדון עם תחנות יציאה תכופות משתלבים בה טוב יותר. חוסך שמוכן לנהל ניירות בעצמו יכול לקנות מק״מ ולהחזיק עד הפדיון, ולנעול תשואה ידועה בעלות נמוכה יחסית.

איך בודקים את זה בפועל

ארבעה מספרים מספיקים להחלטה. הראשון: התאריך שבו הכסף נדרש. השני: התשואה נטו אחרי מס ואחרי דמי ניהול, ולא הריבית ברוטו שמופיעה בהצעה. השלישי: תנאי היציאה, כלומר האם קיימות תחנות ומה המחיר של יציאה מוקדמת. הרביעי: מינימום ההפקדה והאפשרות לבצע הכול בדיגיטל בלי להגיע לסניף.

פיצול מוריד את התלות בהחלטת ריבית אחת. 100 אלף שקל יכולים להתחלק ל-30 אלף בקרן כספית נזילה, 40 אלף בפיקדון לשישה חודשים ו-30 אלף בפיקדון לשנה. הסולם הזה משחרר כסף במרווחים קבועים ומאפשר להשקיע מחדש בריבית של אותו יום, בלי לנחש מה תהיה ההחלטה הבאה של בנק ישראל. מי שמחזיק קרן חירום מחזיק לפחות חלק ממנה במוצר שנזיל בתוך ימים.

המוצר המנצח מתחלף עם סביבת הריבית. כשהריבית יורדת, פיקדון שננעל מוקדם מקבל יתרון; כשהריבית יציבה והנזילות חשובה, קרן כספית נוחה יותר; כשהמשקיע מוכן לנהל ניירות בעצמו, מק״מ מספק את התשואה הגבוהה ביותר לשקל עלות. הפער בין החלופות בסביבה הנוכחית נמדד בעשיריות אחוז, ופיקדון שנשבר באמצע התקופה מוחק לרוב יותר מכל עשירית אחוז שנחסכה בבחירה.